פרי צדיק, בחוקתי ו׳Peri Tzadik, Bechukotai 6
א׳ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו. גם כן קשה להבין בפשיטו דמה זה יעוד שכא למאן דזכי להיות דרופתקי דאורייתא ודי לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת, ויתכן שזה גם כן קאי על ד"ת ונתנה הארץ, היינו ארץ עלאה (זה"ק בהר ק"י ב) והיינו מלכות שכינתא דאתקרי ארץ דקוב"ה (רע"מ פנחס רמ"ג ב) מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה, ועץ השדה הוא עדמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ב ס) ואין עץ אלא תורה עץ חיים וגו' והיינו תורה שבכתב. ואמר בזוהר הקדוש (שם) אין עץ אלא קוב"ה כי האדם עץ השדה עץ השדה ודאי דא עץ שדה דתפוחין קדישין וזש"נ ועץ השדה יתן פריו, והן הן הדברים הנאמרים בתו"כ (הובא ברש"י) הן אילני סרק ועתידין לעשות פירות. וכן מה שנדרש (בתו"כ) ונתנה הארץ יבולה מה שאתה מוביל לה ומה זו ברכה דהיפכו דאינה נותנת אפילו מה שמוביל לה הוי ח"ו קללה אבל נתינה כזאת אינה בכלל ברכה, ובפשיטות י"ל שיעשה תיכף פירות כמו קודם הקלקול, והמכוון י"ל ע"פ מש"נ כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים דלפשיטו קאי על השי"ת ומ"מ דרשו מזה (שבת פח.) שישראל נמשלו לתפוח (ועי' בתוס' שם ונת' במ"א) ועצי היער היינו או"ה שנמשלו לאילני סרק, וזהו דהשדה הידוע שדה אשר ברכו ה' ואי' (תענית כט:) זה שדה של תפוחין קדישין והיינו הג"ע שכן נדרש מפסוק זה (בב"ר) שנכנס עמו ריח ג"ע עי"ש ושם משכן נפשות ישראל ועץ חיים בתוך הגן שהפנימיות עץ חיים דא תורה שבכתב. ועץ הדעת טוב ורע הערבוב היינו תורה שבעל פה ואפריש טוב מרע דאינון איסור והיתר טומאה וטהרה כשר ופסול (כמ"ש רע"מ זח"ג קיא א), וזה שאמר הבטחה לעתיד ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו שלא יהיו אילני סרק בישראל עצי היער. רק כלם יעשו פירות שהם ד"ת וחידושיו שהם פירות הארץ דקוב"ה, וכמש"נ בנביא ולא ילמדו עוד איש את רעהו כי כלם ידעו וגו' שזהו תכלית הגליות שלא יהיה בישראל אילנו סרק וכל נפשות ישראל יעשו פרי למעלה. ובשבת הזמן לזכות לתורה שבעל פה כמ"ש בזוהר הקדוש (ח"א מז ב) יום השביעי דא תורה שבעל פה כו' דשבת מדת מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה ובפרט בסעודה ג' שהיא היחוד וכמש"א בתפלה זו אתה אחד ושמך אחד וכו':
1