פרי צדיק, בא ט׳Peri Tzadik, Bo 9
א׳בזוה"ק פ' זו (לח א) זכאין אתון אברהם יצחק ויעקב דבזכותהון שריאו קטרין וקב"ה דכר תלת קטרי מהימנותא דלכון הה"ד ויזכור וגו'. ואחר כך א' תנא כל זמנין וחגין ושבתין כלהו דוכרנא להאי וכו' ובג"כ לא אשתצי דכרנא דמצרים מכל זמנין וחגין ושבתין. וכן אומרים בכל המועדות זכר ליציאת מצרים. וכן הם החגים זכר ליצ"מ פסח כי בו יצאת ממצרים ושבועות זמן מתן תורה וכ' בהוציאך את העם ממצרים תעבדון וגו' וסוכות כ' כי בסוכות הושבתי וגו' ויוהכ"פ יום כפרה ג"כ זכר ליצ"מ ומתן תורה. וכן ר"ה יום הזכרון שבא זכרון ישראל לפניו אבל קדושת שבת דקביעא וקיימא מו' ימי בראשית ומכל מקום אומרים תחלה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים. והענין דהמועדים נקראו מקראי קודש שישראל נותנים בהם קדושה וגם השבת דקדושתו קביעא וקיימא מכל מקום נזכר בפ' אמור בשם מקרא קודש שגם בשבת צריך הישראל להכניס בו קדושה וכמה שנאמר זכור וגו' לקדשו ע"י קידוש היום ובדברות שניות שמור לקדשו שע"י שמירת שבת שהישראל מקבל עומ"ש מכניס קדושה לשבת. ועיקר הקדושה שיכול הישראל להכניס הוא רק ע"י יציאת מצרים שמקודם לא נזכר קדושה רק ביום השבת ויקדש אותו והיינו הקדושה מהש"י רק בפרשה זו כשהתחיל יצ"מ כ' החודש הזה לכם שניתן לישראל כח להכניס קדושה לחודש וכמ"ש (ר"ה כד.) ראש ב"ד אומר מקודש וכו' ובתחלה ניתן רק למשה ואהרן שהם שורש הקדושה ואחר כך ניתן לכל ישראל ואי' (מ"ר פ' טו) ואם כלי חול כשמתמלא מן הקודש מתקדשת על אחת כמה וכמה ישראל שהם קדושים ומקדשים החודש וכו' ואחר כך נזכר בפרשה זו קידוש הבכורים. וכן כתיב בפרשה מקרא קודש על פסח שהוא לדורות וז"ש בזוה"ק דאלמלא האי לא הוה נטורא דזמנין וחגין ושבתין והיינו שלא היה אופן להכניס קדושה לשבת ע"י שמירת שבת. והקדים לזה בזוה"ק עיקר זכירת יצ"מ שהיו אז ישראל במיצר ודוחק ומצרים היו כלל הקלי' י' כתרין תתאין ועשו הקשרים שלא יוכלו ישראל לצאת מהם וכמו שנדרש עמה שנאמר גוי מקרב גוי שהיו כעובר מעי אמו ולא היה אופן שיצאו ישראל רק ע"י כח וגבורה של השי"ת שהתיר כל הקשרים שלהם ותבר כל אינון כתרין בגין לאפקא לון. וזכר ג' דרגין ותלת קשרין שכן גם בקליפה כלול מג' ג'. ועז"נ ויזכור אלהים את בריתו את אברהם וגו' שהם ג' הקדושות כנגד ג"פ קדוש. קדיש בשמי מרומא נגד אברהם אבינו ע"ה שזכה למדת זקן עתיקא קדיש על ארעא עובד גבורתיה נגד יצחק אבינו ע"ה שהיה מרכבה למדת גבורה קדשי לעלם וכו' נגד יעקב אבינו ע"ה שמדתו אמת ושפת אמת תכון לעד וקדושתו לעולם שמטתו שלמה וכן נק' בזה"ק ואת יעקב הא קשרא תליתאה שלימתא דיעקב. וזה עיקר זכרון