פרי צדיק, בראשית י״גPeri Tzadik, Bereshit 13
א׳ואני תפלתי לך ה' עת רצון. הורה לנו דוד המע"ה כשנתפלל בעת רצון על מה נתפלל. שיהיה התפלה אלהים ברב חסדך שמאחר שנוכל לפעול רב חסד בעת רצון. מבקשים אנו שיהיה ברוב החסד שישפיע לנו גם מדת צמצום שע"ז מורה שם אלהים פחד יצחק. היינו שלא יזיק החסד לעבודת השם יתברך כמו שהתפלל שלמה המע"ה ריש ועושר אל תתן לי פן אשבע וכחשתי. וכן הורו לנו חז"ל (ב"ב כה:) שהרוצה שיעשיר יצפין שמי שרוצה בעושר ושלא יזיק לו העושר לעבודת השם יתברך יחזיק במדת היראה פחד יצחק וזהו יצפין צד צפון בחי' גבורה ומצפון זהב יאתה. ענני באמת ישעך שיהיה הישועה ע"ד אמת ושפת אמת תכון לעד שיהיה לעלמי עד לעולם שכולו ארוך. אבל כל שאין בו דבר אמת עד ארגיעה לשון שקר כי כל חיי עוה"ז נקרא עד ארגיעה. ולכן אומרים פסוק זה במנחה בשבת דאי' בזוה"ק דרעוא דרעוין אשתכח בי' ויכולין לפעול כל הטובות רב חסד. ועל זה אנו מתפללין אלהים ברב חסדך כנז"ל. ובברכות כתיב ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך ואומרים בשם רבינו ר' בינם זצלה"ה והשיגוך במקומך היינו שלא תשתנה על ידי הטובות והחסדים והברכות והוא שיהיה אלהים ברב חסדך שלא ישכחו כי ה' אלהיך הנותן לך כח לעשות חיל. וכן מתפללין בצלותא דרב אחר עשר לשונות של חיים חיים שתמלא לנו את כל משאלות לבינו לטובה שכן מצינו במ"ר (במדבר פ"א) שבישראל אין אומר כן רק ככל דרכיו אשר תדע את לבבו אם היה ראוי לו היה נותן לו כו'. והיינו ג"כ שלא יזיק לו הטובה שמבקש. ובשבת מצינו (שבת קיח:) במענג את השבת שנותנין לו משאלות לבו ולא נזכר לטובה. והטעם שבשבת כל מה שישראל מבקש הוא הכל לטובה ולא יזיק לו. וזה דאי' (תנחומא פ' זו) דאין מתענין בע"ש דכבוד שבת עדיף מאלך תעניות. דכבוד שבת דאורייתא ותענית דרבנן ואתי כבוד שבת ודחי עיי"ש. ולכאורה טעם הב' מספיק שכבוד שבת דאורייתא דחי תענית דרבנן. אך מפני שהקדים דעיקר תענית סליחות ורחמים הוא ואתי לאימנועי מכבוד שבת וא"כ מה מועיל דכבוד שבת דאורייתא הא בעינן סליחות ורחמים. וע"ז אמר דכבוד שבת עדיף מאלך תעניות ועל ידי כבוד שבת יוכל להשיג כל משאלות לבו ושיהיה הכל לטובה וא"צ עוד לסליחות ורחמים ןלמה ליה לא מנועי מכבוד שבת דאורייתא וממילא אתי כבוד שבת דאורייתא ודחי תענית דרבנן. ובהיפך בהתוכחות כתיב ג"כ והשיגוך. ונראה ג"כ ע"ד הנזכר שלא ישתנה ממקומו עי"ז ע"ד מ"ש (עירובין מא:) שיש ג' דברים המעבירין את האדם ע"ד קונו וכיון שהשם יתברך שולח יסורין רק לטובתינו כמש"נ כאשר ייסר איש את בנו וגו' אינו שולח יסורין שיעבירו אותו ע"ד קונו רק שע"י היסורין יזכה לחיי עד כמו שנאמר ודרך חחים תוכחת מוסר (עי' ברכות ה:) וכן שבטך ומשענתך המה ינחמוני:
1