פרי צדיק, בא ז׳Peri Tzadik, Bo 7
א׳ולקחתם אגדת אזוב וגו' והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת וגו'. אין אגודה פחות מג' (כמ"ש סוכה יג.) והענין שיש ג' קליפות הקנאה התאוה והכבוד שהם היפך החיים וכנגד זה יש ג' קדושות של האבות שהם היפך זה והם חיי עולם (ונת' וירא סוף מא' א' ובש"מ) והם מרכבה לג' מדות חג"ת והם ענפים מג' ראשונות כמ"ש (זח"ב קעה ב) חסד עלאה נפקא מחכמה גבורה דהוא דינא תקיפא נפקא מבינה וכו' (ושם יד סע"ב) עביד לאברהם ברזא דחכמה ליצחק ברזא דתבונה ליעקב ברזא דדעת. ושורש היצה"ר הוא הגאוה שהוא ראשית דקליפה כמ"ש בזה"ק (ח"א רב א) דיצר הרע לא שריא כו' וגסותא דרוחא. ואזוב רומז לשפלות כמ"ש (מ"ר ותנ' חקת) כיון שהשפיל עצמו כאזוב נתרפא ע"י אזוב. ויש ג' מיני שפלות כמ"ש (רפ"ג דאבות) התסכל בג' דברים ואי אתה בא לידי עבירה וכו' והם נגד ג' קלי' הנזכרות מאין באת מטיפה סרוחה נגד קלי' הקנאה שהיא להתגבר על חבירו כעין קלי' עשו על חרבך תחיה וע"י שישפיל דעתו שבא מטיפה סרוחה במה יתגאה ויתגבר על חבירו. ולאן אתה הולך למקום עפר כו' על ידי זה יוכל לבטל קלי' התאוה וכמ"ש (ברכות ה.) שעצה האחרונה להתגבר על היצר הרע שיזכיר לו יום המיתה שאז גמר לכל התאוות. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון וכו' ע"י כן ינצל מקלי' הגאוה והכבוד שאף שיוכל היצר הרע להטעות בנפשו שימצא בו מעלות במה להתגאות מכל מקום כשיזכור שצריך ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה אז ידע בנפשו כי מה אני ומה חיי נגד גדולתו ית' ואיך יתגאה. וזה ענין אגודת אזוב ג' קלחי אזוב כנגד ג' מיני שפלות הנזכר כדי לבטל הג' קליפות. והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות זה כנגד ג' קדושות האבות שתי המזוזות ימינא ושמאלא חו"נ שהם ענפים מחכמה ובינה כאמור המשקוף נגד כ"ע והוא כנגד קדושת יעקב אבינו ע"ה שהוא הבריח התיכון וגו' דאחיד וכו' ומדתו הדעת שהיא פנימיות הכתר כנודע. וז"ש בזה"ק פ' זו (לה ב) אגדת אזוב למה בגין לבערא רוח מסאבא מביניהו ולאחזאה בפתחייהו בהני תלת דוכתי מהימנותא שלימתא חד הכא וחד הכא וחד בגוויהו והוא כמו שאמרנו. וזה ענין השינוי שבציווי השי"ת כ' ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף ובציווי משה רבינו ע"ה לישראל כ' והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת. שהשי"ת הורה לישראל השתדלות האדם מתתא לעילא על שתי המזוזות ואחר כך זוכין על המשקוף שכן הסדר. ומשה רבי' בשרם והגעתם אל המשקוף וגו' שיוכלו להגיע אף אל המשקוף שמורה קדושת עתיקא כ"ע. שזה יפלא בעיניהם שידעו שהם משוקעים כ"כ. ועל כן פתח בזה תחלה שיזכו לזה מצד השי"ת. ובשבת שזוכין לקדושת ג' האבות וכמ"ש (זח"ב רד א) ש' רזא דג' אבהן בת מתעטרא בהו וברע"מ (זח"ג רנז א) ש' ג' כתרין כת"ב ואיהי בת רביעאה לון ע"ש. נדרש בתדב"א (ריש סא"ר) ואיזה מקום מנוחתי על יום השבת שאין מנוחה להקב"ה וכו' וכתיב ואל זה אביט אל עני ונכה רוח ותרד על דברי והיינו שבשבת הישראל זוכה לג' מיני שפלות אלו עני כנגד מאין באת מטיפה סרוחה והוא עני בשורש. ונכה רוח אחר שנותן אל לבו ולאן אתה הולך למקום עפר וכו' נשבר לבו בקרבו ונעשה נכה רוח. וכשיתן אל לבו שעתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה נעשה חרד על דברי כי לפני משפטו מי יעמוד ומי יזכה נגדו ונעשה שפל בעיניו בתכלית וניצול מכל ג' מיני הקליפות ויוכל לזכות להיות נגאל מכל וכל:
1