פרי צדיק, בראשית ט׳Peri Tzadik, Bereshit 9
א׳בגמ' (שבת י.) לדעת כי אני ה' מקדשכם כו' מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל. יש להבין מהו המתנה טובה אם מצות השבת הא כבר נצטוו עליה ומ"ש בפירש"י להודיע שאני רוצה לקדשם צריך להבין הא בכל מצוה יש בו קדושה כמו שתקנו חכמים נוסח ברכת המצות אשר קדשנו במצותיו ותקנו כן ע"פ מ"שנ ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים לאלהיכם. וכיון שנצטוו על השבת ממילא יש בו קדושה. אך ענין המתנה טובה הוא מ"שנ ושמרו בנ"י את השבת לעשות את השבת שנתן הקב"ה הכח לישראל להכניס קדושה לשבת. שמטעם זה נקרא שבת תחלה למקראי קודש שנזכר בפ' אמור וביום השביעי מקרא קדש. והיינו שלבד הקדושה דקביעא וקיימא מהשי"ת נתן השי"ת הכח לישראל שיכניס קדושה לשבת. וז"שנ לעשות את יום השבת וזה ענין מתנה שיהי' שלו. ובמדרש (ב"ר פ"ו) ג' דברים נתנו מתנה לעולם התורה המאורות והגשמים ומייתי מקראי דכתיב בהו לשון נתינה. ואח"כ מייתי עוד ו' דברים דכ' בהו לשון נתינה והו' דברים מוסיף כל א' מ"ד אחר והג' דברים חשב ר"י. וצריך להבין כיון דעיקר הלימוד מדכ' לשון נתינה למה ר"י תשב אך ג' דברים ואח"כ הוסיפו כל א' דבר א'. אך הענין ע"פ מה שאמרנו שמה שנתקנאו המלאכים על נתינה התורה ואמרו אש תנה הודך על השמים לא נתקנאו על תו"שבכ דכתיבא ומנחא וגם הם יכולים לראותה וללמדה. רק עיקר הקנאה על תו"שבעפ שניתן לישראל עד שאמרו לא בשמים הוא והקב"ה אמר נצחוני בני (ב"מ נט.) וכן מאן נוכח רבה בר נחמני וע"ז נתקנאו המלאכים. וזה ענין מתנה שניתן מכל וכל לישראל. וזה הי' המכוון במה שחשב ר"י ג' המתנות נגד ג' ראשונות מע"ס שמשם השפעת תו"שבעפ. וחשב המאורות. דתו"שבעפ מאור הראשון דה' פעמים אורה דכ' בפר' יהי אור נגד חמשה חומשי תורה כמ"ש בב"ר. ומאמר יהי אור נגד חכמה לפמ"ש בגמ' דבראשית נמי מאמר הוא ואור הראשון נגנז לעמלי תו"שבעפ כמ"ש (תנחומא נח.) והוא מה שמופיע מקוצא דיוד דלעילא דרמיזא לאין כמ"ש (זח"ג סה ב) ליוד שמרמש לחכמה וזה שחשב המאורות. וכן הגשמים המכוון ג"כ על תו"שבעפ והוא נגד בינה. וענין הגשמים עפמ"ש הרה"מ דקאניץ זצוקללה"ה דמה שאמרו (תענית ז.) במעלות יום הגשמים שגדול מתחיית המתים. כיון שנתנה בו תורה. יותר מיום שנתנה בו תורה. מי נתלה במי כו' הכל קאי על שמיני עצרת. והוא עפמ"ש בתיקונים (תי' יג) שהוא נביעו דאורייתא והיינו לזכות לאור תושבע"פ להיות מבין דבר מתוך דבר איך שכלול בתו"שבכ. וזה נקרא גשמים שניכר שיורד מן השמים ולא כטל שבו נמשלה תו"שבעפ שנדמה לחכמים שמחדשים בלבם משכלם ובאמת הם דברי אלהים חיים שמופיע בלבם כמו טל שאינו ניכר שיורד מן השמים. ונביעו דאורייתא היינו שניכר שהוא מן השמים מתו"שבכ כתו"שבעפ של משרע"ה הלכה למשה מסיני. והתורה ג"כ המכוון על תו"שבעפ והוא נגד כ"ע שהוא טלא דעתיקא. וחשב ר"י התורה בתחלה ומייתי מדכתיב ויתן אל משה. שאז הי' עוד קודם הקלקול והי' נכלל בהלוחות ראשונות כל תו"שבעפ וזה ניתן למשה רבינו במתנה ונהג בה טובת עין ונתנה לישראל כמ"ש (נדרים לח.) וזה כנגד הדעת שהוא פנימיות מכ"ע שהוא מדתו וחלק תו"שבעפ של משרע"ה והוא הלמ"מ שהשיג הוא בפלפולו ונתנם לישראל כהלכתא בלא טעמא שאין כח להשיג הטעם על הלכה למשה מסיני כמ"ש (רש"י גיטין יד ד"ה כהילכתא) וז"ש בגמ' שם פלפולא בעלמא. והיינו מה שהשיג ההלכות ע"י פלפולו זה ניתן למשה ונתנם לישראל הלכה למשה מסיני ונקרא כן ע"י שידע מפורש שהוא מסיני כמו תו"שבכ. והוא ע"י מדתו הדעת שהוא פנימיות מכ"ע. וזה שחשב ר"י הג' דברים שהוא כח התו"שבעפ שניתן לישראל. ואח"כ הוסיפו כל א' עוד דבר א' והם ששה דברים נגד ו' מדות תחתוניות וכולם נתנו מתנה לישראל שהם כנס"י כנגד מדת מלכות. וכן ענין השבת מתנה טובה היינו מה שנתן לישראל הכח להכניס קדושה לשבת. וכמ"שנ זכור את יום השבת לקדשו שמור לקדשו. והוא ע"י מה שנתן קדושה לישראל ועי"כ יש בהם כח להכניס קדושה למועדים וכמ"ש במדרש (שמו"ר פ' טו) ואם כלי חול כשמתמלא מן הקדש מתקדשת ישראל שהם קדושים ומקדשים את החודש עאכ"ו. וכן הקדושה שישראל מכניסין לשבת שלזה נקרא ג"כ מקרא קדש הוא ע"י הקדושה שנתן בהם השי"ת. וז"שנ לדעת כי אני ה' מקדישכם מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה והיינו הקדושה דקביעא וקיימא מהשי"ת ואני מבקש ליתנה לישראל שיהי' הכח בישראל להכניס קדושה לשבת ובמה מקדשו מבאכל ובמשתה ובכסות נקיה כמ"ש (מ"ר נשא פ"י):
1