פרי צדיק, קדושים ה׳Peri Tzadik, Kedoshim 5
א׳בזה"ק [פא ב'] ד"ה איש דא כללא דאורייתא מקיש דחילו כו' מאן דדחיל מהאי נטיר להאי ע"ש, וצ"ב מה שייכות זל"ז דמאן כו', גם צ"ב על פתיחת פ' זו כללא דאורייתא בזה, ועל שבת כתב הרמב"ן ז"ל אזהרת שבת רבות בתורה כמו ע"ז מפני שגם היא שקילה ככל המצות, ואמנם לפ"ז היה שייך לכתוב בכאן אזהרת ע"ז מקודם ואחריו מצות שבת ששקילה ככל המצות כמו בעשה"ד. וגם מה שייכות מורא או"א ולמה הקדימו לכל קודם שבת ובעשה"ד הקדים שבת לכיבוד או"א, אך הענין כיבוד הוא מ"ע שבת מאהבה כאמרם (קידושין ל.) איזה כיבוד מאכיל ומשקה וכו' ואהבה יוכל לאהוב כל אדם מישראל, כמ"ש בתשו' מהרי"ל (סי' א') שנשאל אהא דשמעון העמסוני הי' דורש כל אתין שבתורה כיון שהגיע לאת ה"א תירא פירש ולמה לא פירש כשהגיע לואהבת את ה"א, והשיב שאין גבול לאהבה ויכול לאהוב כל נפש מישראל כדכ' ואהבת לריעך כמוך ע"ש, ואמנם יש צד שהאדם יקיל לעצמו בענין כיבוד או"א. שהם הביאו גוף האדם לעולם, ואף שגם האומות מכבדים או"א הוא מצד שעיקר אצלם תענוגים גופניים ותאות רעות שבעולם לכן מכבדים או"א שהביאו גופו לעולם, מה שאין כן ישראל קדושים [אצלם העיקר הוא הנפש ולא הגוף ועכ"א אתם קרוים אדם ולא או"ה כמ"ש בזוהר הקדוש דהנשמה היא דנקראת אדם והגוף נקרא בשר אדם והנשמה טרם התלשבה בגוף היתה נקיה וטהורה והגוף מושכה לחמדת עוה"ז וע"כ] איתא בגמרא (עירובין יג:) נמנו וגמרו טוב שלא נברא משנברא ולמה יכבד או"א שגרמו לו לצרה זאת שהם בראו הגוף. ולכן כ' מקודם מצות שבת שמברר שהגופים של ישראל [הם גם כן קדושים שמצוה לענג את השבת באכילה ושתי' ועל ידי זה הוא מכניס קדושה בלב] כדאיתא במדרש רבה (נשא פ' י') מקדשו במאכל ובמשתה ואמרו אתה אוכל ושותה ומענג את נפשך ומקבל שכר והיינו מצד כי ישראל יש להם קדושת הגוף גם כן ולכן כ' אחריו מצות כיבוד או"א שצריך לכבד אותם מצד שהביאו גופו בקדושה לעולם, ואמנם בפ' זו כ' מורא או"א ואיך יתכן לירא משום נברא שבעולם זולתי ית"ש, ור"ש שדרש לרבות ת"ח יש שייכות מצד שהת"ח מלא קדושת כבוד אלקיתו ית"ש והוא חלק אלקי ממש ויראתו מת"ח היא יראת הקב"ה דמורא רבך כמורא שמים אבל איך שייך לירא [מהם ואמרו בקידושין (שם) דהוקש מוראם למורי המקום, אך באמת גם מוראם בכלל מורא שמים וכמ"ש בגמ' (שם) כד שמע קל כרעא דאמי' אמר איקום מקמי שכינתא דאתיא, כי יעקב אבינו ע"ה שמטתו שלימה שאין בזרעו פסול דכל הגופים מזרע יעקב יש בהם שורש קדושה דעכ"א אף על פי שחטא ישראל הוא ולא ידח ממנו נדח, וכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כלם צדיקים, ובזוהר הקדוש איתא אע"ג דהרבה פו"י כיון דאתגזר איקרי צדיק