פרי צדיק, בראשית י״אPeri Tzadik, Bereshit 11
א׳גם כי אלך וגו' לא אירא רע כי אתה עמדי זה שאמר הכ' בהפטרה כי תעבור במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך כי תלך במו אש לא תכוה וגו'. ויש להבין וכי מי עובר במים ובאש וכשעברו ישראל בים ובירדן עברו בנס ביבשה. וכן חמו"ע הושלכו לאש ולא הלכו באש. אך הכתוב מרמז על ב' הקליפות עשו וישמעאל שהם שרשי כל ע' הקליפות. וכנגד מים חסדים דקדושה יש לעמות זה קליפת ישמעאל שהוא אבהת וחמדת עוה"ז מים הזדונים. וכנגד אש גבורת דקדושה הוא לעמות זה קליפת עשו שהוא הקנאה ורציחה. וע"ז אמר הנביא שהשם יתברך יעזור לישראל מן ב' הקליפות שלא ישטפוך מים הזידונים ולא תבער בך אש של עשו. ואמר הכ' כי אני ה' אלהיך וגו' מושיעך עדמ"ש במדרש (וי"ר פ' כ"א) ישעי ביוהכ"פ שהוא מחילת עונות לתקן העבר אחר שקלקל. נתתי כפרך מצרים אמר לשון עבר דקאי על גלות מצרים שמה שנתן השם יתברך בלב פרעה ועמו לרדוף אחרי ישראל אף שכבר שלחום יובקשו מהם שיצאו. הי' מפני שהי' עוד קטרוג על ישראל כמו שנאמר במכילתא והמים להם חמה כתיב חסר שנתמלא עליהם חימה. ובמדרש (שמו"ר פ' כא) שהיה קטרוג עליהם בים הללו כו'. ולזה נתן השם יתברך בלב פרעה שירדפו אחרי ישראל והיה המשפט שנטבעו בים מפני שבירר השם יתברך שכל מה שיש טענות על ישראל הוא רק על ידי הרע שנמצא במצרים. ומזה הכניסו השאור שבעיסה בלב ישראל ג"כ וזש"נ נתתי כפרך מצרים ואחר כך אמר הכ' כוש וסבא תחתיך נראה שמרמז על מלחמת זרח הכושי על אסא (ד"ה ב יד) שהוזכר שם חיל אלף אלפים ולא מצינו חיל כבד כזה. וכבר אמרנו שכח אומה למלחמה הוא רק על ידי שיש להם טענה וקטרוג ח"ו שנמצא גם בישראל מעין קליפה שלהם ועי"ז מתגברין. וקלפית כוש הוא פגם הברית שבא מחם ששימש בתיבה (סנהדרין קח:) ולקה בעורו וזה הי' פגם הברית כיון שנאסר להם בתיבה וכן יש מ"ד רבעו. וכוש בכורו של חם וסבא בכורו של כוש וכמו שבקדושה הוא שורש הקדושה בבכורות ישראל. כן בהם עיקר הזוהמא בבכורות ולזה כוש וסבא שורש קליפת פגם הברית. ומסתמא הי' אז טענה על ישראל בענין זה והתעוררו להלחם בישראל והתפלל אסא עזרינו ה' אלהינו כי עליך נשענו ובשמך באנו וגו' ואז נהרגו הם במגיפה והיו כופר לישראל שבירר השם יתברך שמהקליפה שנמצא בהם נכנס השאור שבעיסה בלב ישראל וזש"נ כוש וסבא תחתיך. ואמר מאשר יקרת בעיני נכבדת ואי' (זוה"ח בלק) יקר מבעי לי' כו' מהו יקרת מכלל דאיהו מגרמי' אתיקר כו' ואני אהבתיך דהא לית רחימו לקוב"ה בהדי ב"נ בעלמא אלא למאן דתב מחוביה כו' אבל מה אעביד דהא יהית רשו כו' ואתן אדם תחתיך א"ת אדם אלא אדום וכן דרש ולאומים על עשו עדמש"נ ולאום מלאום יאמץ. וזה נאמר בעתיד שכן מכין השם יתברך לכל בעל תשובה כופר נפש מה שיש כנגדו בקליפה כענין מ"ש האריז"ל במ"ש נוטל חלקו וחלק חבירו כו' והיינו מי שהוא כנגדו שיש בו ניצוץ טוב הנוגע לנפשו. וזה שנאמר כי תעבור במים אתך אני וגו' כי תלך במו אש לא תכוה ולא כתיב אתך אני והוא שמקליפת עשו שהיא הרציחה והכעס לא יושאר מאומה לעתיד כמו שנאמר ולא יהיה שריד לבית עשו. ואמר הכ' לא תכוה ולהבה לא תבער בך על פי מה שנאמר ובית יוסף להבה ובית עשו לקש. לא תבער בך אבל ישרפו את עשו וכמו שנאמר כי הנה היום בא בוער כתנור והיו וגו' קש וליהט אותם היום הבא וגו' אשר לא יעזוב להם שורש וענף וזה לא יהיה שריד לבית עשו. והיצה"ר שלהם הוא אש של גיהנם ומלהטת אותם כמו שנאמר במדרש אש שיוצאה מגופן של רשעים ומלהטת אותם מ"ט דכתיב רוחכם אש תאכלכם. והיא אש היצה"ר. וזה לא תבער בך אבל יבער בהם. משא"כ נגד קליפת ישמעאל דאי' בזוה"ק (ח"ח קלח א) איצטריך יצה"ר לעולם כו' דאלמלא יצה"ר חדוותא דשמעתתא לא ליהוי. ואף לעתיד יושאר יצר וחשק זה רק דאתלבן מרשעוי ע"ז אמר כי תעבור במים אתך אני שהשי"ת יברר שיהיה החשק לחמידו דאורייתא. ובנהרות לא ישטפוך המים הזדונים רק שעי"ז יזכה לד"ת. וכן דוד המע"ה שנכתב עליו שפגם בענין זה שתלו בו כדי להורות תשובה שאם חטא יחיד כו' (ע"ז ה.) אמר גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע. והיינו פגם זה שנקרא רע בזוה"ק (ח"א ריט ע"ב) וגמב' (נדה יג.) כי אתה עמדי כענין מש"נ כי תעבור במים אתך אני. שבטך ומשענתך המה ינחמוני והוא מה שמצינו (סנהדרין קז.) קבל עליך יסורין וזהו שבטך שמרים השבט. ומשענתך שנעשה מזה משענת שנדרש על ד"ת כמו שנאמר (חגיגה יד.) המה ינחמוני ויהיה התועלת מזה ושבתי בבית ה' לאורך ימים שזה היה כל בקשתו שבתי בבית ה' כל ימי חיי שבשבת כל ישראל יושבין בבית ה' בהיכלא דמלכא. וע"ז א' אחת שאלתי וגו' שבתי בבית ה' כל ימי חיי. וע"ז אמר כי אתה עמדי שיהי' נעשה מהיצה"ר חמידו דאורייתא ושבתי בבית ה' לאורך ימים:
1