פרי צדיק, עקב י״דPeri Tzadik, Eikev 14
א׳ותאמר ציון עזבני ה' ואדני שכחני. ציון נקרא מקום המקדש ושם הוא מקום התורה כמו שנא' כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. ושם הוא הופעת של בחי' תושבע"פ כמו שנא' כי יפלא ממך וגו' וקמת ועלית וגו'. ותורה נקרא שם ה' כמו שא' (ברכות כ"א.) מנין לברכת התורה לפניה מן התורה שנא' כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו. ובזוה"ק אי' דאורייתא כולא שמא דקוב"ה. וכן נקרא בהמ"ק בית תפלתי וכמו שאמר שלמה המע"ה בתפלתו וגם אל הנכרי וגו' ובא והתפלל אל הבית הזה. וכן אמרו המתפלל צריך לכוין נגד בהמ"ק שנא' והתפללו אל הבית הזה וגו' וכמו שאמרו (ברכות ל'.) בנוי לתלפיות תל שכל פיות פונים בו. ובתפלה אומר בתחלה אדני שפתי תפתח דתפלה הוא ברזא דעבד ונא' הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם. וזה כל כח ישראל שאין כחם אלא בפיהם כמו שנא' אל תירא תולעת יעקב כמו שכ' במדרש והוא קול תורה וקול תפלה. וזהו ותאמר ציון עזבני ה' נזכר שם הוי"ה והוא נגד קול תורה ואדני שכחני הוא נגד קול תפלה. כי שניהם הם רק מכח השי"ת דבתפלה הוא אומר מקודם אדני שפתי תפתח היינו שהשי"ת שולח התפלה בפי האדם שיהי' פי ה'. כמו שאומרים בשם רבינו הרבי ר' אלימלך זצלה"ה על אם שגורה תפלתי בפי שגורה הוא לשון שליחות שהוא שלוחה מהשי"ת בפיו. ובתורה ג"כ מצינו שנא' בכל מקום אשר אזכיר את שמי ודרשו (ברכות ו'.) על אחד שיושב ועוסק בתורה ששכינה עמו דשמי היינו תורה שנקרא שם ה' כנ"ל וכתיב אזכיר את שמי ולא כתיב תזכיר היינו שהשי"ת מופיע בלבו הד"ת. וע"ז אמר עזבני ה' ואדני שכחני על תורה ותפלה. ומה שאנו אומרים זה בז' הפטורת דנחמתא לחזק אותנו אף שאנו רואים שעברו יותר מן י"ח מאות שנה ועדיין לא נושענו. ע"ז אמר הנביא התשכח אשה עולה שזה תשובה על מה שאמר ואדני שכחני שם אדנ"י שהוא בחי' יראה כמו שנא' ואם אדונים אני איה מוראי והוא מרמז על קול תפלה כמו שדרשו (ברכות ט':) מפסוק ייראוך עם שמש על תפלה וכן (שם ו':) כל הרגיל לבוא לבהכנ"ס וכו' שנא' מי בכם ירא ה' וגו' וכן נדרש בזוה"ק (ח"ג קצ"ו א') פסוק זה על תפלה. והוא מדת מלכות בחי' שכינתא כמו שא' (קידושין ל"ב:) מלך שתהא אימתו עליך ושכינתא נקראת אמא כמו שא' (שם ל"א:) כי שמע קל כרעיה דאמיה אמר איקם מקמי שכינתא דאתיא ונשמת ישראל באים מזיווג אבא ואימא. וזה שאמר התשכח אשה עולה שאי אפשר שיהיה בזה שכיחה ח"ו. ואח"כ מסיים ההפטורה כי נחם ה' ציון וגו' ששון ושמחה ימצא בה ששון מרמז על תורה כמו שאמרנו דקאי על תושבע"פ (ונת' לעיל מא' י"א). ושמחה נגד תפלה דכתיב ושמחתים בבית תפלתי וכמו דאי' בשם רבינו הרבי ר' אלימלך זצלה"ה שסימן לאדם שתפלתו מקובלת ממה שבא לו שמחה בלב שהשי"ת שולח לו רצון ושמחה. ובשבת זוכין לתורה ותפלה. דשבת נגד מדה ז' מלכות פה תושבע"פ קרינן לה. ותפלה אי' (שבת קי"ח:) כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו וכו' הרי שמשיג מה שלבו שואל ע"ד שנא' והיה טרם יקראו ואני אענה רק רצון יראיו יעשה:
1