פרי צדיק, כי תבוא ט״וPeri Tzadik, Ki Tavo 15
א׳כבר אמרנו לעיל שמה שא' (מגילה ל"א:) החילוק שקללות שבתו"כ בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן וקללות שבמשנה תורה בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן. ואמרנו שהוא ע"פ שא' בזוה"ח (פ' זו) שקללות שבתו"כ כנגד בית ראשון ואז כשנגאלו מגלות בבל לא הי' עוד הגאולה בשלימות ולא היו עוד כאיש אחד בלב אחד כמו שהיו במ"ת לכן נא' בלשון רבים. ושבמשנה תורה שהוא כנגד גלות האחרון שיהי' הגאולה בשלימות ויהי' כמו במתן תורה כאיש אחד בלב אחד נא' בלשון יחיד. וגם שבמש"ת משה מפי עצמו אמרן היינו שאמרם בשם ה' והזכיר בכל פסוק בלשון הוי"ה שבאמת אינם קללות רק ברכות ונחמות כמו שפי' בזוה"ח (פ' זו) על איזה פסוקים. (ונת' במאמרים הקודמים) וכן מצינו בהברכות שנאמרו מקודם נאמרו ג"כ בלשון זה משה מפי עצמו אמרן והזכיר ג"כ בכל מעשה שם הוי"ה. ונתנך ה' אלהיך וגו' וכן כולם ונזכר כאן ז' לשונות שיעשה ה' ונזכרים בשם הוי"ה. א') ונתנך ה' אלהיך וגו' ב') יתן ה' וגו' ג') יצו ה' אתך וגו' ד') יקימך ה' לו לעם קדוש וגו' ה') והותירך ה' לטובה וגו' ו') יפתח ה' את אוצרו הטוב וגו' ז') ונתנך ה' לראש וגו'. ובמאמר א' כתיב ונתנך לשון הווה ולא כתיב יתן ה' אותך לשון עתיד כמו שנא' בשאר הברכות. וכן במאמר ה' ג"כ בלשון הווה וכן במא' ז' נאמר בלשון הווה. ובכל מקום מספר ז' מרמז כנגד ז' המדות תחתונות והז' רועים הם מרכבה לז' מדות אלו כמו"ש בזוה"ק. וכן כאן הוזכר ז' ברכות בשם הוי"ה היינו שיתבררו ישראל בגלות אחרון זה בכל ז' ספירות הבנין והבירור יהי' מתתא לעילא שכן סדר התיקון. ופתח ונתנך ה' אלהיך עליון על כל גויי הארץ והוא ע"ד שא' (ברכות ד'.) בדוד המע"ה ולא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב ישנים וכו' לא חסיד אני שכל מלכי מו"מ יושבים אגודות אגודות בכבודם וכו'. והיינו שאף שדהמע"ה הי' שפל בעיניו וקרא עצמו עני ואביון תולעת ולא איש וכדומה מ"מ קרי לנפשי' חסיד ג"כ שכנגד האו"ה עכ"פ חסיד אני שכל מלכי מו"מ ישנים וכו' ואני חצות לילה וכו' וכן שכל מלכי מו"מ יושבים וכו'. וכן כאן תחלת הבירור הוא שעכ"פ אפי' הפחות שבישראל כנגד או"ה הוא מעולה ומשובח. וזה ונתנך ה"א עליון על כל גויי הארץ ולכן כתיב בהווה ולא בלשון עתיד שהקב"ה מברר בזה תיכף את ישראל. ואחר זה כתיב תיכף ובאו עליך כל הברכות וגו' ונאמר כל לשונות ברוך אתה אף קודם שנזכר שם הוי"ה של רחמים. ואח"כ כתיב יתן ה' את אויביך הקמים עליך נגפים לפניך והוא כנגד מדת צדיק יסו"ע שיתבררו ישראל ועמך כולם צדיקים והוא כנגד יוסף הצדיק שעל ידו עיקר הניצוח באומות ע"י משיח בן יוסף כמו שנא' ובית יוסף להבה ובית עשו לקש. ובמד' (בר"ר פ' ע"ג) שאין עשו נופל אלא ביד בני' של רחל. וזה שנא' יתן ה' אויביך הקמים עליך נגפים לפניך. וזה הפי' בדרך אחד יצאו אליך שקטרוג האומות על ישראל העיקר בדרך אחד במדת צדיק שאומרים שגם ישראל אינם נקיים בזה וכמו שא' במד' בעמלק שהי' חותך מילותיהם של ישראל וכו' היינו שמקטרג שגם ישראל אינם נקיים בזה ח"ו ואיך נא' עליהם ועמך כולם צדיקים. ובשבעה דרכים ינוסו לפניך שבאמת ישראל מבררין א"ע בכל הז' מדות. וזה כתיב בלשון עתיד יתן ה' שלזה נצרך בירור ע"י פעולת ישראל ואתערותא דלתתא. ואח"כ כתיב יצו ה' אתך את הברכה באסמיך וגו' הוא כנגד מדת הוד שאהרן הכהן מרכבה למדה זו. וכתיב עליו כשמן הטוב וגו' זקן אהרן וגו' על הררי ציון כי שם צוה ה' את הברכה וגו' ותיבות כי שם קאי על ציון ועל אהרן שלו נמסרו הברכות וכנגדו נא' יצו ה' אתך את הברכה. וכתיב באסמיך ונדרש (תענית ח':) בדבר