פרי צדיק, עקב ג׳Peri Tzadik, Eikev 3
א׳והיה עקב תשמעון. פתח בג' לשונות בלשון רבים תשמעון ושמרתם ועשיתם. ואח"כ כל הפרשה נאמר בלשון יחיד. גם לשון את המשפטים האלה שמורה כמו שמראה על הדבר. אך נראה שזה מוסב על פסוק האחרון של פרשה העברה דכתיב שם ושמרת את המצוה ואת החוקים ואת המשפטים וגו'. והנה בפרשה שלמעלה שם פתח כי יביאך וגו' כל הפרשה בלשון יחיד ואח"כ כתיב לא מרובכם וגו' ז' לשונות לשון רבים ואח"כ כתיב ויפדך וגו' עד סוף הפרשה לשון יחיד. והענין הוא שכל התורה נאמרה לכל אחד מישראל בפרט כמו שנאמרו עשרת הדברות בלשון יחיד. אך לזה לא זכו רק אחר שנעשה האומה הישראלית אז זכו הרבים להיות כל אחד ואחד מישראל זוכה להד"ת. וכן פתח למעלה כי יביאך ה' אלהיך זה ראשונה לידע ה' אלהיך שהשם הוי"ה הוא בעל הכוחות שלך. אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ולכאורה ה' תיבות אלו מיותרים דהול"ל אל הארץ ונשל וגו'. הענין הוא דעיקר קדושת א"י הוא התשעה קבין חכמה שנטלה א"י (קידושין מ"ט:) וכל זמן שהיתה א"י ביד האומות הי' זאת החיות שלהם מה שינקו מהט' קבין חכמה לההיפך. ואח"כ כשבאו ישראל וכבשום אז זכו ישראל לכל הט' קבין חכמה שזה בחי' הרוב חכמה. וע"ז אמרו (נדרים כ"ב:) אלמלא חטאו ישראל לא נתנה להם אלא ה' חומשי תורה וס' יהושע שערכה של א"י הוא שהוא הרב חכמה. ואז כבשו והוציאו מהם כל החיות כמו שנא' עליהם לא תחי' כל נשמה והט' קבין חכמה נשאר ביד ישראל. ואף שאח"כ גלו ישראל מארץ מ"מ הט' קבין חכמה נשאר ביד ישראל לעלמי עד. וזה שנאמר כי יביאך ה' אלהיך היינו שיזכה כל אחד מישראל שיתייחד שם הוי"ה עליו ויהי' בעל הכוחות שלו. אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה שיהיה כירושה שאין לה הפסק (כמ"ש ב"ב קכ"ט:) שהט' קבין חכמה ישארו בידך לעולמי עד אף לאחר שיגלו מן הארץ כאמור וזה לשון לרשתה. אז ונשל גוים רבים מפניך וגו' שבעה גוים רבים ועצומים ממך ובודאי אין הכתוב מדבר מכוחות הגבורה בגוף שיש להם לאו"ה שזה לא נחשב לכלום. רק כמו שבקדושה יש מדרגות לזכות לד"ת ללב חכם לימינו שיוכל לזכות למדרגה גבוה בלא שיעור שמתחלה נקרא רב וגדול בכח התורה. ואח"כ זוכין עוד שאף שהיצה"ר יכול לכנוס עוד ע"י כח התורה יכולים להתגבר עליו שלא יוכל לכנוס כלל ללב וזה נקרא מדרגת עצום. כן כל זמן שהי' האומות מושלים בא"י והי' הט' קבין חכמה תחת ממשלתם ינקו הם מבחי' החכמה להקליפה ג"כ בב' מדרגות אלו. וזה פי' הפסוק שבעה גוים רבים ועצומים שהם ינקו להקליפה מב' מדרגות אלו וזה שאמר ממך שזה לקחו מהט' קבין חכמה ומדרגות הקדושה ששייך באמת לישראל. ונתנם ה' אלהיך לפניך וגו' שכל אחד מישראל יזכה לכבוש כל כח הז' אומות ולזכות לכל הט' קבין חכמה השרויה בא"י לעולמי עד כאמור ואז לא תחיה מהם כל נשמה:
1
