פרי צדיק, בלק ד׳Peri Tzadik, Balak 4
א׳בזוה"ק פרשה זו (ר"ו רע"ב) רשע חייבא דבלעם עינא דילי' הוה בהיפוכא מעינא דדוד וכו' והאריך בזה. והוא דדוד המלך ע"ה היה מרכבה למדת מלכות בחינת כנסת ישראל ומש"ה בכל מקום שהיה מסתכל בעינא בישא כל זיני צרעת אתמשכן מעיני' דדוד היינו שלא יהיה בכלל כנסת ישראל דמצורע משולח ממחנה ישראל שהוא קדושת כנסת ישראל. ומש"ה בגחזי דכתיב בי' וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך עד עולם שלא יתרפא כלל ולא יטהר לשוב לקדושת כנסת ישראל למדו מזה (סנהדרין ק"ז:) שאין לו חלק לעולם הבא שאינו בכלל כל ישראל שיש להם חלק לעולם הבא. ומש"ה כל שנסתכל בו דוד בעינא בישא כגון הפלשתי ויואב נעשו מצורע. ובלעם היה להפך דעינא דדוד יפה עינים וכלא ברחימא למאן דדחיל חטאה כמו שנאמר יראיך יראוני וישמחו שהוא הי' מרכבה למדת מלכות בחינת יראה כמו שבת שהוא מ' מלכות ושבת דמעלי שבתא איהי יראה ושריא בה יראה (זח"א ה' ב') מה שאין כן בלעם עינא בישא וכו' שהיה ההיפך מכנסת ישראל. ולעיל (ר"ו א') חשב בזוה"ק על י"א דברים נגעים באים ואית דאמרי אף על עינא בישא וכו' ומסיק בזוהר הקדוש כל הני מילין הוו ודאי בבלעם. והענין שבגמרא (עירכין ט"ז.) חשב על ז' דברים נגעים באים וכבר אמרנו שכל מספר ז' מרמז לז' מדות ז' ימי בראשית וכמו"ש שבעה אני יודע שבעה ימי שבתא היינו שבכלך מ קום סתם מספר שבעה מרמז על הז' מדות. והיינו שבכל מדה יש כנגדה חטא שמשולח ממחנה ישראל אך מצורע יכול להתרפאות על ידי תשובה אבל כשנשתקע בהחטא חשבו במשנה (ר"פ חלק) ג' מלכים וד' הדיוטות שאין להם חלק לעולם הבא שמשולחים לעולם מקדושת כנסת ישראל ונגד מ' מלכות לא מצאו נפש פרטי לחשוב ורצו למנות שלמה שהיה מרכבה למ' מלכות ובימיו היה סיהרא באשלמותא ואחר כך נכתב עליו שקלקל וסברו שהוא יהיה מכללם נגד מ' מלכות. ויצאה בת קול המעמך וגו' כמו"ש (סנהדרין ק"ד:) וחשבו לבלעם נגד מ' מלכות שהוא היה היפך מכנסת ישראל בחינת מלכות בקדושה. ובזוהר הקדוש חשב י"ב דברים שנגעים באים לדעת הי"א כנ"ל ומספר י"ב הוא כנגד י"ב שבטי י"ה וכמו"ש שנים עשר מי יודע שנים עשר שבטיא שכל מספר י"ב מרמז להי"ב שבטים כנ"ל והיינו שבכל שבט יש חטא כנגדו שעל ידי זה מתחייב שילוח ממחנה ישראל קדו' כנסת ישראל לפי שעה. ואמר שבלעם הרשע בודאי היה לו כל הי"ב חטאים שהוא היה ההיפך מכנסת ישראל לגמרי. ודורשו רשימות אמרו שכולם באים לעולם הבא היינו רק הג' מלכים וג' הדיוטות מישראל חוץ מבלעם ורשימות מורה שיש איזה רמז ורשימה בתורה אך אינו מפורש. והוא שאף שנראה שנשתלחו מכלל כנסת ישראל מ"מ לעתיד כשיתקע בשופר גדול ובאו האובדים מארץ אשור אף שנטמעו לגמרי בין האומות ובודאי עברו על כל הששה חטאים שנחשבו לאבד על ידם חלק עולם הבא. וכן הנדחים בארץ מצרים שהיו מוקפין בקליפה כעובר במעי אמו. מכל מקום השופר גדול יעורר לבם לתשובה ויבואו לעלמא דאתי. מה שאין כן בלעם שהוא משולח לעולם מכלל כנסת ישראל ולכן הדורשי רשימות חשבו רק ששה כנראה מהגמרא שם. וכבר אמרנו דמה שהק' האריז"ל למה נכתב בתורה מה שבקש בלעם תמות נפשי מות ישרים שהרי לא נתקיים ונהרג בחרב ואמרנו שבלעם לא היה לו תפיסה בישראל רק באותם שנחשבו שאין להם חלק לעולם הבא ועליהם היה כונתו בכל השבחים ששיבחם שבישראל הכשרים לא זכה כלל להשיג מעלתם וביקש תמות נפשי מות ישרים שיוחשב גם הוא בין אלו שאין להם חלק לעולם הבא בין פושעי ישראל עכ"פ. וכן מצינו אצל שמשון דחד מ"ד דרש תמות נפשי עם פלשתים על מיתת הנפש שאין לו חלק לעולם הבא כמ"ש (זח"ג קכ"ז א') וזה נתקיים על ידי אנשי כנסת הגדולה שמנאו ג' מלכים וד' הדיוטות שידעו שצריך להיות ז' חטאים כנגד ז' המדות שיוכלו להתקלקל עד שלא יהיה בכלל ועמך כולם צדיקים וכנגד כל אחד יש נפש אחת ולא מצאו בישראל. נגד מדת כנסת ישראל ומנאו לבלעם מה שאין לו פי' כלל לכאורה שפתחו כל ישראל וכו' ופרטו דד' הדיוטות אין להם חלק ואחד מהם בלעם מה טיבו לבלעם בכלל ישראל שישמיענו שהוא אין לו חלק לעולם הבא. אך זה היה לקים בקשתו תמות נפשי מות ישרים אבל באמת כל ישראל יש להם חלק דדורשי רשומות מצאו רמז שיהיה להם חלק על ידי השופר גדול לבד מבלעם הרשע (ונת' במא' הקודם ג"כ). וזה שאמר בבעה"ט דבבלק כתיב הלך לדרכו ובבלעם כתיב שב למקומו שנטרד מדרכו וירד לגהינם שאז שב למקומו שהוא מקום הטומאה ששם משכן הקליפה וכביכול השי"ת לא יוכל להשרות שכינתו שם ונטרד מאז מעולם הבא לעולם:
1