הסמוי מן העין והוא שעיקר הברכה הוא בד"ת שהתורה נקרא ברכה (כמו"ש ריש ס' הבהיר) וזה נמסר לאהרן כמו שנא' כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו וזה הוא דבר הסמוי מן העין שהיצה"ר יוכל לפתות את האדם לשום חושך לאור ולומר לרע טוב וע"ז נא' כי ה' יהי' בכסלך בדברים שאתה כסיל בהם (כמו"ש פירש"י מירוש') ושמר רגלך מלכד וע"ז נא' בב"כ וישמרך. וזה יצו ה' אתך את הברכה באסמיך. ואח"כ כתיב יקימך ה' לו לעם קדוש הוא כנגד מ' נצח שמשה רבינו מרכבה למדה זו ואמר כאשר נשבע לך היינו במתן תורה דכתיב ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. וזה הי' חלק משרע"ה שהוריד הד"ת לארץ ורצה שיהיו כל ישראל כן לעולם ממלכת כהנים וגוי קדוש. וכן דור המדבר היו באמת משתדלין באורייתא ולא היו להם שום עסק בעניני עוה"ז רק פנויים לד"ת. וזה שאומרים ישמח משה במתנת חלקו שהוא השבת חלקו של משה שרצה שיהיו ישראל תמיד כשבתות ויו"ט פנויין רק לתורה ועבודה ממלכת כהנים. וכתיב אח"ז וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך וגו' ונדרש (ברכות ו'.) אלו תפילין שבראש והעוסק בתורה הוא כמניח תפילין ופטור מן התפילין (כמו"ש תוס' ר"ה י"ז. בשם המכילתא) וכן נקרא התורה שם ה' כמו שנדרש (ברכות כ"א.) לברכת התורה לפני' מדכתיב כי שם ה' אקרא הבו גודל וגו':
1
ב׳ואח"כ מתחיל הג' ברכות שהם כנגד ג' מדות שהאבות מרכבה להם וכתיב והותירך ה' לטובה בפרי בטנך וגו' כנגד מדת ת"ת שיעקב אבינו מרכבה למדה זו ויעקב אבינו זכה שיהי' מטתו שלימה שכל מי שהוא מזרע יעקב אף אם ח"ו יגדיל עונות אעפ"כ אע"פ שחטא ישראל הוא (סנהד' מ"ד.) וזה שנא' והותירך ה' לטובה בפרי בטנך וגו' ומשום זה כתיב והותירך לשון הווה ולא כתיב לשון עתיד ויותר ה' אותך שזה הוא כבר בהווה מטתו שלימה. ואח"כ כתיב יפתח ה' לך את אוצרו הטוב הוא נגד מדת גבורה שיצחק אע"ה מרכבה לה ואי' (ברכות ל"ג:) אין לו להקב"ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים וכו' וזהו מדת יצחק פחד יצחק וכתיב אוצרו הטוב ואין טוב אלא תורה. והיינו שאחר דכתיב והי' אמונת עתך וגו' שנדרש (שבת ל"א.) על הששה סדרים כ' ואפ"ה יראת ה' היא אוצרו ובמדרש (שמו"ר פ' ל') אי' משל ע"ז א"ל חבירו יש לך אפותיקאות ליתן אותם בהם וכו' כך וכו' אם יש לך יראת חטא הכל שלך. וזה שנא' את אוצרו הטוב אוצר המחזיק ד"ת אפותיקאות ליתן אותם בהם. וכתיב לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך וגו' הוא ע"פ שא' (ב"ב כ"ה:) ושיעשיר יצפין ואמרנו שמי שרוצה לזכות לעושר ושלא יזיק לו העושר לדרך ה' יצפין יחזיק במדת היראה מדתו של יצחק. וכן מצינו הפלגת העושר ביצחק אע"ה כמו שא' (בר"ר פ' ס"ד) שהיו אומרים זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך. ואח"כ כתיב ונתנך ה' לראש וגו' כנגד מדת חסד שאברהם אע"ה מרכבה למדה זו והברכה זו הוא שיהי' לראש ולמעלה וישארו כך לעולם. ולכן כתיב ג"כ בלשון הווה ונתנך ה' וגו' כמו שהתחיל ונתנך ה"א עליון וגו' אך שם הוא רק לפי שעה נגד או"ה וכאן אמר והיית רק למעלה וגו' שיהי' כן לעולם. ושבת אי' בזוה"ק (ח"ב ר"ד א') שבת ש' בת ש' רזא דג' אבהן ובת מתעטרא בהון. וכן שבת דכו"ע בשבת נתנה תורה ואומרים קריבו שושבינין שהם משה ואהרן משה שושבינא דמלכא ואהרן שושבינא דמטרוניתא כידוע. ויוסף הצדיק אי' (זוה"ח תולדות) שמוסף של שבת נגדו היינו שתוספות קדושה משבת הוא בבחי' צדיק ודוד המע"ה מרכבה למדת מלכות ויום השבת הוא יום הז' מהשבוע שכנגד מ' מלכות. וקורין הפרשה בשבת שבשבת יכולים לזכות להתברר בכל הז' מדות וע"י שמירת שבת כהלכתו מיד נגאלין (ונת' כ"פ):
2