פרי צדיק, עקב י״אPeri Tzadik, Eikev 11
א׳בזוה"ח (תולדות) חשב המוספים כנגד הז' רועים שהם כנגד הז' מדות וחשב מוסף שבת כנגד יוסף הצדיק מדת צדיק יסו"ע. דהתוספות קדושה דשבת הוא כנגד מ' היסוד דשבת ברזא דברית כדאי' בזוה"ק (בכ"ד). ובזוה"ק (סו"פ בלק) צדיק ששון איקרי וכו' ושאבתם מים בששון דא צדיק ממעיני הישועה אלין אבא ואימא. ובגמ' (מגילה ט"ז:) ששון זה מילה וכן הוא אומר שש אנכי וגו' וע"ז א' ושאבתם מים בששון מים המכוון על תורה שנמשלה למים בששון דא צדיק ממעיני הישועה חו"ב חכמה מרמז לתושב"כ ובינה לתושבע"פ שמבין דבר מתוך דבר. ובתוס' (סוכה נ': בשם הירוש') דריש ושאבתם מים בששון שמשם שואבים רוה"ק וכו' ורוה"ק הוא בחי' תושבע"פ כמו שכ' הרמב"ן (ב"ב י"ב:) דחכם עדיף מנביא היינו ע"י רוה"ק דאמר גברא רבה מלתא ומתאמרה הלכה למשה מסיני כותי' ומכוין לדבר ה' זו הלכה שהוא דברי אלהים חיים זה הוא רוה"ק. והוא בחי' דעת כמו שא' ברש"י (פ' תשא) ובדעת זה רוה"ק והוא פנימיות מכ"ע והוא ע"י חיבור חו"ב וזהו בששון ממעיני הישועה. וזה שנא' בסיום הפטורה פ' זו ששון ושמחה ימצא בה ואי' בזוה"ק (בלק שם) כי בשמחה תצאו וכו' שכינתא נפקא עמהון וכו'. וזה שאמר כי נחם ה' ציון נחם כל חרבותיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ופירש"י שערבה ג"כ לשון מדבר אלא שהערבה כבר היה בו ישוב והוחרבה. וכן נראה מלשון הכתוב בהפטורה העברה קול קורא במדבר פנו דרך ה' שבמדבר שהוא מקום חרוב לגמרי צריך לעשות דרך ה'. ישרו בערבה מסלה לאלהינו דערבה שהוא מקום שהיה בו ישוב ודרך רק שהוחרב וממילא יש בו מעלות ומורדות צריך רק ליישר העקומה וזהו ישרו בערבה. ומסילה היינו אורח כבושה כמו שא' (ויק"ר פ' י"ז) אשרי אדם עוז לו בך יכול לכל ת"ל מסילות בלבבם אלו. דשבילין דאורייתא כבישין בלבהון ובערבה שכבר הי' דרך חסר רק ליישרה ולעשות מסלה כבושה וזהו מסלה לאלהינו. וכתיב ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלים שממה שציון נחרב כ"כ שנדמה כמדבר שלא הי' מעולם ישוב. וע"ז נא' כי נחם ה' ציון נחם כל חרבותיה הם ירושלים וערי קדשך וישם מדברה שהוא כמו מקום חרב לעולם ישם כעדן ע"פ מ"ש (ברכות ל"ד:) עין לא ראתה זה עדן שלא שלטה בו עין כל ברי' ובזוה"ק קרא עדן בחי' שכל הנעלם מכל רעיון. והיינו שהשי"ת יברר שהיו קשורים בשורש בראשית המחשבה זהו מדברה כעדן. וערבתה כגן ה' כמו שנא' ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן שהוא נפשות כנס"י כמו שכ' בזוה"ק פ' זו בג' סעודות שבת שהן רזא דעונג ר"ת עדן נהר גן. ואמר ששון ושמחה ימצא בה ימצא מלשון מציאה ע"ד שא' (שבת ק"ל.) כגון מילה דכתיב שש אנכי על אמרתיך ומהיכן משמע דאמרתיך היינו מילה הוא כמו שאמרנו משום דכתיב כמוצא שלל רב ומצות מילה בשמיני שהתינוק אינו יודע עוד כלל רק נימול ע"י אבותיו ואעפ"כ כיון דאתגזר איקרי צדיק וכמו"ש בזוה"ק (ח"א צ"ג.) והוא בכלל ועמך כולם צדיקים הוא כמו מציאה. וע"ז נאמר תזל כטל אמרתי שהוא בחי' תושבע"פ שהוא כטל שאינו נראה כשיורד רק ממה שאנו רואין אח"כ שהארץ לחה ניכר שירד טל. וכן תושבע"פ נדמה להאדם שהוא מחדש הד"ת ובאמת הם דברי אלהים חיים מה שהשי"ת מופיע בו כמו שא' (שבת קל"ח:) דבר ה' זו הלכה. וכן מילה בשמיני שהוא שלא מדעת ולכן דרשו ששון זה מילה שנא' שש אנכי וגו' כמוצא שלל רב. וזהו ושאבתם מים היינו ד"ת בששון ע"י מ' צדיק ממעיני הישועה שהוא אבא ואמא חו"ב. וכן כפי דרש הירוש' הנ"ל שמשם שואבין רוה"ק היינו תושבע"פ כאמור שהוא בחי' דעת שבא ע"י חיבור חכמה ובינה ובגמ' (כתובות קי"א:) טל תורה מחייהו ובזוה"ק נקרא טלא דעתיקא וזהו ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. וזה שאמר הכ' חיים הם למוצאיהם דד"ת הם ג"כ כמו מוצא שלל רב שהשי"ת מופיע בו הד"ת והוא סובר שמחדש בעצמו בשכלו וזהו ששון ושמחה ימצא בה. תודה וקול זמרה ע"פ מ"ש בתוספתא (פ"ג דפאה הי"ג) מעשה באחד ששכח עומר וכו' ואמר לבנו צא והקריב עלי פר וכו' א"ל אבי מה ראית לשמוח בשמחת מצוה זו יותר מכל מצות א"ל כל מצות שבתורה נתן לנו הקב"ה לדעתינו זו שלא לדעתינו וכו'. וכן בא התודה בשביל דבר ששולח השי"ת לאדם שלא מדעת וזהו תודה וקול זמרה דכתיב מזמור לתודה וגו' באו לפניו ברננה. ובשבת אי' (ריש תנדב"א) שבת יעשה כולו תורה ודכו"ע בשבת נתנה תורה וגם שבת הוא ברזא דברית שמופיע השי"ת קדושה שלא מדעת כמו שנא' כי אני ה' מקדשכם. ולכן תוספות קדושת שבת נחשב בזוה"ק נגד מדת יוסף הצדיק וזוכין למציאות אלו וכן הוא אומר טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון:
1