פרי צדיק, כי תשא ג׳Peri Tzadik, Ki Tisa 3
א׳ויאמר ה' אל משה לאמר ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתותי תשמרו וגו'. בזוהר הקדוש ר"פ תצוה מדייק על לשון ואתה שנאמר ואתה תצוה ואתה הקרב וגו' ואתה תדבר וגו' ומה שנאמר בפ' זו ואתה קח לך בשמים ראש וגו' מ"ש הכא כו' דלא כ' והקרבת את אהרן וצוית את בנ"י ע"ש. ועל פסוק זה לא הקשה על לשון ואתה. אך כאן יש עוד שינוי דכאן כ' ואתה דבר מה שאין כן שם כ' תצוה תדבר לשון להבא. וכבר אמרנו שנראה מהמדברי תורה (תצוה ו) שבא ליישב לשון ואתה במ"ש מלך עשיתיך כו' אתה גוזר עליהם והם עושים כו' והיינו שאם היה כתוב וצוית את בנ"י היה הפירוש שמשה רבינו ע"ה יצוה בשליחות השי"ת כמו כל התורה מה שאין כן כאן בא לומר שיצוה משה רבינו מעצמו והם עושים (ונת' תצוה מא' ג). ויש לומר הענין בזה עפמ"ש (שבת פז.) דג"ד עשה משה מדעתו והסכים הקב"ה עמו כו' ושבר את הלוחות כו' ואף שהסכים הקב"ה על ידו וא"ל יישר כחך מכל מקום מצינו (מדברי תורה פ' זו ל) אתה קרעת אותה לך והבא הנייר משלך ואני כותב כתב ידי כו' וכן (שם כח) הראשונים היו מעשה ידי ואתה שברת אותם ועכשיו אתה עשה אחרים כו' וכן (במ"ר פ' מז) הראשונות אני כתבתי כו' אבל השניים כתוב אתה ולואי אתן בו ידי וכן (במ"ר ותנ' סו"פ עקב) נשתברה החבית ושברה הסרסור הוא משלו משלם כו' לפיכך אתה כו' והיינו שהלוחות שניים היו כוללים כל תורה שבעל פה מדרש הלכות ואגדות כמ"ש (מ"ר פ' זו פ' מו ופ' מז) וזה הוצרך אחר הקלקול הרב חכמה לתקן הרב כעס וכמ"ש (נדרים כב :) דאלמלא חטאו לא ניתן להם אלא ה' חומשי תורה כו' מ"ט כי ברור חכמה רוב כעס. וזה הכח היה רק למשה רבינו ע"ה כש"נ פסל לך שני לוחות אבנים דלוחות ראשונים היו מעשי ידי ה' שהוא ית' חקק הדברים על לב ישראל כדש"נ ועל לבם אכתבנה מה שאין כן לוחות שניים נאמר למשה פסל לך שהוא יפסול הלוח דלב אבן ויעשה את ישראל להיות להם כח מוכשר לקבל הדברי תורה עם הרב חכמה לתקן הרב כעס. ואחר כך וכתבתי וגו' שהשי"ת יקבע הדברי תורה בלבם. וענין שמן דנרות שהיה העיקר בא והאר לי כמ"ש במ"ר (תצוה ובהעלותך) והיינו התורה שבעל פה שניתן לחכמ"י ולא בשמים הוא כענין נצחוני בני (בבא מציעא נט :) וכן מאן נוכח נוכח רבה ב"נ (שם פו.) והדלקת הנרות היה כח אהרן כש"נ כי שפתי כהן וגו' מפיהו. ולכן היה זה חנוכת אהרן (ונת' חנוכה מא' א' וש"מ) אבל עיקר הכח שיקבלו ישראל אור תורה שבעל פה זה היה ע"י משה רבינו ע"ה שהוא בסוד הדעת (ונת' תצוה מא' א) ומשנה תורה הוא שורש תורה שבעל פה וכמ"ש (זח"ג רסא א) תורה שבכתב ושבעל פה והוא אקרי תורה ומשנה תורה ועל כן נכתבו הלוחות שניים במשנה תורה שהם כוללים התורה שבעל פה כנ"ל מהמ"ר. ועל כן כ' ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן וגו' שזהו גזירה מצד משה רבינו ע"ה ובזה יתן הכח בישראל שיוכלו לקבל אור תורה שבעל פה וכש"נ פסל לך וגו' וכאמור. וכן ואתה תדבר אל כל חכמי לב וגו' ועשו את בגדי אהרן כי קדושת אהרן שהוא ע"י הבגדים כמ"ש (סנהדרין פג :) אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם