פרי צדיק, חיי שרה ה׳Peri Tzadik, Chayei Sara 5
א׳במד"ת בשביל ד' דברים הזקנה קופצת על האדם. מפני היראה ומפני הכעס בנים ומפני אשה רעה ומפני המלחמות. וחשב במדרש דוד ואחר כך עלי ואחר כך יהושע ושלמה. ולפי סדר זמנים היה לו לחשבו יהושע עלי ואחר כך דוד ושלמה. ויש להבין למה חשבם שלא כסדר. גם מ"ש דוד מפני היראה דכ' כי נבעת מפני חרב וגו' מה כ' אחריו ודויד זקן וגו' יש להבין דהא באמצע כ' פרשה שלימה מהכנת בנין בהמ"ק. גם מ"ש מפני המלחמות מיהושע ולפשוטו שמטרדת המלחמה הזקין קודם זמנו. יש לדקדק שפסוק ויהושע זקן וגו' נכתב אחר שכתב שכבש המלכים. ואחר כך (סי' כ"ג) כ' ויהי מימים וגו' מסביב ויהושע זקן וגו' אך ענין זקנה הוא דכל לשון זקן מורה על זקני העדה והסנהדרין. והיינו כמו ש' בגמ' אין זקן אלא חכם כו' אין זקן אלא מי שקנה חכמה והיינו דדרש זקן זה קנה. ומורה שקנה החכמה בקנין וגם הוא מפורש. שכן מורה לשון זה שמפורש שיוכל להראות באצבע כמו לעתיד (סוף תענית). והוא ג"כ כשחקוק בלב בקביעות שאז יתכן ג"כ לשון זה. וכמו שדרשו (מגילה טו:) וכל זה וגו' שכל גנזיו חקוקין לו על לבו. וזה ענין מ"ש בגמ' (ב"ב יב.) וחכם עדיף מנביא. והיינו מה שמכוין התורה שבעל פה לאמתו והוא על ידי רוה"ק וכמו ש' הרבמ"ן. והיינו אף שאין משיגין על ידי נבואה רק שמופיע בלב על ידי רוה"קץ מ"מ בזה עדיף מנביא. שכל הבניאים נתנבאור באספקלריא שאינה מאירה כמו ש' (יבמות מט:) והחכם זוכה למדריגת זה כמראה באצבע. שהוא ממדרגת אספקלריא המאירה. וכמו על הים שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל כמו ש' (במכילתא) והיינו אף שלא זכו לנבואה מ"מ זכו להיות מראה באצבע שאמרו זה אלי. וז"ש חכם עדיף מנביא. בזה שזוכה למדרגת זה קנה חכמה שהחכמה לו בקנין ובמדרגת זה שהוא מפורש. וזה ענין מ"ש בשביל ד' דברים הזקנה קופצת שזוכין למדת זקן. וחשב מפני היראה מדוד. שדהמע"ה היה מרכבה למדת מלכות פה תורה שבעל פה. איהי יראה ושריא בה יראה (זח"א ה ב). וז"ש דכ' כי נבעת וגו' ואחר כך כתיב הפרשה שהכין ההכנות לבנין בהמ"ק עד דכ' וקומו ובנו את מקדש ה' הא' להביא את ארון ברית ה' וגו' והארון בקה"ק ששם יש התגלות עתיק יומין יתיב. כמו ש' בגמ' (ברכות ז.) ונזכר שם של כ"ע. ות"ח קרוי ג"כ ארון וכמו שלמדו בגמ' (יומא עב:) מארון לת"ח. והיינו שהת"ח הוא כלי המחזיק בו תורה שבעל פה. מה כ' אחריו ודו זקן ושבע ימים. והיינו שזכה למדת זקן זה קנה חכמה. ושבע ימים היינו שנתברר בכל המדות עדמ"ש בזוה"ק על מש"נ בא בימים ביומין עלאין. ואחר כך חשב מפני כעס בנים מעלי. והיינו שעלי אחר ששמע את כל אשר יעשון בניו והבין שהחסרון בו. וכמ"שנ אחר כך ולא כהה בם. ואז תיקן הקלקול מצדו ושיוכלו בניו לתקן. והיינו כדאי' בגמ' (ר"ה יח.) בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה. ולאביי בתורה וגמ"ח. והוא ג"כ בתורה שבעל פה ועפמ"ש (סוכה מ"ט:) תורה ללמדה זו היא תורה של חסד. והיינו תורה שבעל פה ללמד לתלמידים. וכן כ' ותורת חסד על לשונה והיינו תורה שבעל פה. ועלי ע"י שתיקן שיוכלו בניו לתקן זכה למדת זקן. זה קנה. רק דבו לא כתיב בא בימים אלא זקן מאד. ולשון מאד מורה ג"כ עד השורש. שאף שלא נתברר בכל המדות כאברהם אבינו ע"ה ודהמע"ה. מ"מ על ידי שתיקן קלקול כעס בנים זכה למדת זקן שמורה זה קנה חכמה עד השורש:
1
