פרי צדיק, בלק ה׳Peri Tzadik, Balak 5
א׳נזמין לה השתא בפתורא חדתא בזוהר הקדוש פרשה זו (קצ"ב א') ועשית שלחן וגו' ונתת על השלחן וכו' כל אינון מאני קודשא בעי קוב"ה למעבד קמי' לאמשכא רוחא קדישא מעילא לתתא. דהמשכת רוח מקודש עלאה הוא על ידי תיקון פתורא שבמקדש. ושלחן של סעודות שבת הוא כעין שלחן שבמקדש כמו שאומרים אחר כך אסדר לדרומא מנרתא דסתימא ושלחן עם נהמא בצפונא ארשין ע"ד שא' (יומא נ"א) שלחן בצפון ומנורה בדרום שהוא במקדש. וכן בשבת שהוא פריסת סוכת שלום עלינו כמו בבית המקדש אז השלחן הוא גם כן בבחינת השלחן שהיה במקדש דאיתא בזוהר הקדוש (ח"ב קנ"ד ב') בגין ההוא לחם מזונא הוו לקטו כהנא אתברכו כל מזונא ומזונא דאכלי ושתאן דלא לקטרגא בהו יצר הרע וכו' שהועיל לכל אכילות הכהנים שיהיה בקדושה. וכן מועיל אכילות שבת לכל ישראל. וזהו לאמשכא רוחא קדישא מעילא לתתא שזהו על ידי מדת יוסף הצדיק שהוא ההמשכה למדה אחרונה בחינת חקל תפוחין קדישין. והוא נקרא כלכל (כמ"ש מ"ר חקת) שמדתו כי כל בשמים ובארץ דמתרגמינן דאחיד בשמיא וארעא שמחבר מדת ת"ת עם מ' מלכות כנסת ישראל. וכן מצינו אצל יוסף שהאכיל להשבטים סעודת שבת כמו"ש (ב"ר פ' מקץ) וטבוח טבח והכן אין והכן אלא שבת שכוחו היה להכניס שיהיה האכילה בקדושה וזהו לאמשכא רוח קדישא מעילא לתתא. וזה הפי' נזמין לה היינו לקדושת חק"ת בפתורא חדתא לאמשכא רוחא קדישא מעילא. וכן אמר שם בבלעם שהיה מסדר פתורא לסט"א דאזיל בתר קדושה כקוף בתר ב"נ שבלעם גם כן היה מזכיר שם הוי"ה שהיה עושה עצמו כמאמין בשם הוי"ה והיה מסדר פתורא לסט"א דכתיב העורכים לגד שלחן כמו"ש בזוהר הקדוש. וכמו דבקדושה מזמנין לקדושת חק"ת בחינת שדה אשר ברכו ה' על ידי פתורא לאמשכא רוחא קדישא מעילא לתתא כן בקליפה רצה להמשיך על ידי פתורא לשדה. וכמו"ש בזוהר הקדוש (ח"א קכ"ב א') אית שדה דכל ברכאן וקדושין שריין כד"א כריח שדה אשר ברכו ה' ואית שדה דכל חירוב ומסאבו ושיצאה וקטולין וקרבין בי' שריין וכו'. ולזה רצה בלעם להמשיך מעילא מראש הקליפה על ידי פתורא לסט"א. ומה שאומרים בפתורא חדתא כי בכל שבת יש קדושה חדשה כיון שנקראה כלה וכלה הוא רק ז' ימים מכלל שבכלך שבת יש קדושה חדשה כמו שאומרים ברם אנפין חדתין ורוחין עם נפשין והיינו שבכל שבת משיג הישראל נשמה יתירה חדשה. ורוחין עם נפשין הוא ממדה אחרונה וכמו שנאמר תוצא הארץ נפש חיה הארץ הוא מ' מלכות דמינה פרחין נפשין כמו"ש (בזוהר הקדוש ח"ג ל"ט ב') וכן הרוח הוא משם ממדת כל וכמו"ש (בזוהר הקדוש ח"ב קנ"ז א') ויתרון ארץ בכל הוא האי כל איהו רוח להאי גוף והיינו הנפש. ותיקון לאכילה שיהיה בקדושה הוא על ידי מדה זו מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה וכמו"ש בזוהר הקדוש (פ' זו קפ"ח ב') חמינן בשבטים דלית בהו ח"ט ובה אית ח"ט וקרינן חט"ה והיינו שיש בה אותיות ח"ט שהם מוץ ותבן כמו"ש בזוה"ק אחר כך והיינו קליפת עשו דכתיב והיה בית עשו לקש שהוא תבן. ומוץ הוא קליפת ישמעאל. ועל זה נאמר ורוח עברה ותטהרם דטהרה הוא היפך קליפת ישמעאל שהוא טומאה. ורוח היינו בחינת תורה שבעל פה שהוא רוח מקודש דלעילא (כמו"ש זח"ג ס"א א') ותטהרם כמו שנאמר כי ברוב חכמה רוב כעס שהרב חכמה בא לתקן הרב כעס. וזה האות ה' מחטה שמורה על מ' מלכות פה תורה שבעל פה וקרינן חט"ה כללא דכ"ב אתוון כמ"ש בזוה"ק. והיינו כמו שהיה האור הראשון קודם שנגנז שהיה הכל כלול בתורה שבכתב ה' פעמים אורה כנגד ה' חומשי תורה כמ"ש ב"ר פ"ג ואלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא ה' חומשי תורה (כמו"ש נדרים כ"ב:) והיינו שהיה הכל כלול בהם ואז היה המאמר יהי אור מאמר ב' שהוא חכמה היינו שיש בו הכרה ותפיסה. אך לאחר כך נגנז אור הראשון ולכן חשבו בזוהר הקדוש (ח"ג י"א ב') יהי אור למאמר ראשון (כמו שנת' כ"פ). וזהו שאומרים אחר כך ושלחן עם נהמא בצפונא וכו' מזכירין בלשון שלחן שהוא בלה"ק שמרמז על תורה שבכתב וכאן אומרים בפתורא בלשון תרגום שהוא אחוריים דלה"ק שמרמז על תורה שבעל פה ועיקר התיסדות תורה שבעל פה היה בבבל (כמו"ש סוכה כ'.) עלה עזרא מבבל ויסדה וכו' הלל הבבלי וכו' רבי חייא ובניו ויסדוה ועיקר התחדשות הוא בתורה שבעל פה דתורה שבכתב מנוים וספורים אותיותיה. לכן אומרים בפתורא חדתא בלשון תרגום. ועזרא אף שהיה שרשו גם בתורה שבכתב כמו"ש (ב"ב ט"ז.) עזרא כתב ספרו ויחס של ד"ה. ואיתא (סנהדרין כ"א:) ראוי היה עזרא שתנתן תורה על ידו לישראל כו' נשתנה על ידו הכתב וכ'ו מכל מקום היה עזרא מאנשי כנסת הגדולה שהם התחילו לפשט התורה שבעל פה שאמרו עשו סייג לתורה והעמידו תלמידים הרבה. ושבת שהוא גם כן נגד מדת מלכות מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה הזמן בו לתקן האכילות שיהיו בקדושה:
1