פרי צדיק, עקב ד׳Peri Tzadik, Eikev 4
א׳כל המצוה אשר אנכי מצוך היום מתחיל בלשון יחיד. ואח"כ כתיב ו' לשונות לשון רבים תשמרון תחיון ורביתם ובאתם וירשתם לאבותיכם. ואח"כ חוזר ומתחיל בלשון יחיד וזכרת וגו' כל הפרשה. הענין הוא שעיקר ד"ת נאמר לכל אחד מישראל כמו שנאמרו עשרת הדברות בלשון יחיד. רק זכו לזה אחר שהופיע בכל אומה ישראלית קדושת האבות והרועים. וזה שנא' כל המצוה אשר אנכי מצוך קאי על משה רבינו שהוא הופיע בישראל ממדרגתו שהוא בחי' אספקלריא המאירה ולזה יזכו העיקר לעתיד. וזה מרומז בתיבת היו"ם ה' מורה על ה' עלאה שה' עלאה מופיע היו"ד לה' תתאה בחי' כנס"י שמקודם ד' הוות ע"י ו' שהוא בריח התיכון. ואח"כ זוכין שיוסגר הקדושה בלב לעולמי עד ויהי' המ' פתוחה שמורה למ' מלכות למ"ם סתומה שמורה לה' עלאה לעוה"ב. ואח"כ נאמר ו' לשונות לשון רבים הכונה שיופיע קדושת ו' המדות לבחי' כנס"י שהוא רבים. וע"י כן יזכה כל אחד מישראל לד"ת שיופיע מהשרש שיהי' לעולמי עד. ונאמר למען תחיון מרמז נגד משיח בן יוסף שיכבוש כל האו"ה ויוציא מהם כל הי' קבין חכמה והחיות שבהם ע"ד שנא' ואתה מחי' את כולם וזה הפי' למען תחיון. ורביתם הוא נגד בחי' משיח בן דוד שיבא אח"כ שאז יזכו לרב חכמה בלא שיעור. ואם הי' ישראל זוכין הי' יהושע משיח בן יוסף והוא הי' כובש הכל ומשה רבינו הי' מופיע אז כל הד"ת כמו שיהי' לעתיד ע"ד שא' "מה "שהי' "הוא שיהי' ר"ת משה. ואח"כ כתיב וזכרת את כל הדרך וגו' במדבר למען ענותך וגו' היינו באכילת המן שהי' נחשב להם לעינוי וכמו שנא' ויענך וירעיבך ויאכילך את המן וגו'. ואף שהרגישו בהמן טעם כל מיני מאכלים מ"מ נחשב להם לעינוי כמו שאמרו ונפשנו קצה בלחם הקלוקל. ובאמת הי' אכילת המן כדי שתהי' התורה מתישבת בגופן (כמ"ש תנחו' בשלח). וזה שנא' ויאכילך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבותיך. והוא ע"ד שפירשנו פי' הפ' ושמי ה' לא נודעתי להם שהוא סוד הדעת מדרגת משרע"ה שלזה לא זכו האבות אף שזכו ג"כ להתגלות שם הוי"ה אבל לא זכו לסוד הדעת (ונת' פ' וארא) והמן הי' חלק משה רבינו כמו שא' (תענית ט'.) המן בזכות משה. וזה שנא' למען הודיעך שכונת המן הי' להכניס בך הדעת. כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם היינו אף בד"ת שנקרא ג"כ לחם לכו לחמו בלחמי. גם ע"ז לבד לא יחי' האדם. ועיקר החיות הוא כשזוכין למוצא פי ה' שבד"ח. וכמו שכ' בזוה"ק (ח"ג ר"א ב') אתקדש יומא סליק פומא דשליט על כלא פי ה' ובודאי גם בער"ש דיבר השי"ת עם אדה"ר והי' מדה שנקרא פי ה'. רק קודם הקלקול אם הי' אדה"ר זוכה הי' טועם מעץ החיים אבל אחר הקלקול שנעשה הערבוב טוב ורע הוצרך לרב חכמה שידע לטעום רק מהטוב. וזה זכה ע"י קדושת השבת כמ"ש בזוה"ק הנ"ל. וזה שא' כי על כל מוצא פי ה' יחי' האדם האדם הידוע שהוא אדה"ר. ואמר שמלתך לא בלתה מעליך היינו שמ"מ אף מי שזכה רק ללבושי התורה ג"כ לא בלתה מעליך. ורגלך היינו אף מה שעובד רק בהרגל מחמת רגילות ג"כ לא בצקה זה ארבעים שנה. ואם הי' משה רבינו מכניסם לארץ היו זוכין תמיד למדרגת משה רבינו וקדושתו. אך כעת רצה שיהי' יהושע משיח בן יוסף מקודם ושיוכלו לזכות תיכף אח"כ לתיקון העתיד שישפיע בהם ממדרגתו וקדושתו שיזכה כל אחד מישראל למדרגתו בד"ת מהשורש:
1