יצי"מ שיזכור האדם אף בצר לו מכל מקום כשיפנה עצמו להש"י יושיעו מכל צר ועאקו דיליה כמו שהיו במצרים בעומק הקליפות כמה שנאמר גוי מקרב גוי (וכמ"ש ויק"ר פ' כג) אלו ואלו וכו' ומכל מקום הוציאם הש"י כן כל איש אשר ידע נגעי לבבו לא יתייאש ח"ו מלבקש עזר ה' להושיעו מן המצר. וכן א' (ב"ר פ' טז) שכל העכו"ם נקראו על שם מצרים וכו' שמצירין לנקודת ישראל שבאמת רצונינו לעשות רצונך ומי מעכב וכו' (כמ"ש ברכות יז.) שע"י מציאת הרע בקליפה נכנס גם ללב ישראל השאור שבעיסה. וזה ענין זכרון יצ"מ שא' בזה"ק ודכרנא דא לא ישתצי מישראל לדרי דרין. ואז נתקדשו ישראל בקידוש בכורות שהוא נגד הקלי' ראשית גויים עמלק. וע"י קדושת ישראל שזכו יוכלו להכניס קדושה לחגים ושבתות ובלא זה לא היה אופן לשמירת השבתות ועל כן אומרים תחלה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים. ומצרים היה גלות הראשון ועיקרו היה לתקן פגם הנחש ועל זה באו למצרים שהיא ערות הארץ ואי' מהאר"י הק' דששה שבועות אלו מסוגלים לתיקון פגם הברית שבפ' שמות כבר נזכר לידת משה רבינו שנתמלא הבית אורה ובפ' זו כ' ו לכל בנ"י היה אור וגו'. ונרמז קידוש החודש ומקרא קודש דפסח. וכ' ויקד העם וישתחוו ופירש"י על בשורת הבנים וכ"ה במכילתא בשורה טובה וכו' ויש להבין מה זה בשורה לכלל האומה שיהיה להם בנים. דלאיש פרטיי שייך בשורה שיוליד בנים מה שאין כן כלל אומה ודאי שיהיה להם בנים. אך המכוון דכאן כתיב שאלת בן רשע מה העבודה הזאת לכם ומכל מקום כ' והיה כי יאמרו. והיה לשון שמחה (כמ"ש ב"ר פרשה מב) והיינו אף שמצינו (מדברי תורה תרומה ט) בתפלת שלמה המלך ע"ה בישראל אם תובע בנים ואתה יודע שמכעיסין לפניך אל תתן לו. מכל מקום בחזקיהו אף שראה שעתיד לצאת ממנו בנין דלא מעלי א"ל ישעיה בהדי כבשי דרחמנא למה לך כו' (כמ"ש ברכות י.) והיינו שהשי"ת כשיודע שיהיו מכעיסין ולא יוצמח טובה ממנו ביקש שלמה המלך ע"ה שלא יתן לו. אבל מכל מקום בהדי כבשי דרחמנא ל"ל כשיתן השי"ת בנים בודאי יהיו לטוב וכמו שבאמת יצא ממנשה משיח בן דוד ואף במנשה עצמו דורשי רשומות א' שיש לומר חלק לעולם הבא סנהדרין עצמו דורשי רשומות א' שיש לומר חלק לעולם הבא (סנהדרין קד סע"ב). וזהו בשורת הבנים שאף הבן רשע מכל מקום לעתיד יבורר מהשי"ת ועמך כולם צדיקים ולא ידח ממנו נדח וזה זכו ע"י יציאת מצרים שאף שהיו בשפל המצב מכל מקום הוציאם השי"ת. וכן כל א' וא' בצר לו כשיפנה להש"י יושיעו מכל צרותיו שמיצר ומעיק לנקודת ישראל ושבת ברזא דברית ועל כן שבתות אלו מסוגלים לתיקון הפגם ולזכות למדת צדיק שבשבת נעשה הכל טוב מאד כמה שנאמר בכניסת שבת וירא וגו' והנה טוב מאד:
1