פרי צדיק, בהר ט״וPeri Tzadik, Behar 15
א׳בסוף פ' זו כ' את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו וגו' ופסיק זה נאמר כצורתו בפ' קדושים. ורש"י הביא מתו"כ כנגד זה הנמכר לנכרי שלא יאמר הואיל ורבי מגלה עריות אף אני כמוהו הואיל ורבי עובד ע"ז וכו' הואיל ורבי מחלל שבת וכו'. ולמה נקט דוקא ג' דברים הללו הא רבו עובר על כהת"כ. גם זכר כאן גילוי עריות מה שלא הוזכר כלל בכתוב. אך הענין כמו שאמרנו (לעיל מא' ה') דעיקר הסיבה שנמכר לעבד הוא מפני פגם הברית וכ' ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם. ואם כן יש לדאוג מה יהיה התיקון בזה שנמכר לעבד הרי יוכל להתקלקל ח"ו יותר ויותר וכן מה שנדרש במד"ת הפרשיות על הגליות וגלות מצרים היה גם כן עיקרו על פגם הברית. ומצרים ערות הארץ והלא יוכלו להתקלקל יותר. ובאמת כל הגליות המה רק כאשר ייסר איש את בנו וכמו שפתח במ"ר שמות בפסוק חושך שבטו שונא בנו וגו'. אך שם איתא (שיר השירים ד' י"א) שרה ירדה למצרים וגדרה עצמה מן הערוה ונגדרו כל הנשים בזכותה יוסף ירד למצרים וגדר עצמו וכו' ונגדרו כל הזכרים בזכותו. וזה שמזכיר התו"כ ענין גילוי עריות שעל זה היה עקיקר מה שנמכר לעבד מפני פגם זה. וצריך לזהר שלא ילמד ח"ו ממעשיו ויהיה ח"ו תקנתו קלקלתו. והורה לו התורה עצות לה איך שיהיה נבדל, והנה יש ד' הבדלות בן קודש לחול. בין אור לחושך. בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה, (כמ"ש פסחים קג:) והיינו שהעצה לההבדלה בין ישראל לעמים הוא על ידי ג' הבדלות אלו, והנה ע"ז לא הוזכר בפ' רק לא תעשו לכם אלילים ורש"י פ' (בר"פ קדושים) אלילים כלא הוא חשוב, ועל מש"נ אלהי מסכה ל"ת לכם פי' שם מתחלה אלילים הם אם אתה פונה אחריהם סופך לעשותן אלהות (וכ"ה בתו"כ שם) ובגמרא (שבת קמט.) דרשו פסוק זה על הדיוקנאות. אל תפנו אל מעדתכם (ונת' קדושים מא' ו) ומצבה אהובה היתה בימי האבות ועכשיו רחקוה. וכן אבן משכית אסור אף להשתחות לגבוה כמ"ש פירש"י ובגמרא (מגילה כב:) והיינו שיוכל היצר הרע לפתות את האדם לשום חושך לאור ורע לטוב ולומר שילמוד ממעשי רבו מה רבו עוע"ז יאמר אף אני אעשה כמותו לגבוה עדמש"נ איכה יעבדו וגו' ואעשה כן גם אני, וע"ז הזהירה תורה שלא ישמע לדברי היצר הרע היושב על מפתחי הלב (כמ"ש ברכות סא.) והיינו שלפעמים מתלבש כמורה דרך ה' לטובה (ונת' כ"פ) ורוצה להשים חושך לאור, וזה נגד הבדלה בין אור לחושך, ואחר כך כ' את שבתותי תשמורו נגד הבדלה שבין יום השביעי לששת ימי המעשה. שהוא השבת שמצד השי"ת שהוא שבתותי דייקא, ואחר כך ומקדשי תיראו נגד ההבדלה בין קודש לחול. והוא גם כן קאי על קדושת שבת כמ"ש הזוהר הקדוש (בהק' ה' ב) דא שבת דמעלי שבתא דאיהי יראה ושריא בה יראה. רק השמירה שמצד האדם, ועל ידי ג' הבדלות אלו יוכל לזכות מצד השי"ת ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי שזה ההבדלה היא מצד השי"ת שהאדם לא יוכל לעזור לעצמו כשהוא מעורב בין העמים אם לא כשה' עוזרו. והעיקר לזה היא שמירת שבת כמ"ש במכילתא עמש"נ שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע שהשומר שבת משומר מן העבירה, ועל ידי זה יוכל להנצל שלא ילמד ח"ו ממעשיו להשתקע יותר בהפגם וכ' או דודו או בן דודו יגאלנו, שזה שיוצא מרשות האדון הוא גאולתו. ועל ידי שמירת שבת נגאל:
1