ב׳ואח"כ כתיב כי עם קדוש אתה לה' אלהיך וגו' והיינו שלא לבד כשיהיו ישראל במעלה העליונה יוכלו לזכות לזה שאז לאו כל אחד הי' יכול לזכות לזה. רק אף מי שהוא בבחי' עם שאינו במעלה כ"כ וכמ"ש האור זרוע שלשון עם הארץ מלשון גחלים עוממות. מ"מ עם קדוש אתה לה' אלהיך ששם הוי"ה בעל הכוחות שלך. בך בחר ה' אלהיך להיות לו לעם סגולה כמו ששמעתי באיזביצא בשם רבינו היהודי הקדוש זצ"ל על מה שנא' ישראל לסגולתו כסגולה שהוא רפואה בלא טעם טבעיי רק בדרך סגולה. כן ישראל אף שאין ראוים מ"מ בחר בהם מכל העמים וע"כ דיבר בלשון יחיד לכל אחד מישראל. ואח"כ נאמר ז' לשונות בלשון רבים שלזה זכו ישראל משנעשו אומה ישראלית בחי' כנס"י ובכל מקום מספר ז' הם כנגד ז' מדות שכנגדם הז' רועים. לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם ב' לשונות לשון רבים רובכם בכם מרמז כנגד אברהם ויצחק. שבראשונה חשק ה' בא"א ע"ה ומדתו הי' ללמד ולהכניס הכרת מלכות שמים בכל באי עולם. ואף שכולם שגייר חזרו לסורם אחר מותו (כמ"ש בפרדר"א פ' כ"ט) מ"מ הועילה קדושתו ולימודו לאומה ישראלית שיצא ממנו. וזה זכה א"א אחר דאתכליל במדרגת יצחק אע"ה ג"כ שהוא מיא באשא וכמו שכ' בזוה"ק (ח"א קי"ט ב') ע"פ וה' ברך את אברהם בכל בת יהבה לאברהם בת הי' לאברהם אבינו ובכל שמה. ואח"כ כתיב ויבחר בכם לשון רבים נגד קדושת יעקב אע"ה דכתיב כי יעקב בחר לו יה וגו'. כי אתם המעט מכל העמים אתם לשון רבים נגד קדושת יוסף הצדיק שהוא מוציא הני"ק מכל האומות. ויהושע מזרעו כבש ז' אומות והוציא התשעה קבין חכמה שנטלה א"י שהיתה כבושה תחת ממשלתם. ואלמלי זכו הי' הוא משיח בן יוסף וכשלא זכו יהי' אח"כ משיח בן יוסף מזרעו שיקבץ את ישראל מכל האומות ששם נתפשט הקב העשירי מעשרה קבין חכמה שירדו לעולם. ומשיח בן יוסף יכבוש כל האומות ויוציא מהם כל החיות והני"ק ואז לא יהי' שריד וגו'. ואח"כ כתיב כי מאהבת ה' אתכם נגד משה רבע"ה שהוריד כל הד"ת שהוא ע"י אהבת ה' לישראל (כמו שאומרים אהבת עולם אהבתנו וכו' תורה ומצות וכו'). ומשמרו את השבועה אשר נשבע לאבותיכם נגד קדושת אהרן הכהן שהוא מכפר על ישראל ואף שאינן כדאין מ"מ זוכין מצד שבועת האבות. ואח"כ כתיב פעם ז' לשון רבים הוציא ה' אתכם ביד חזקה והוא נגד קדושת דוד המע"ה מ' מלכות כנס"י. ואח"כ חזר הכתוב בלשון יחיד שזכה כל אחד מישראל ויפדך מבית עבדים וגו' וידעת וגו' שומר הברית והחסד ברית כולל קדושת יצחק שהי' הראשון שנימול לח' (וכתיב ואת בריתי אקים את יצחק) וגם קדושת יעקב אע"ה שעמו נכרת ברית עולם לזרעו שמטתו שלימה (וכתיב ויעמידה ליעקב לחוק לישראל ברית עולם). והחסד קדושת א"א שמדתו חסד לאברהם. לאוהביו ולשומרי מצותיו לאלף דור אוהביו קדושת א"א שמדתו אהבה. שומרי מצותיו קדושת יצחק אע"ה שהוא שמירה מרע ע"י היראה. לאלף דור נגד קדושת יעקב אע"ה שהוא לעולמי עד שכן מספר אלף דור עד עוה"ב אלף הז'. ואח"כ כתיב ושמרת את המצוה נגד קדושת א"א שהי' הראשון שהוריד הד"ת וקיים כל התורה כולה קודם שנתנה (כמ"ש יומא כ"ח:). ואת החקים נגד קדושת יעקב אע"ה שנחקק הד"ת בלב לעולמי עד. ואת המשפטים נגד קדושת יצחק אע"ה פחד יצחק שבהתורה יש משפטים ג"כ כמו הב' תוכחות שבפ' בחקותי ופ' תבא. וכתיב בכל אחד תיבת את אלף מורה על ד"ת מהשורש אל"ף פל"א עליון עם תי"ו שהוא מעלמא דאתי כידוע. אשר אנכי מצוך היום לעשותם לעשות להד"ת ע"ד שנדרש (סנהד' צ"ט:) ועשיתם אותם ועשיתם אתם כאלו עשאו לד"ת וכמו שאמרנו הפי' במאמר נעשה ונשמע שע"י החשק והחמדה לד"ת בזה נעשה להד"ת:
2
