פרי צדיק, בא ח׳Peri Tzadik, Bo 8
א׳ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו וגו' וראה את הדם וגו' ופסח וגו' שכל זה לא הועיל רק להכניס קדושה במקום משכן ישראל והוא עדמ"ש (זח"ב סג ב) אל יצא איש ממקומו מההוא מקום דאתחזי למהך וכו' ורזא דמלה דכ' ברוך וגו' ממקומו ודא איהו מקום ודא איהו רזא דכ' כי המקום וגו' אדמת קודש הוא. והיינו שבשבת יש השראת השכינה בכ"מ שהישראל שוכן שהשבת בזמן כמו המקדש במקום ועולם. שבו נשאר אחר הקלקול מקום משכן שכינה בתחנונים ומקומו של אדם ד' אמות (כמ"ש עירובין מח.) וכמו שאמרנו שמזה תקנו חכמים אלפיים אמה שהם תת"ק פעמים ד' אמות (ונת' בראשית מא' א' וישלח מא' ח). וכאן אף אחר מצות הפסח אף שהיה אחר מכה עשירית שהיה כנגד מדת כ"ע ואז נתבררו ישראל כענין נגוף למצרים ורפוא לישראל שיצאו מקלי' עשירית ראשית דקלי' ונכנסו בקדושה (כשנ"ת למעלה) וכ' ואומר לך בדמיך חיי וגו' בדמיך חיי ואי' (מ"ר פ' יז) בדם פסח ובדם מילה ולשון חיי מורה על חיי עולם שקנו ע"י פסח ומילה כידוע שלשון חיים בתורה מורה על חיי עולם. ומכל מקום אחר כך בקריעת ים סוף כתיב והמים להם חמה חסר. ואי' (במכילתא בשלח פ' ו) אל תקרי חומה אלא חימה וכו' ובמד' (בשלח פ' כא) שעמד הס"מ לקטרג עד עכשיו היו עועל זה ואתה קורע להם הים. והיינו שאכילת פסח הועיל רק לקדש מקום משכן ישראל והמקום שאכלו את הפסח שהיה אכילה ראשונה בקדושה אכילת מצוה קדשי שמים. שנתקדש המקום כקדושת השבת ועל כן הוזהרו ואתם לא תצאו וגו':
1