פרי צדיק, עקב ב׳Peri Tzadik, Eikev 2
א׳והיה עקב תשמעון בבעל הטורים פ' זו עק"ב תיבות יש ביוד דברות הראשונות וזהו בשמרם עקב רב אם תשמור עקב תזכה למה רב טובך וכו'. ולכאורה הלא פ' זו כתיב אחר דברות שניות. אך כאשר עמדתי למנין יש בדברות שניות י"ז תיבות יתרות על הראשונות והוא במספר טו"ב והוא ע"פ שאמ' (ב"ק נ"ה.) מפני מה בדברות ראשונות לא נא' בהם טוב ובדברות אחרונות נאמר בהם טוב. וטוב הוא המכוון על האור כי טוב שהוא האור הראשון שנגנז לעמלי תושבע"פ (מד"ת פ' נח) ואי' (שמו"ר פ' מ"ו) ובלוחות השניות אני נותן לך שיהי' בהם מדרש הלכות ואגדות היינו התושבע"פ שהוא הרב חכמה לתקן הרב כעס. וזה שא' בבעה"ט וזהו בשמרם עקב רב אם תשמור עק"ב היינו הקע"ב תיבות שבדברות ראשונות תזכה למה רב טובך אשר צפנת ליריאך שהוא האור הראשון שגנזו הקב"ה לצדיקים ונגלה לעמלי תושבע"פ ועליהם נאמר העם ההולכים בחשך ראו אור גדול אור הראשון שנגנז (כמ"ש תנחו' שם) והיינו בחי' לוחות שניות שיש בהם גם התושבע"פ וזה שנא' והי' עקב תשמעון היינו הדברות ראשונות עק"ב תיבות. את המשפטים האלה זה קאי על התושבע"פ שנתוסף בלוחות שניות כפלים לתושיה. ונתוסף על המספר עק"ב תיבות שבדברות ראשונות נתוסף בדברות שניות טו"ב תיבות יתרות שמרמז על האור כי טוב. ולזה נקראו משפטים שמשפט מורה על דבר שהשכל מחייב אותן שאלו לא נאמרו היו כדאי לאומרן (כמ"ש פירש"י אחרי) והיינו טעמי תורה שאנו אומרים תמיד הפי' לטעום טעם בד"ת והיינו בחי' תושבע"פ. וזה שא' (פסחים קי"ט.) המגלה דברים שכיסה עתיק יומין ומאי ניהו טעמי תורה:
1
ב׳ובדיבור של מצות שבת יש באחרונות ט' תיבות יתרות על הראשונות. דבדיבור זכור שבראשונות יש בו נ"ה תיבות ובדבור שמור שבשניות יש בו ס"ד תיבות. והט' ג"כ מורה על אור כי טוב שבו פתח הכתוב לטובה תחלה שמבראשית עד וירא אלהים את האור כי טוב לא כתיב ט' (כמ"ש ב"ק שם) והוא אור הראשון שגנזו הקב"ה לצדיקים לעת"ל (כמו שא' חגיגה י"ב.) ונגלה לעמלי תושבע"פ. שעיקר ריבוי בתושבע"פ הוא בשבת כמו שא' (זח"א מ"ז ב') יום השביעי דא תושבע"פ דאיהו יום שביעי. וכמו דאי' בפתח אליהו מלכות פה תושבע"פ קרינן לה. ובדברות הראשונות כתיב הטעם זכרון למע"ב כי ששת ימים וגו' ע"כ ברך וגו' והיינו כמו שא' (תנחו' בראשית) נוחו בי' כי היכי דנתי ביה אנא. ובפסוק זה יש בו כ"ו תיבות כנגד שם הוי"ה שכולל כל המדות יוד מרמז לחכמה ה' ראשונה בחי' בינה ו' מרמז לת"ת שכולל שית ספיראן ה' אחרונה מלכות כמ"ש (זח"ג רנ"ח א') וקוצו דיוד דלעילא רמיזא לאין בחי' כ"ע כידוע. ובלוחות שניות כתיב הטעם וזכרת כי עבד היית וגו' שאחר הקלקול נצרך שמירה שלא יכנוס היצה"ר ללב ויקלקל להיות ח"ו מחללי'. ולא זכו עוד למדת זכור שהוא אתר דלית לי' שכחה ורק ע"י שמירת שבת יוכלו לזכות לבחי' לעשות את השבת כמו שנא' ושמרו בנ"י את השבת לעשות את השבת. וזה שנא' בלוחות שניות ע"כ צוך ה' אלהיך לעשות את יום השבת וזהו הפי' תחלה למקראי קודש זכר ליצ"מ (כמו שנת' כ"פ). ובפסוק וזכרת יש רק כ"ג תיבות רק בפסוק הקודם ויום השביעי שבת וגו' יש בו כ"ו תיבות. והיינו שע"י בחי' שמור ג"כ יכולים לזכות לקדושה זו שבת לה' אלהיך דהיינו נוחו בי' כי היכי דנחי בי' אנא כמו בדברות הראשונות וכמו שנא' ושמרו בנ"י את השבת לעשות את השבת. ובתיקונים (תי' מ"ח) תרין זמנין אדכר הכא שבת לקבל שכינתא עלאה ותתאה וכו' ואתפני מתמן יצה"ר וכו' והיינו שבת תתאה ושבת עלאה ולעשות את השבת המכוון על שבת עלאה. ובפ' ושמרו בפ' תשא כתיב ג"כ כי ששת ימים עשה ה' וגו' שזוכין ע"י ושמרו למדת זכור כמו בלוחות ראשונות:
2
ג׳וחודש אב נברא באות ט' (כמ"ש בס' יצירה) שמורה על אור כי טוב ובזוה"ק (ח"ב קנ"ב א') טית נהירו דחיין בכל אתר והוא כנגד קדושת יוסף הצדיק וכמו שחשב בזוה"ק (שם קל"ה א') ט"ו באב כנגד מדת צדיק יסו"ע. ומה שחשב האר"י הק' חודש אב כנגד שבט שמעון כסדר הדגלים הוא ע"ד מה שאמרנו במה שתפסו בש"ס בכל מקום למשל שני יוסף בן שמעון (ונת' ט"ו באב מא' ו'). והיינו שבחודש זה הזמן לתקן פגם הנחש כי בט' בו נולד רוחו של משיח שאז זמן התשובה לתקן הפגם. ואז יוריד השי"ת לעתיד הבהמ"ק בנוי ומשוכלל כמו שכ' רש"י (ר"ה ל' סע"א). ולכן קורין תמיד אחר ט' באב הדברות שניות שזוכין אז לרב טוב היינו האור כי טוב הרב חכמה לתקן הרב כעס. ואחר ט"ו באב קורין פ' והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה דבט"ו בחודש אז סיהרא באשלמותא היינו שלימות קדושת החודש הזה שהוא אות ט' נהירו דחיין בכל אתר שמורה על האור כי טוב ואז קורין והי' עקב תשמעון וגו' כמו שמרמז הבעה"ט הנ"ל בשמרם עקב היינו עק"ב תיבות שבלוחות ראשונות ותיבת המשפטים מרמז לטו"ב תיבות יותר שבדברות שניות שנאמר בהם טוב שהמכוון על הרב טובך אשר צפנת ליראיך אור שנגנז לעמלי תושבע"פ. ועי"ז ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך שתזכה לקדושת האבות שהם ענפים מג' ראשונות. וזוכין לשבת עלאה ואתפני יצה"ר מתמן ומיד נגאלין:
3