פרי צדיק, כי תצא ט׳Peri Tzadik, Ki Teitzei 9
א׳קריבו שושבינין וכו' הלשון שושבינין מוסב על משה ואהרן שהם נקראו שושבינין וכמו שא' (מ"ר ותנחו' סו"פ עקב) ב' לוחות כנגד ב' שושבינין ובזוה"ק (ח"ג נ"ג ב') משה שושבינא דמלכא אהרן שושבינא דמטרוניתא. דמשה רבינו בחינתו שהוריד התורה מן השמים ואהרן בחינתו להכניס ד"ת בלב ישראל כמו שא' (אבות פ"א) ומקרבן לתורה. ושבת אי' בזוה"ק (ח"ב ר"ד א') שבת ש' בת ש' רזא דתלת אבהן דמתאחדן בבת יחידה ואיהי מתעטרא בהון. ומוסף שבת נחשב בזוה"ח (תולדות) נגד קדושת יוסף הצדיק מדת יסוד. וזה שאומרים מקודם חדו סגי ייתי ועל חדא תרתי נהורא לה ימטי וברכאן דנפישין. הג' לשונות שמחה אור וברכה הם נגד קדושת הג' אבות שמחה כנגד קדושת יצחק אע"ה שחשב האר"י הק' סעודה הראשונה נגדו. ומדת יצחק הוא הפחד מהשי"ת כמ"ש ופחד יצחק. ואי' בתדב"א (רפ"ג) שמחתי מתוך יראתי וכמו שאומ' ישמחו במלכותך שכל ישראל שמחים בקבלת עול מלכותו ית"ש שהוא היראה כמ"ש אם אדונים אני אי' מוראי ושם אדנ"י נגד מ' מלכות כידוע. ומדת יצחק שהוא הפחד שמדרגתו גדולה מיראה שהוא רק שמצייר שממ"ה הקב"ה עומד עליו. אבל פחד הוא שעומד לפני המלך ממש ממילא נופל עליו פחד גדול פחד על הקרובים וכל שיראתו יותר גדולה השמחה ג"כ גדולה יותר וזה חדו סגי ייתי שמחה רבה וגדולה. ועל חדא תרתי נהורא לה ימטי הוא כנגד בחי' אאע"ה שכנגדו חשב האר"י הק' סעודת שחרית של שבת. ובבר"ר (פ"ב) יהי אור זה אברהם שממנו התחיל הב' אלפים תורה ותורה נקרא אור אורה זו תורה. ואמר ועל חדא תרתי הוא ע"פ שא' בזוה"ק (ח"ב קס"ו ב') מאתן ושבע אינון מסטרא דימינא מאה ותלת אינון מסטרא דשמאלא ואינון תלת מאה ועשר ור"ז גימ' אור ואי' (שם קס"ז א' ובתיקו') יהי אור וכו' דאיהו ימינא וכו' ויהי אור דא שמאלא. וזהו ועל חדא תרתי נהורא לה ימטי שמסט' דימינא הוא בכפל כנגד סטרא דשמאלא ששם ק"ג ובסט' דימינא ר"ז (ונת' במ"א) וזה כנגד אברהם כנ"ל יהי אור זה אברהם. וברכאן דנפישין הוא כנגד יעקב אע"ה שהוא עיקר הברכות דאי' (בר"ר פ' ס"א) משל למלך שהי' לו פרדס ומסרו לארוס וכו' כך אמר אברהם וכו' כיון שמת אברהם גלה הקב"ה על יצחק וברכו. שמפני זה לא בירך אברהם ליצחק מפני האילן של סם המות שהוא עשו עיי"ש. וכן הוא בפירש"י בחומש רק השי"ת בירך ליצחק שהוא ליעקב שאין עשו בכלל כמו שא' (נדרים ל"א.) ביצחק ולא כל יצחק ונמצא עיקר הברכות של האבות הוא רק ליעקב. והלשון וברכאן דנפישין מפני שכולל קדושת יוסף ג"כ שהם אחד וכמו שא' (רע"מ פנחס רמ"ב ב') גוף וברית חשבינן חד ובזוה"ק (ח"ג י"ב ב') דאמת ושלום קשיר דא בדא ושלום מדתו של יוסף הצדיק כידוע. ויוסף הוא אפיקו דברכאן כנראה מד' זוה"ק ח"ב (קל"ה ב') מבורך כד"א בן פורת וכן כתיב בך יברך ישראל דיוסף הוא ג"כ מקור הברכות ונגד קדושת יעקב ויוסף אמר וברכאן דנפישין. ובכל הג' נאמר לשון ריבוי השמחה והאור והברכה שהכל בריבוי. וגם נאמר בהם לשון ייתי ימטי היינו שיבואו מעצמו כיון דשבת מתעטרא באבהן כנ"ל ויעקב ויוסף כחד חשבינן. והם באין מעצמן בכל סעודה שבכל סעודה יש מכל הג' קדושות כמו שאומרים אתיין לסעדא בהדה. ואח"כ אומרים קריבו שושבינין שהמכוון על משה ואהרן כנ"ל שהם מרכבה למדת נצח והוד. ולשון קריבו משמעות שמבקשים מהם שיבאו להסעודה אף דשבת זמן השפעת תושב"כ כמו שא' דכו"ע בשבת נתנה תורה וגם זמן השפעת תושבע"פ כמו שא' (זח"א מ"ז ב') ביום השביעי דא תושבע"פ ותושב"כ ותושבע"פ קדושת משה ואהרן. אך מפני שעיקר קדושתם הוא לדברי תורה משה שושבינא דמלכא להוריד הד"ת מן השמים ואהרן שושבינא דמטרוניתא להכניס הד"ת בלב ישראל צריכים אנו מצידנו לבקשם להסעודה שיופיע קדושתם שעיקר השפעות ד"ת הוא בהסעודות וכמו שא' בזוה"ק (ח"ב פ"ח א') והאי יומא מליא רישא דז"א מטלא דעתי"ק ואטיל לחקלא דתפוחין תלת זימני מכד עייל שבתא וכו' וע"ד בעי ב"נ לאתענגא תלת זימנין אילין. וכבר אמרנו דממה שאמר תלת זימני וכן תלת זימנין אילין ולא אמר מתי הזמן רק הפי' שבאותו שעה בעת שישראל אוכל סעודת שבת בשעה זו נחית טלא דעתי"ק ומליא רישי' דז"א. וטלא דעתיקא מרמז על טל תורה כמו שנת' כ"פ. וזה שמבקשין השושבינין להסעודה שיסייעו קדושתן עבידו תיקונין לאפשא זינין והוא ג"כ בריבוי המינים וכמו שנזכר בכל הקדושות לשון ריבוי חדו סגי ועל חדא תרתי וברכאן דנפישין. ונזכר כאן כל קדושת הז' מדות והז' רועים ג' אבות ויוסף ומשה ואהרן ושבת ש' בת כנ"ל ובת הוא מדת מלכות ודוד המע"ה מרכבה למדה זו. שבסעודות שבת זוכין לקדושת כל הז' מדות וז' רועים וכאמור:
1