פרי צדיק, אמור ט׳Peri Tzadik, Emor 9

א׳אחר פ' מועדות כ' פ' הנרות ופ' לחה"פ, וכבר הקשו בזוהר הקדוש (ק"ד סע"ב) על פ' הנרות שנסמכה לפ' מועדים, אך אחר שהזכיר פ' מועדים שיוכלו ישראל להזמין קדושה לזמנים, וכן השבת בא סמיך להם פ' הנרות דכ' בי' להעלות נר תמיד ופ' לחה"פ דכ' לפני ה' תמיד שיכולים באמת לזכות לקדושות אלו תמיד, והנה קדושת המועדים הוא זמינין מקודש כמ"ש בזוהר הקדוש (צד א) והיינו חכמה דאיקרו קודש ותורה שבכתב איקרי קודש עלאה ותורה שבעל פה קודש תתאה (וכמ"ש זח"ג רצז א) ות"ח דמשתדלין באוריי' דמיין לשבתות ויום טוב (כמ"ש זח"ג כט ב) והיינו שפנוים תמיד לתורה ועז"נ פ' הנרות, תורה אור, וגם שמן מרמז לחכמה כמ"ש בגמרא (מנחות פה:) ועז"נ ויקחו אליך שמן וגו' שאף שעיקר ההמשכה על ידי משה רבינו ע"ה שהוא שושבינא דמלכא ואהרן המדליק שהוא שושבינא דמטרניתא כמ"ש בזוהר הקדוש (גג ע"ב) מ"מ צריכין ישראל להשתדלות מצדם שאין זוכין רק ע"י מה שהם משתדלין באורייתא. וזה קדושת המועדים דבעינן לה' דלא נתנו רק לעסוק בתורה ולר"א או לה' או לכם ולר"י חלקהו חציו לה' וחציו לכם (כמ"ש פסחים סא:). וקדושת השבת שהוא שיהיה האכילה בקדושה כמ"ש בגמרא (שם) הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם דכ' וקראת לשבת עונג, והיינו שגם הנאת הגוף בקדושה, וזה ענין שלחן מלכים ולזה זכה שלמה המלך ע"ה שסעודתו נכתבה בד"ת לעולמי עד, ועז"א ואל תתאוה לשלחן מלכים וכו' ובודאי מי שהורגל בפת במלח וכו' לא יתאוה לשלחן מלכים. רק הפי' שיוכל לאכול אכילה בקדושה (וכמו שנת' במ"א) ועז"א ששלחנך גדול משלחנם, עפמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ב סא ב) מזונא דחברייא כו' מאתר עלאה יקירא ואיקרי חכמה כו' הה"ד החכמה תחי' בעלי', וזה העסק הוא רק על ידי משה רבינו ע"ה שהוא שורש נשמות ישראל וכמ"ש בתיקונים (ת' יג) והא משה תמן הוה אלא מסטרא דלגאו הוה דא מגופא ודא מנשמתא, והיינו דיעקב אבינו ע"ה הוליד כל גופי ישראל. ומשה רבינו ע"ה שורש נשמות כל ישראל שהוא נר ה' נשמת אדם הד"ת שכל א' מישראל שורשו אות או חלק מאות מד"ת, ומשה רבינו ע"ה כלל הד"ת. ועז"נ ולקחת סולת ואפית אותה וגו' שהכל על ידי משה רבינו ע"ה שהוא שורש הדעת, והי' רבן של דור המדבר שנקראו דור דעה (כמ"ש רות חקת) והוא הופיע בישראל שיזכו לאכילה בקדושה שהוא החכמה תחי' בעליה. ועל ידו יוכלו ישראל לזכות לב' הקדושות הללו תמיד, ומ"מ כ' על המנורה הטהורה וגו' וכן על שלחן הטהור וגו' והיינו שצריכין ישראל להכין הכלי קיבול שיהיה בטהרה, דטהרה מביאה לידי קדושה כמש"נ וטהרו וקדשו (כמ"ש ירושלמי שקלים פ"ג ה"ה) ואז יוכלו לזכות להקדושה, שהלחם מונח על השלחן כל ימי המעשה גם כן, וזה שבאו פרשיות אלו אחר פ' שבת ומועדים:
1