ג׳ואח"כ מתחיל הפרשה והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה הם האמורים למעלה ואין והיה אלא לשון שמחה (בר"ר פ' מ"ב) שע"י שמיעת הב' פרשיות התוכחה שנאמרו בהם המשפטים על ידם יזכו לתשובה ולתקן הכל שלא יצטרכו כלל לשום עונשין. ואמר ג' לשונות לשון רבים שמיעה ושמירה ועשי' והם כנגד קדושת ג' האבות שישנם בכלל ישראל תשמעון נגד קדושת א"א ע"ה שהוריד הד"ת ורצה להורות לכל באי עולם ואף שלא הועיל לכל העולם הועיל לאומה הישראלית שיופיע בהם קדושת השמיעה. ושמרתם נגד קדושת יצחק אע"ה מדת היראה שעי"ז הוא שמירה ממצות ל"ת. ועשיתם אותם נגד קדושת יעקב אע"ה שיזכו להתשוקה והחשק לד"ת ועי"ז יזכו לעשות להד"ת כמו שנת' לעיל. ואח"כ מתחיל בלשון יחיד לכל אחד מישראל. ושמר ה' אלהיך ששם הוי"ה יהי' בעל הכוחות שלך לך את הברית ואת החסד שכולל קדושת ג' אבות ברית כולל קדושת יצחק ויעקב כנ"ל. החסד הוא קדושת אברהם אע"ה שמדתו חסד. וכאן כתיב את הברית ואת החסד היינו קדושת האבות מהשורש שע"ז מורה תיבת א"ת (כמו שנת' כ"פ) וזה שנא' אשר נשבע לאבותיך. ואח"כ כתיב ואהבך וברכך וגו' ויש בכאן עשר לשונות של ברכה ובכל מקום מספר עשר מרמזים להעשר מדות ואהבך משמע אהבה בלא טעם הוא כנגד כ"ע. וברכך הוא בד"ת כמו שנדרש ברכת ה' תעשיר על ד"ת ומרמז למדת חכמה. והרבך היינו רוב חכמה הוא נגד מ' בינה שמבין דבר מתוך דבר. וברך פרי בטנך נגד קדושת משרע"ה שכשנולד נתמלא הבית אור (סוטה י"ב.) והיינו שנולד מיד בקדושה מלא אור. ופרי אדמתך נגד קדושת אהרן הכהן שע"י הקרבנות נתעלה פרי האדמה. דגנך תירושך ויצהרך נגד קדושת האבות דגן היינו לכו לחמו בלחמי נהמא דאורייתא דבכתב והוא נגד קדושת אברהם אע"ה שמדתו חסד שהוא ענף מחכמה כידוע. תירושך נגד יצחק אע"ה שמדתו גבורה וגבורה נפקא מבינה שמרמז ליינא דאורייתא דבע"פ. ויצהריך נגד יעקב אע"ה שמן מורה לחכמה מהשורש שזה מורה השפעת תושבע"פ שע"ז אמרו (מ"ר תצוה ועוד) באו והאיר לי (ונת' כ"פ) שגר אלפיך נגד קדושת יוסף שהוא השפעת הטיפה למדת כנס"י ה' ד' הוות כידוע. ועשתרות צאניך כנגד מדת כנס"י שנמשלה לצאן צאן מרעיתי וזה שאמר על האדמה אשר נשבע לאבותיך שהוא א"י והוא ג"כ בחי' מדת מלכות. ואח"כ כתיב ברוך תהי' מכל העמים עיקר הברכה בד"ת שהוא השפעת תושבע"פ כמו שנדרש (בר"ר פ' י"א) ברכת ה' היא תעשיר זו השבת שאז זוכין לריבוי תושבע"פ. וע"ז נא' ברוך תהי' מכל העמים שיזכו להוציא הט' קבין חכמה מא"י שהי' כבושה תחת הז' עממין ואף להקב העשירי שנטלה כל העולם. וע"ז הוא כל הגליות להוציא הני"ק מכל העולם שזה יזכו לעתיד. ואם הי' זוכין הי' יהושע משיח בן יוסף והי' כובש כל האו"ה תיכף. וכשיוציאו מהם כל הני"ק עם הקב העשירי ג"כ יוציאו מהם כל החיות וזה הפי' ברוך תהיה מכל העמים. לא יהי' בך עקר היינו בד"ת שכל אחד מישראל יזכה לד"ת שיכנסו ללב אך מ"מ יוכל עוד היצה"ר לכנוס וצריך ע"ז תפלה הוא יפתח לבנו בתורתו וכו' והאר עינינו בתורתיך ע"ז נא' ועקרה שלא תהא תפלתך עקורה לפני המקום (כמ"ש בכורות מ"ד:) ובבהמתך היינו אף באנשים שעושין כמעשה בהמה וקלקלו (כעין שא' חולין ה'.) מ"מ לעתיד יזכו הכל לד"ת שיוקבע בלב לעלמי עד כמו שנא' ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ:
3