פרי צדיק, לערב יום הכפורים ב׳Peri Tzadik, Erev Yom Kippur 2
א׳במ"ר (אחרי פ' כ"א) בזאת יבא אהרן וכו' ר' יודן פתר קריי' בכה"ג בכניסתו לבית קה"ק חבילות חבילות של מצות יש בידו בזכות התורה וזאת התורה וכו' וחשב שם עשרה דברים שנקראו זאת שבזכות זה נכנס לקה"ק. וכבר אמרנו רמז מזה שאומרים בהגדה עשרה מי יודע כו' עשרה דבריא שבכל מקום שנזכר המספר עשר הוא נגד ע"ס הקדושות שגם עשרת הדברות לעומתם. וקראם במד' בלשון זאת דלשון זאת הוא כמו זה רק זה הוא כשהוא מפורש לעין ומראה עליו באצבעו כמו שיהי' לעתיד (כמו"ש סוף תענית). וזאת הוא לשון נקבה וע"ד שא' בזוה"ק איהו אמת ואיהי אמונה דביעקב אע"ה הי' האור ה' מפורש בלב במדת אמת כמו שנא' תתן אמת ליעקב. ובהשבטים שהם בבחי' כנס"י אף שאין מפורש כ"כ במדת אמת מ"מ ע"י האמונה יוכל לצייר עצמו שממ"ה הקב"ה עומד עליו. וכמו שא' (פסחים נ"ו.) כשם שאין בלבך אלא אחד מפורש בלב במדת אמת כך אין בלבינו אלא אחד רק ע"י אמונה ונקרא זאת. וכשהאמונה הוא בכל המדות במספר עשר מורה שהוא מהימנותא שלימתא מכל וכל וזה שחשב כאן עשר פעמים זאת. וחשב הסדר כפי שחשבו המקובלים העשר ספירות בג' קוין קו ימין חכמה חסד נצח. קו שמאל בינה גבורה הוד. וקו אמצעי כתר ת"ת יסוד ומלכות לכן חשב במדרש תחלה תורה מילה שבת שהם קו הימין תורה נגד חכמה שהוא מאמר ב' מעשרה מאמרות יהי אור ואור מרמז על תורה כמ"ש ותורה אור ואי' (בר"ר פ' ג') ה' פעמים אורה כנגד ה' חומשי תורה וכו'. מילה כנגד מדת החסד שאברהם אע"ה שהי' מרכבה למדת החסד זכה ראשונה למצות מילה וזכה שזרעו נימולים לשמונה שלא מדעתם וזכה לזה ע"י נדבתו כמו שא' (חגיגה ג'.) בת נדיב בתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב שנא' נדיבי עמים נאספו וכו' שהי' תחלה לגרים. שבת כנגד מדת נצח שמשרע"ה מרכבה לה ושבת הוא חלק משרע"ה כמו"ש ישמח משה במתנת חלקו. ולא רק מה שקיבל מצות שבת מסיני רק ע"פ שא' (שמו"ר פ' א') וירא בסבלותם וכו' הלך משה ותיקן להם יום השבת לנוח. והוא הי' כונתו על יום שכולו שבת היינו שיהי' ישראל פונין עצמן רק לעבודת הש"י כמו שהי' במדבר וזה הי' חלקו. ונגד קו שמאל בינה גבורה הוד חשב במד' תרומות מעשרות קרבנות תרומה אין הפי' תרומת הגורן רק תרומת נדבת המשכן וכמו שהביא הפ' וזאת התרומה. ושם אי' בזוה"ק ובמד' אפי' אחד מישראל יכול לעשותו שנא' מאת כל איש אשר ידבנו לבו והוא כנגד בינה כמו"ש (בפתח אליהו) בינה לבא. מעשרות כנגד גבורה שיצחק אע"ה מרכבה לה וביצחק מצינו ענין מעשרות. אף דבאברהם ג"כ מצינו דכתיב בי' ויתן לו מעשר מכל שם הי' מהשלל שנפל לו בפעם אחד וגם לא רצה בו כלל כמו שאמר למלך סדום הרימותי וגו' ויעקב שאמר ג"כ וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך הי' ג"כ מאשר יתן לו ה'. ועיקר מעשר הוא מעשר גורן ממה שהאדם זורע ומאמין שאף שהוא עושה פעולה וזורע הוא רק מהשי"ת שמטעם זה אמרו (שבת לא.) אמונת זה סדר זרעים ובתוס' בשם הירוש' שמאמין בחי העולמים וזורע. והיינו דאו"ה זורעין על סמך זה שאחר הזריעה יצמח ע"פ הטבע אבל ישראל מאמינים שאף שזורע וצומח הוא רק מכח חי העולמים ואין תולין בטבע. וביצחק אע"ה מצינו ויזרע יצחק וימצא מאה שערים ואי' (בר"ר פ' ס"ד) אומד זה למעשרות הי'. והוא כנגד מדת גבורה ואיזהו גבור הכובש את יצרו שהיצה"ר מסמא את עיני האדם לומר על הכל מקרה הוא ודרך הטבע. וקרבנות כנגד הוד שאהרן הכהן מרכבה למדת הוד והוא הי' שורש כל הקרבנות שההקרבה הי' על ידו. ונגד קו האמצעי כתר ת"ת יסוד מלכות חשב במד' ירושלים שבטים יהודא וישראל. ירושלים שקדושתו לפנים מן החומה בחי' אור מקיף כנגד מדת כתר שהוא ג"כ בחי' אור מקיף. ושבטים כנגד מדת ת"ת כמ"ש (בפתח אליהו) תפארת גופא מדת יעקב אע"ה ויעקב צורתו חקוקה בכסה"כ והי' כמו אדה"ר קודם החטא וגופא היינו י"ב שבטי י"ה שעליהם כתיב ויגע בכף ירכו שעליהם הי' יכול למצוא טענה והם באו לתקן זאת והוא כנגד תפארת גופא ונטל זכות השבטים עמו. יהודה כנגד יסוד דאף דיוסף מרכבה למדת יסוד מ"מ מצינו שמשיח בן יוסף יהרג כמו"ש (סוכה נ"ב.) ומשיח בן דוד כתיב בי' חיים שאל ממך נתת לו. אך מדתו של יוסף הי' התגברות על יצרו ולא קלקל כלל. ומה שאירע לו זה נתקן ע"י עשרה הרוגי מלכות כידוע. אבל כאן בא לתקן פגם אדה"ר אחר הקלקול וביהודא בו התחיל הקלקל בער ואונן ואח"כ בדוד המע"ה ג"כ נכתב עליו על הגוון שפגם בזה רק באמת אז"ל לא הי' דוד ראוי לאותו מעשה רק להורות תשובה ליחיד וכמו שאז"ל (ע"ז ה'.) על הפ' נאום הגבר הוקם על שהקים עולה של תשובה. ומשיח בן דוד יהי' היחיד ששב שבתשובה שלו יכניס תשובה בלב כל ישראל שע"ז א' (יומא פ"ו:) שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו ואז יתקן כל פגם אדה"ר בזה שהכניס הנחש הנאת הגוף שהטיל בה זוהמא. ולכן נחשב במד' יהודה נגד מדת יסוד. וישראל כנגד מלכות שהם בכלל נקראו כנסת ישראל ובזכות עשרה דברים אלו שנקראו זאת היינו שהאמונה בשלימות בכל הי' דברים בזה הכח נכנס אהרן הכה"ג לבית קה"ק:
1