פרי צדיק, קדושים ב׳Peri Tzadik, Kedoshim 2
א׳קדושים תהיו. פתח הפרשה שיוכלו לתקן שורש הקלקול של הנחש שהיה באכילה, ואחר כך בא על חוה והטיל בה זוהמא (כמ"ש שבת קמ"ו:) ומזה נעשה אדם הראשון משוך בערלתו (כמ"ש סנהדרין ל"ח:) ונסתעף הק"ל שנה שהוזכר בגמ' (עירובין י"ח:), ופתח קדושים תהיו ואיתא במ"ר (ר"פ זו) שבכ"מ שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה כו' ונקרא קדוש. ואחר כך כ' ואת שבתותי תשמורו שהוא תיקון הפגם באכילה שע"ז בא מצות שבת כמ"ש (סנהדרין לח.) אדם נברא בע"ש כדי שיכנס לסעודה מיד ובאדר"נ (פ"א) הגירסא לסעודת שבת מיד שבסעודת שבת יתקן הפגם שפגם באכילה, וכעין שכ' בזוהר הקדוש (ח"ב קנ"ד ב) ובגין ההיא לחם מזונא דהוו לקטי כהני אתברכא כל מזונא דאכלי ושתאן דלא לקטרגא בהו יצר הרע כו'. וכמו שהועיל אכילת לחה"פ בשבת לכהנים לתקן כל אכילתם שיהיה בקדושה ולא יהיה בהם קטרוג יצר הרע, כן מועיל כל אכילת שבת בקדושה לתקן כל פגם האכילות ושיהיה האכילה בקדושה, וכן איתא במדרש (ב"ר פ' כ"א) מי יגלה עפר מעיניך אדם הראשון שלא יכולת לעמוד בציוויך אפילו שעה אחת ואיתא בש"ך על התורה שאם היה אדם הראשון ממתין עד השבת, אכילת שבת הוא מסטרא דעץ החיים. וכמ"ש טועמי' חיים זכו, ואז אף אם היה אוכל אדם הראשון מעה"ד טו"ר היה טועם רק מהטוב שבו ולא היה ערבוב טו"ר, וז"ש במ"ר שלא יכולת לעמוד בציוויך אפילו שעה אחת. אף שהפרי העה"ד נאסר לעולם לפי פשט הפסוק. וכן כ' בפ' זו אחר כך פרשת ערלה שישראל ימתינו ג' שנים וזה יהיה תיקון לפגם אדם הראשון. והיינו שכל פגם אדם הראשון היה בפרי העץ, שרק פרי העץ ניתן למאכל אדם הראשון. ואחר כך ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים לה'. ובזוהר הקדוש (פ' זו פ"ז ב) בשנה דא קוב"ה ותנינן שנה הרביעית דא כנסת ישראל דאיהו קיימא רביעאה לכרסייא. והיינו דהאבות הן הן המרכבה (כמ"ש ב"ר סו"פ לך) והם ג' רגלי המרכבה. ודוד המלך ע"ה רגל רביעי למרכבה. שהוא מרכבה למדת מלכות כנסת ישראל ואמר שבשנה הרביעית שיהיה זיווג קוב"ה ושכינתי', דשנה היינו שנת החמה כי שמש ומגן ה' דא קוב"ה. הרביעית דא כנסת ישראל. יהיה כל פריו קודש הלולים לד', ואיתא בזוהר הקדוש (פ"ז סע"א) מאי קודש הלולים תושבחן לשבחא לי לקוב"ה, והיינו דאכילת נטע רבעי הוא תיקון לפגם אדם הראשון כמו אכילת שבת, וכמו באכילת שבת שהוא בקדושה נפתח הפה לומר שירות ותשבחות כמ"ש מגילה יב:) שבת הי' שישראל אוכלין ושותין מתחילין בד"ת ודברי תשבחות כו' כן על ידי אכילת רבעי יהיה כל פריו קודש הלולים שיופתח הפה לומר תושבחן לשבחא לי' לקוב"ה. וזה ענין המחלוקת (ברכות לה.) חד תני כרם רבעי וחד תני נטע רבעי והוא עפמ"ש בגמרא (שם מ'.) אילן שאכל אדם הראשון רמ"א גפן היה. ובמדרש (ב"ר פ' י"ט) סחטת ענבים ונתנה לו. וזה דעת מאן דתני כרם רבעי. שהתיקון כנגדו היה גם כן רק בכרם רבעי, ודעת מאן דתני נטע רבעי הוא עפמ"ש בתיקונים (תיק' כ"ד) וחד אמר חטה היה וח"א גפן היה וכלא קשוט כו' וכ"כ בזה"ח בתיקונים (ד"ו ק"ז א') ואחרנין אמרו תנאה היה ולא הוו חולקין במילוליהון דכלא קשוט, אך עכ"פ לא ניתן למאכל אדם הראשון רק פרי העץ, רק דחטה גם כן מין אילן היה כמ"ש בגמרא (שם) וזה דעת מאן דתני נטע רבעי שהתיקון בכל פרי האילן וכ' בתרי' ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתכם, והיינו כמו שמועיל אכילת שבת לתקן כל האכילות שיהיה בקדושה, וכמו אכילת לחם הפנים לכהנים וכמו שאמרנו, כן הועיל אכילת כרם או נטע רבעי למי שזכה לזוויג קוב"ה ושכינתי', לתקן כל האכילות אחר כך שיהיה בקדושה להוסיף לכם תבואתו שיביא קדושה בלב, ולא ח"ו קטרוג היצר הרע, וכמו שנתבאר במ"א במ"ש (ב"ב י"ב:) ואחר שיאכל ושותה אין לו אלא לב אחד, והיינו כפי האכילה, שאם אינו בקדושה ח"ו יש קטרוג יצר הרע, ואם הוא בקדושה מביא קדושה ללב, ואין לו רק לב אחד לאביו שבשמים ונכתב כאן פעם חמישית אני ה' אלקיכם שהוא כנגד מדת גבורה, שיצחק אבינו ע"ה מרכבה למדה זו ויצחק אבינו זכה לאכול אכילה בקדושה, וכמש"נ בו ואוכל מכל שזכה לכל מה שנחשב (סופ"א דב"ב) באכילתו, והוא אמר ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והיינו אכילה בקדושה וכמש"נ ואברככה לפני ה' וגו' שידעה שבאכילתו יהיה הברכה לפני ה', וכן ביקש וצודה לי ציד, שיכוין לשמו כדי שיהיה אכילה בקדושה לשם מצות כיבוד (וכמשנ"ת תולדות מ"ב) וכן סעודת ליל שבת שכנגד קדושת יצחק אבינו ע"ה נרמזה בפסוק בהיום הראשון (כמ"ש שבת קיז:) ושם כתיב אכלוהו היום מה שלא נזכר בשום היום שמרמזין לקדושת סעודות שבת:
1