פרי צדיק, כי תשא ד׳Peri Tzadik, Ki Tisa 4
א׳ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם וגו' ואחר כך כ' שבת שבתון קודש לה' כל וגו'. במד' (שוח"ט תהלם צב) כל עיסקא דשבת כפול כו' עונשה כפול מחלליה מות יומת שכרה כפול וקראת לשבת עונג ולקדוש ה' מכובד אזהרותיה כפולות זכור ושמור כו' ומ"ש עונשה כפול מדכ' מות יומת נראה דאין הכונה מה שנאמר לשון כפול מות יומת שזה הלשון מורגל בתורה בכמה מצות רק המכוון מה שנכתב בתורה בפ' זו העונש פעמיים קודש היא לכם מחלליה מות יומת ואחר כך כ' ששת ימים וגו' כל העושה מלאכה ביום השבת מות יומת. וזהו גם כן ענין שכרה כפול כי ענין קודש היא לכם היינו קדושת הגוף עד"ש (פסחים סח :) עצרת תהיה לכם לר"א או כולו לכם אוכל ושותה ולר' יהושע חציו לכם לאכילה ושתייה והכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם כו' ואף דאמרי' בירושלמי (פ' טו דשבת) לא נתנו שבתות אלא לעסוק בהן בדברי תורה ומוקי לה בפסיקתא (ובב"י או"ח סי' רפח בשם תנחומא) לפועלים כו' מכל מקום גם הם חייבים בסעודת שבת (כמ"ש ב"י שם א"נ כו' וע' דרישה) וכמו שמצינו בתדב"א (ריש סא"ר) אע"פ שאתם עושים מלאכה כל ששה ימים שבת יעשה כולו תורה הרי דמיירי בפועלים ומכל מקום מסיק ואחר כך ילך לביתו ויאכל וישתה וכו' ע"ש. ואחר כך כ' שבת שבתון קודש לה' והיינו הקדושה בנפש שהוא זמן השפעה בדברי תורה וכמ"ש (שבת פו :) דכו"ע בשבת ניתנה תורה והיינו תורה שבכתב ואיתא (זח"א מז ב) ביום השביעי דא תורה שבעל פה דאיהו יום שביעי והיינו מלכות פה תורה שבעל פה. וזהו מ"ש שכרה כפול וקראת לשבת עונג והיינו קדושה בגוף שגם הנאת הגוף בקדושה והסעודות ברזא דענג שהוא ר"ת עדן נהר גן כמ"ש (שם כו סע"א). ולקדוש ה' מכובד היינו קדושת הנפש בדברי תורה ועד"ש (חולין קלג.) אין כבוד אלא תורה. והיינו שבשבת משפיע השי"ת דברי תורה בלב ישראל בלב חכם לימינו. וזה ענין שנאמר כי אות היא ביני וביניכם דתפילין הם אות שמורה דבר הניכר ונראה רק דכתיב והיה לך לאות. ושבת לאו זמן תפילין שהן גופן אות (כמ"ש עירובין צו.) והיינו הקדושה בנפש. וזש"נ אות היא ביני וביניכם הקדושה לזכות בדברי תורה כנ"ל. וכ' אחר כך ביני וגו' אות היא לעולם דמקודם כ' ברית עולם והיינו הקדושה בגוף שהיא קדושת הברית שנקרא בשר קודש שגוף ישראל הוא בקדושה ועז"נ ביני וגו' דשבת כולל ב' הקדושות קדושה בגוף וקדושה בנפש ע"י דברי תורה כנ"ל. וזה ענין מה שרצו לחדש דערל שמתו אחיו מחמת מילה יניח תפילין בשבת שכל אדם צריך ב' אותות בחול אות תפילין ואות ברית ובשבת אות שבת ואות ברית ואינו הלכה כן (ע' ברכ"י או"ח סי' לא בשם הרדב"ז כת"י ובשם האריז"ל) והטעם שבאמת אות שבת בעצמו כולל גם כן אות ברית וכמ"ש בזוהר הקדוש (יתרו צב א וש"מ) דשבת ברזא דברית והוא הקדושה בגוף. וגם אות תפילין שהוא הקדושה בנפש וכמו שאמרנו דעז"נ ב' פעמים אות בשבת. וזהו גם כן מ"ש אזהרותיה כפולות זכור ושמור ועדמ"ש (הרמב"ן בשם ס' הבהיר (וכ"כ זח"ב קיח ב) זכור לזכר ושמור לכלה והוא מדת יום ומדת לילה דהשמירה מצד ישראל הוא הקדושה בגוף. וזכור מדת יום אתר דלית ליה שכחה כו' (כמש"ש צב ב) זהו מצד השי"ת. והנשמה יתירה שהיא ממדת כנסת ישראל כמ"ש (ס' הבהיר סי' כט) וינפש שמשם פורחין כל הנשמות זה משיג הישראל תיכף במעלי שבתא. וזכור מדת יום הקדושה מהשי"ת בנפש שמשפיע קדושה והוא אתר דלית ליה שכחה וכמו שנ' לדעת כי אני ה' מקדשכם:
1