פרי צדיק, כי תצא י׳Peri Tzadik, Ki Teitzei 10
א׳הפטורת שבת זה הוא חמישית מהז' דנחמתא והוא כנגד מדה ה' מהז' מדות שהוא מדת הוד וכנגדו יום ה' מז' ימי בראשית. וביום זה הי' בריאת הדגים וברכה דדגים שבהם הריבוי מאוד שהם סמוי מן העין וכמו שא' (תענית ח':) דאין הברכה מצוי' אלא בדבר הסמוי מן העין. ויוסף נתברך וידגו לרוב מה דגים שבים המים מכסין עליהן וכו' וכתיב ויאמר אליהם יהושע אם רב אתה עלה לך היערה לכו והחבו עצמיכם ביערים שלא תשלוט בכם עה"ר אמר לי' זרעא דיוסף לא שלטא ביה עינא בישא (כמו שא' סוטה ל"ו:). וכשבירך משה רבינו את ישראל יוסף עליכם ככם אלף פעמים אי' (מ"ר פ' דברים) אמרו לו ישראל רבינו משה הקב"ה לא נתן קצבה לברכותינו ואתה אמרת אלף פעמים אמר להם זה משלי כשיבא הקב"ה יברך אתכם כאשר דבר לכם. וברכת משרע"ה ג"כ עולה גוזמא רבה אלף פעמים ששים רבוא וכש"כ ברכתו של השי"ת שהוא בלא קצבה ולא מצינו שנתקיים רק בימי שלמה דכתיב יהודה וישראל רבים כחול אשר על הים לרוב וגו' יכול להיות שהיו אז בלא קצבה. גם כפי שא' (איכה רבתי) חשבון שהי' בירושלים כ"ד פלטיות וכו' וכל חצר וחצר היתה מוציאה כפליים כיוצאי מצרים עולה ג"כ למספר רב. אך לאחר החורבן לא נמצא ריבוי בישראל אף כברכת משרע"ה ומכש"כ כברכתו של השי"ת נמצא שדומה כנס"י לעקרה ומצטערין היכן הברכות. ובא כנגד מדה זו נחמה זו רני עקרה לא ילדה וגו' וא' בגמ' (ברכות י':) רני כנס"י שדומה לאשה עקרה שלא ילדה בנים לגיהנם כוותיכו משמע שזה שדומה לעקרה גורם שיצאו בנים הגונים. והוא ע"פ מה שחשב בפסיקתא החדשה ז' עקרות הן ד' האמהות ואשתו של מנוח וחנה וציון. והנה האמהות אף לפי גודל מדרגתם מ"מ כשהוצרכו להוליד נפשות יקרות כאלו כיצחק ויעקב והשבטים הוצרכו להיות עקרות. וביצחק מצינו בפירוש (בר"ר פ' מ"ו) קנמון אני מעמיד בעולם וכו' כך משנצרר דמו וכו' משבטל תאותו וכו' ומ"מ יצא פסולת עוד מיצחק כש"כ כשהיו צריך להוולד יעקב אבינו והשבטים הוצרכו האמהות להיות עקרות. וכן אשתו של מנוח שהיתה צריכה להוליד שמשון דאי' (בר"ר פ' צ"ט) שהי' יעקב אבינו סבור שיהי' משיח ואח"כ אמר לישועתך קויתי ה' מן הסתם הי' במדרגה גדולה מאוד. ובגמ' (סוטה י'.) שמשון על שמו של הקב"ה נקרא וכו' ומן הסתם היה ראוי להיות משיח רק הי' צריך עוד לבירורים. לכן נצטוה אמו להזהר מכל טומאה שהוא יהי' נזיר וכיון שגלחו נזרו סר כוחו מעליו אבל בודאי הי' נפש יקרה מאוד לכן הוצרכה אמו להיות עקרה. וכן חנה אמו של שמואל שהי' רבן של כל הנביאים דמשה רבינו היה מרכבה למדת נצח שהוא אספקלריא דנהרא ואהרן למדת הוד אספקלריא דלא נהרא ושמואל שקול כמשה ואהרן כידוע הוצרכה אמו ג"כ להיות עקרה שתלד נפש יקרה כשמואל וכן ציון דהוא בחי' כנס"י וכמ"ש בזוה"ק (ח"ג ל"ה א') דכנס"י איקרי בשמא דציון דכתיב ציון במשפט תפדה. ג"כ מה שהיא דומה לאשה עקרה כדי להוליד נפשות יקרות. וזה הפי' רני עקרה לא ילדה מה שלא ילדה. פצחי רנה וצהלה מה שלא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה. ובפסיקתא (שם) כי רבים בני שוממה וגו' צדיקים העמידה לי בחורבנה יותר מצדיקים שהעמידה לי בבנינה. ואף דנראה דדרש שם על הריבוי במספר בכמות אבל באמת המכוון גם על ריבוי באיכות כי רבים היינו גדולים במעלה בני שוממה מבני בעולה. ולכן לשיצאו נפשות יקרות כאלה הוצרך להיות ציון דהוא כנס"י דומה לאשה עקרה. וזהו התנחומין נגד מדה ה' שהוא הברכה בריבוי:
1