פרי צדיק, בלק ו׳Peri Tzadik, Balak 6
א׳ובמנרתא טבתא דנהרא על רישין מנרתא טבתא הוא האור הראשון שהוא האור כי טוב. ובזוהר הקדוש ח"ב קס"ז א') יהי אור ויהי אור אמאי כתיב ויהי אור דהא בויהי כן סגי אלא יהי אור דא אור קדמאה וכו' ויהי אור דמימינא נפיק שמאלא וכו'. והיינו דויהי אור אינו אותו האור הנרמז ביהי אור רק הוא אור תורה שבעל פה שאין לו אור רק מה שמקבל מימינא. ואיך יתכן שיהיה תורה שבעל פה בלא תורה שבכתב בא כל תורה שבעל פה הוא רק מה שמוציאין מתורה שבכתב אך הוא כמו שאמרנו שמתחילה היה הכל נכלל בתורה שבכתב במאמר יהיה אור שיהיה כנגד חכמה והיה בו התגלות. אך לאחר כך נגנז אותו האור ונתגלה רק מה שמוציאין על ידי הרב חכמה מטלא דעתיקא מאור הראשון וזהו על ידי האדם המוציא האור בהתחדשות תורה שבעל פה. וזהו במנרתא טבתא על ידי הנרות שמדליקין בשבת שבא לתקן פגם הראשון כמ"ש (תנחו' ר"פ נח) היא כתבה נרו של אדם לפיכך תשמור הדלקת הנר ועל ידי זה יזכו לאור הראשון כמו שהיה קודם הקלקול. וזהו דנהרא על רישין ע"פ מה שא' (נדה ל:) נר דליק על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו שנאמר בהלו נרו על ראשי והוא כמו האור הראשון שהיה אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו כמ"ש (חגיגה י"ב.). וזה שאומרים חדו סגי ייתי ועל חדא תרתי נהורא לה ימטי. והוא ע"פ שא' בזוהר הקדוש (שם קס"ו ב') אור דא אתכליל בר"ז עלמין וכו' ר"ז אינון בסטרא דימינא ק"ג אינון בסטרא דשמאלא ואינון ש"י וכו'. והוא ב' חלקים מש"י עולמות מימינא ושליש משמאלא דאחד אין יכולין להתחלק. וזהו ועל חדא תרתי נהורא לה ימטי שיבוא האור ב' חלקים היינו ר"ז שגימ' אור על חלק השליש שהוא ק"ג משמאלא שהם אין להם אור רק מה שמקבלת משמשא כסיהרא דלית לה מגרמה כלום וכמו"ש רח"ו שהוא גימ' מנח"ה לעשו (ונת' במ"א) ואז חדו סגי ייתי כמו שנאמר אור צדיקים ישמח. וברכאן דנפישין פי' דשורש הברכות הם חיי בני ומזוני דלאו בזכותא תליא אלא במזלא (כמו"ש מו"ק כ"ח.) ואיתא בזוהר הקדוש (ח"ג ע"ט ב') שהוא מדת עתיקא שהוא על ה' כמו שהביא ותתפלל חנה על ה' השלך על ה'. והיינו מדת עתיקא שהוא תגו של יוד שהוא למעלה מאותיות הוי"ה שמרמז לכ"ע כמ"ש זוה"ק (ח"ג ס"ה ב') קוצא דיוד דלעילא רמיזא לאין והיינו עתיקא סתימאה דכל סתימין דאיקרי אין כמו"ש זוה"ק (ח"ב ס"ד ב') וכשזוכים לאור הראשון שהוא מטלא דעתיקא אז זוכין לג' דברים אלו בני חיי ומזוני שהם סתם הברכות כמו שמצינו בתורה ברכה דדגים ודאדם פרו ורבו היינו בני וכתיב ברכת ה' תעשיר והיינו מזוני. וחיי כתיב וברך את לחמך ואת מימך והסירותי מחלה מקרבך. וכן כתיב החיים וגו' נתתי לפניך הברכה וגו' כתיב ברכה נגד החיים שסתם ברכה הוא חיים וזהו וברכאן דנפישין שהוא ריבוי ברכות דשבת כולל כל ג' ברכות אלו חיים טומייה חיים זכו. ומזוני איתא (בב"ר פ' י"א) ברכת ה' היא תעשיר זו השבת. ובגמרא (שבת קי"ט.) ושבשאר ארצות בשביל שמכבדין את השבת וכן בני זוכין גם כן בשבת (כמו שנת' במ"א):
1