והמילה הוא בבשר ובקדושת הגוף ועל האב למולו בן ח' ימים טעם ידע מאוס ברע יבחר בטוב היינו שתחלת לידתו בקדושה. וזו מצד שאו"א המולידים גופו הם זרע יעקב שיש בהם קדושה ואפילו יהיה מי שיהיה יש בהם שורש קדושה ובכח אותו השורש הוא הולדת גוף זרעם גם כן בשורש קדושה (ואף הגרים שבשם ישראל יכנו כשנתגיירו יש בהם רושם בשורש כח להכניס לזרעו מצד אברהם דנקרא גם כן ישראל כמשאז"ל (ב"ר פ' ס"ג) שהוא אב לגרים ובכל או"א יש שורש קדושה מיעקב ומאמהות, ושעל ידי זה כנסת ישראל דבוקים בו ית' כמ"ש ואתם הדביקים וגו' ונאמר כאשר ידבק האיזור וגו' כן וגו' כי אמרו בשיר השירים ע"פ ולבי ער דהקב"ה לבן ש"י כמש"נ צור לבבי וגו' ונאמר חלק ה' עמו, והגם דזה מצד הנשמה שניפח באפיו שאמר בזהר דמתוכו נפח, מ"מ גם הגוף המלבישה כן. דהמחובר לטהור טהור, וכח או"א שנעשים שותפים להקב"ה הוא מצד שהם זרע יעקב דנקרא ע"ש של הקב"ה, כמ"ש במגילה ע"פ ויקרא לו א' וכו' וצורתו חקיקה בכה"כ, ונקרא שמש וירח כמפורש בתורה בחלום יוסף, והם קובה"ו דשמש נקרא הקב"ה כמ"ש בסוטה (ד' י' א') בשמשון וירח שכינה וכנסת ישראל ומצד זה מצות] מורא או"א שמרמז כמ"ש (יבמות ו:) לא מן המקדש אתה מתיירא אלא ממי שציוה על המקדש כו' כן מורא או"א שמרמזים לקבה"ו כדאיתא (ברכות לה.) מקרא דגוזל אביו ואמו היינו שגוזל להקב"ה וכנסת ישראל, שמע בני מוסר אביך זה הקב"ה ואל תטוש תורת אמך זו כנסת ישראל וע"כ א' ר"י איקום מקמי שכינתא וכו' [וזהו פתיחת הפ' דקדושים תהיו שהוא כללא דאורייתא כי זהו כלל מכוון התורה כמ"ש ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' קדוש, וכהנים היינו קדושים כמש"נ בר"פ אמור, ובשעת מתן תורה שנעשו חרות מיצר הרע היו כן, דהקדושה שאמרו פרושים תהיו היינו פרישות מתאות גופניות המותרות ולקדש עצמו במותר כמ"ש הרמב"ן, ואמר זה לכל עדת ישראל אחר שחזר יצר הרע למקומו ואיך יוכלו כ"י לזכות לזה, וע"ז הקדים ב' מצות אלו, כי מורא או"א הוא מצד הקדושה שבו בחולדה מהם, ומוראם מכניס גם כן מורא שמים בלב ומעורר להוציא קדושה זו לפועל בהתגלות לבו, ומצות שבת הוא מה שהש"י מכניס קדושה אז בלבבות בנ"י כמש"נ כי אני ה' מקדשכם, והקדים מורא או"א] דמצד שהם קדושים מצד האבות מקדש אותם הקב"ה במצות קדושת שבת שהוא מתנה טובה לישראל והאומות מצד שאין בהם קדושת אבות אף שישבות בשבת עכו"ם ששבת חייב (סנהדרין נו:) ולא די שלא ישיג שום קדושה אלא עוד עוסקים בדברי תפלות ע"י שבתם במנוחה ואכילה ושתי'ה, כמ"ש במגילה (ד' יב:) ורק לישראל מקדש הקב"ה בקדושת השבת מצד שהם זרע קודש, ולכן הקדים מורא או"א לשבת, ועל ידי שני הקדושות הללו יכולים ישראל לזכות להיות קדוש כמוני:
1