פרי צדיק, במדבר ט׳Peri Tzadik, Bamidbar 9
א׳חדו סגי ייתי. בכל הג' סעודות דשבת מזכירין שמחה בבוקר דבי' תחדי נפשא. חדו חצדי חקל. ובסעודה ג' חדו השתא בהאי שעתא. ובלילה אומרים חדו סגי היינו שמחה גדולה או הרבה. להבין מהו הלשון חדו סגי הענין הוא ע"פ מה שמצינו בפסוק (נחמיה ח׳:י׳) ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם. וכתיב אחר כך וילכו כל העם לאכול ולשתות וגו' ולעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים וגו'. והיינו דשלימות השמחה בקדושה הוא כשבא מתוך היראה ע"ד שאמר (תנדבא"ר פ"ג) שמחתי מתוך יראתי והוא כמ"ש ישמחו במלכותך. מדת מלכות הוא כנגד שם אדנ"י שמורה על יראה כמו שנ' ואם אדונים אני איה מוראי. ועל ידי שמצייר לעצמו שממ"ה הקב"ה עומד עליו ורואה במעשיו מיד יגיע אליו היראה כו' (הג"ה ריש או"ח) ואיתא (ברכות נ"ט.) לא נבראו רעמים אלא לפשט עקמומיות שבלב שנ' והאלהים עשה שייראו מלפניו. וכיון שזוכה על ידי היראה לפשט וליישר עקמומיות שבלב אז משיג השמחה וכמ"ש (סופ"א דתענית) ולישרים שמחה שנאמר ולישרי לב שמחה. וזהו שלימות השמחה. וזה שנאמר (נחמיה שם) כי בוכים כל העם וגו' והוא שבר"ה בא לם התשובה והחרטה שהוא על ידי היראה על ידי שמצייר לו שממ"ה הקב"ה עומד עליו ורואה במעשיו מתנחם על מה שעשה נגד רצונו ית"ש. וכמו"ש (ברכות י"ז.) תכלית חכמה תשובה כו' שנאמר ראשית חכמה יראת ה' וגו' וכן נדרש (ע"ז י"ט.) ע"פ אשרי איש ירא את ד' אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש. דתשובה בא על ידי יראה כאמור וזה שאמר להם ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעזכם. שעל ידי היראה שמביאה לידי ישרות לב ושמחה כנ"ל זה הוא גם שמחת השי"ת דבעובדא דלתתא אתער עובדא לעילא. וכמו"ש בזוהר הקדוש (ח"ג צ"ב א') והוא מעוזכם הוא שולח לכם המעוז והגבורה להיות איזהו גבור הכובש את יצרו. וזה שכתב אחר כך וילכו כל העם וגו' ולעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים וגו' שהשמחה הבא על ידי היראה הוא שמחה גדולה. וכן ג' סעודות שבת סדרם האר"י הק' ז"ל כנגד קדושת ג' האבות וסעודת ליל ש"ק כנגד יצחק אבינו ע"ה שמדתו היראה פחד יצחק והוא סעודה דחקל תפוחין קדישין פריסת סוכת שלום. ומזה בא היראה כמו"ש ובמורא גדול זה גילוי שכינה. והשמחה שבא מתוך יראה זו הוא שמחה גדולה ולכן אומרים בסעודה זו חדו סגי ייתי. ובגמרא (ביצה טו:) מאי לאין נכון לו אר"ח למי שלא הניח עירובי תבשילין. והיינו שאז חל ר"ה בששי ואמר להם לכו אכלו משמנים על יום ב' דר"ה שחל אז בשבת ושלחו מנות לאין נכון לו למי שלא הניח ע"ת. והיינו דכתיב שם וילכו כל העם לאכול ולשתות ולעשות שמחה גדולה. וכמו שאמרנו שהשמחה בסעודת ליל שבת הוא שמחה גדולה שבא מיראה וזהו חדו סגי ייתי:
1