פרי צדיק, בראשית ו׳Peri Tzadik, Bereshit 6
א׳ביו"ט אומרים דא הוא סעודתא דקוב"ה ושכינתיה ובשבת אומרים סעודתא דחק"ת וזעיר אנפין שהוא ענין א' קוב"ה ושכינתי'. קוב"ה בחי' ז"א ושכינתי' הוא חק"ת. אך נוסף בשבת סעודתא דעתיקא קדישא. ויש להבין למה נשתנה הלשון של ב' הסעודות בשבת מלשון הנאמר ביו"ט מאחר שהם ענין א'. אך הענין הוא כי בחי' עתי"ק הוא ההתקשרות שיש לישראל להשי"ת למעלה מן הדעת ותפיסת אדם והוא בחי' קרקפתא דתפילין למעלה מן המוחין וכתוב בהם ה' אלהינו ה' אחד. ובתפילין דמארי עלמא כתיב מי כעמך ישראל גוי אחד. ועל התקשרות הזה נאמר כי ה' יהי' בכסלך וכדאיתא בירוש' בדברים שאתה כסיל בהם. היינו אפילו בדבר שאין בו תפיסת האדם שהוא למעלה מן ההשגה וכמו שנתקיים ביצחק אע"ה כשרצה לברך את עשו ע"פ תפיסת שכלו ועכ"ז נזדמן לפניו מי שראוי לברכה ע"י הסעודה דכ' בה ואוכל מכל ונדרש (בב"ר) מכל טוב שמתוקן לצדיקים לעת"ל. ועי"ז הופיע בו בחי' עתיקא מהשורש שלמעלה מהשגת האדם. וקדושת מדה זו נשפע ג"כ בשבת לנפשות ישראל המקור שלמעלה מהשגת האדם כ"שנ לדעת כי אני ה' מקדשכם ובחי' זו נקרא אריך אנפין וכמאמרם ז"ל (ב"ר ר"פ כא) גדול כחן של נביאים שמדמין צורה ליוצרה כו' ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם וגו'. והשפעת קדושה מלילא שיש בו איזה תפיסה מצד השכל נקרא נגד בחי' ראשונה ז"א. משא"כ ביו"ט שנקרא השפעת קדושה מלעילא בכלל בשם קוב"ה ולזה ג"כ נשתנה השם שכינתי' שביו"ט שהוא האתערותא מצד נפשות ישראל כמ"שנ אני ה' שוכן בתוך בני ישראל והיינו בחי' כנסת ישראל. ובשבת ע"י שיש השפעה עליונה מלמעלה דהיינו מטלא דנטיף מעתי"ק נקראת קדושת כנס"י בשם חק"ת היינו בחי' שדה שהיא מזרעת והולידה והצמיחה ע"י הטלא דנטיף מעתי"ק ואטיל לחק"ת לנפשות ישראל שנקראו תפוחין:
1