ב׳ואחר כך אמר מפני המלחמות מיהושע. והיינו דבא"י היו ז' אומות והם היו שורש כל ע' קליפות שכל א' מהם כלול מעשר. ועיקר תורה שבעל פה בארץ ישראל כמו ש' (ב"ר פ' ט"ז) שאין תורה כתורת ארץ ישראל ולא חכמה כחכמת ארץ ישראל. והיינו דארץ מדת מלכות (זח"א לא א) מלכות פה תורה שבעל פה. וז"ש (נדרים כב:) אלמלא חטאו כו וס' יהושע בלבד שערכה של אי' היא. והוא דשם בירר יהושע חלק כל א' מישראל בתורה שבעל פה. ואלמלא חטאו היה כל א' מישראל משיג כפי חלקו כל שורש תורה שבעל פה מה' חומשי תורה. ושורש המכוון שבכל הגליות להוציא הני"ק. והיינו התורה שבעל פה שיש בהם עדמ"ש ואתה מחיה את כולם. ועז"א (פסחים פ"ז:) לא הגלה כו' אלא כדי שיתוספו עליהם כו' ופירשו להוציא מהם הני"ק שיש בהם. וכשכבש יהושע הז' אומות שהיה כלול בהם כל השבעי וכמו ש' (ב"ר סו"פ פה) שכל שלטין שלא היה שלטין בארץ הוא אמר אינו שוה כלום כו' אז כ' והיושע זקן בא בימים. שנתברר שזכה זה קנה. שקנה החכמה בקנין ומפורש לעין על ידי שנקבע בלב ונתברר בכל המדות. ופעל אז שאחר כך אף אם יקלקלו ישראל ח"ו. מ"מ לסוף יזכרו להוציא כל הני"ק על ידי הגליות ויזכו לכל אור תורה שבעל פה בקנין. ושיהיה מפורש בבחי' ומדרגת זה קנה. ואחר כך כ' מפני אשה רעה משלמה דכ' ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו וגו' והיינו דמקודם כ' ויטו נשיו את לבו ואחר כך כ' ויהי לעת זקנת שלמה שניו הטו את לבבו וגו' ולא היה לבבו שלם עם ה' אלהיו כלבב דוד אביו. ולשון ה' אלהיו מורה כעין מש"נ במתן תורה אנכי ה' אלהיך. ששם הוי"ה בעל הכחות שלך. וכן כאן כ' לשון ה' אלהיו. רק לא היה שלם כדוד אביו. והוא שמקודם נשיו הטו את לבו ולא הרגיש עד אחר כך שהטו את לבבו אחרי אלהים אחרים. אז שם אל לבו תיכף ועשה תשובה כיון שראה עד היכן הדברים מגיעים וזכה להיות שם הוי"ה אלהיו בעל הכחות שלו. ואם היה זוכה כדוד המלך שהיה הגבר שהקים עולה של תשובה כמו ש' (מו"ק טז:) היה הוא משיח. אך לבבו לא היה שלם כלבב דוד אביו. ומ"מ עכ"פ זכה למדת זקנה זה קנה. ולהיות שם הוי"ה אלהיו כל שם הוי"ה עם קוצא דיוד שמרמז לכ"ע. וזה מורה שאף שמי שקלקל כ"כ וכמו בשהמע"ה עד שבקשו למנותו בין אלו שא"ל חלק לעוה"ב כמו ש' (בסנהדרין קד:) מ"מ יש כח זה בישראל שיוכל לתקן על ידי תשובה עד שזוכה למדת זקנה זה קנה חכמה בקנין כאמור. וזה הענין דמסיק במד' אבל אברהם כו' לפיכך כ' בי' וה' ברך את אברהם בכל. ולא מסיק דכתיב בי' ואברהם זקן. רק המכוון דאברהם אבינו עה"ה. זכה למדת זקן בא בימים. בכל המדרגות האלו. והיינו דא"א זכה למדת בכל בת הי' לא"א ובכל שמה והיינו מדת מלכות כמו ש' (זח"א ריט א) בת יהבה לאברהם כו' וכל הד"ת של א"א היה במדרגת תורה שבעל פה לבד שקיים אפי' תורה שבעל פה מצות דרבנן כמו ש' (יומא כח:) כל התורה שלמד היה מלבו. וכמו ש' (בב"ר פ' סא) אב לא למדו רב לא היה לו כו' זימן לו הקב"ה שתי כליותיו כו' והיו נובעות ומלמדות אות וחכמה. והיינו תורה שבעל פה כמו ש' כליות יועצות והיינו במדרגות דוד. וכן כאן שהתחיל הפרשה ששלח ליקח אשה ליצחק והזהיר שלא יקח מבנות הכנעני. שדאג שאם יקח מבנות כנען שאז יוליד יצחק נפש א' שיהיה בערבוב טו"ר. ולא יכול לזכות לנפש יעקב שמטתו שלימה. שעל עשו נתבשר כי ביצחק ולא כל יצחק כמו ש' (נדרים לא.) אבל זה רק כשיצא נפש יעקב שכולו טוב אז הרע לא נחשב זרעו. אבל אם לא היה לוקח את רבקה והיה יוצא הפסולת בערבוב עם הטוב. לא היו זרעו זוכין שיהיה מטתו שלמה ולא היו זוכין להרכוש גדול. וזה שזכה אברהם אבינו ע"ה לד"ת על ידי תיקון כעס בנים כעלי. וכן זכה א"א שינחלו זרעו ארץ ז' עממין ויזכו לערכה של ארץ ישראל ואם לא יקלקלו יזכו להשיג כל התורה שבעל פה מתורה שבכתב. ואם יצטרכו לגליות יזכו אחר כך להרב חכמה לתקן הרב כעס ויוציאו כל התורה שבעל פה. וכן זכה אברהם אבינו ע"ה שאף מי שיקלקל הרבה כיון שבא מזרע יעקב יעשה תשובה ויוכל לזכות לזקנה על ידי תשובה. כמו שזכה שהמע"הה על ידי אשה רעה. שבסיבתה נתעורר לתקן הכל על ידי תשובה. וזש"נ וה' ברך את אברהם בכל. בכל המדרגות כאמור:
2