וכן ואתה הקרב וגו' דקדושת אהרן תצטרך אחר שנשברו לוחות הראשונים שבמתן תורה כ' ואתם תהיו לי ממלכת כהנים שכל ישראל היו ראויים לכתר כהונה להיות כהנים עובדים לשמש את קונם וכמו שיהיה לעתיד דכ' ואתם כהני ה' תקראו וגו' ומלאכתן נעשית ע"י אחרים. ועל כן נכתב בכל זה לשון ואתה שזה המעשה נצרך מצד משה רבינו ע"ה ששיבר הלוחות מדעתו ונצטוה לפסול לוחות שניות להיות הכנה לקבל הרב חכמה לתקן הרב כעס כנ"ל. וכן נאמר בפ' זו ואתה קח לך בשמים ראש וגו' דשמן המשחה איתא (הוריות יא :) ואותו שמן קיים לעתיד לבא וכמה ניסים בו כו' וזה לא היה בכח שום אדם לעשות רק ע"י משה רבינו ע"ה וכן לאחר שנגנז שמן המשחה כמש"ש לא נעשה שמן המשחה אחר לפי שלא היה בכח לעשותו רק משה רבינו ע"ה וכולו קיים לעתיד ועל כן כ' בו גם כן ואתה קח לך וגו' שרק אתה דייקא תוכל ליקח. וכן כתיב בפ' הקטורת קח לך סמים וגו' רק שם לא כתיב ואתה. והא מפני שבאמת עיקר מעשה הקטורת שהוא לתקן כל פושעי ישראל שיתנו ריח טוב כמו החלבנה שריחה רע וכשנכלל בין עשר סממני הקטורת נותן ריח טוב כן הרשעים גמורים גם כן עתידין שיתנו ריח (כמ"ש עירובין כא :) וכמו שלמדו מהחלבנה לצרף פושעי ישראל בתענית (כמ"ש כריתות ו :) וכתר כהונה שזכה אהרן לו ולזרעו אחריו הוא במזבח הקטורת (כמ"ש יומא עב :) דהכהנים מקטירין הקטורת ועל כן לא כ' ואתה. אבל מכל מקום עיקר הכח לתקן הפושעי ישראל שיתבררו לעתיד שהכל הוה כדי שיהיה טוב מאד וכמ"ש (זח"ב קפד א) דלית נהורא אלא ההוא דנפיק מגו חשוכא ולית טוב אלא ההוא דנפיק מגו בישא. זה הכח חידש משה רבינו ע"ה במה ששיבר הלוחות שביטל החיתון מכל וכל וכמ"ש במ"ר (פ' מג) מוטב שתדון כפנויה כו' מכל מקום ע"י כן זיכה להם בלוחות שניים שיש בהן מדרש הלכות ואגדות כפליים לתושיה כנ"ל מהמ"ר. וכן איתא (זבחים קב.) לא פסקה כהונה אלא מזרעו של משה כו' ובמדבר היה משה רבינו ע"ה גם כן כה"ג ומקטיר קטורת ועל כן כ' קח לך סמים וגו' שענין החלבנה שיתן ריח זה חידש משה רבינו ע"ה בשבירת הלוחות כנ"ל. רק הכתר כהונה לדורות לזרעו אחריו שיקטירו קטרת זה זכה אהרן ועל כן לא כ' ואתה קח כנ"ל. וזהו הענין גם כן בפ' שבת. שבמתן תורה היה כל מחנה ישראל מיוחד לשכינה והיה בכל מקום משכן ישראל קדושת המקדש. ורק לאחר הקלקול נבחר במשכן להיות מקום מיוחד להשראת שכינה וכמו שנבחר מקדש בעולם כן נבחר שבת בשנה וכהן ואינון דמשתדלי באורייתא בנפש. והיינו שבכ"מ עומד בשבת הוא אדמת קודש כמ"ש בזוה"ק (בשלח סג סע"ב) ועז"נ לדעת כי אני ה' מקדשכם שאני עושה אתכם למקדש מקום מוכן להשראת שכינה. וזהו המתנה טובה דשבת שמה ונתנה לישראל (שבת י :) ובאמת הקדושה היא קביעא וקיימא מהשי"ת. אבל מכל מקום זכו לזה ישראל ע"י משה רבינו ע"ה שבשעת מתן תורה כל ישראל ראוים לכתר כהונה כנ"ל באו מלאכים וקשרו להם ב' כתרים א' כנגד נעשה וא' כנגד נשמע (כמש"ש פח.). כתר נעשה היינו כתר כהונה דמעשה עבודה וכתר נשמע כתר תורה והיה כתר תורה כולל גם כתר מלכות עדש"נ בי מלכים ימלוכו. וכיון שחטאו כו' ופירקום וכולן זכה משה ונטלן (כמש"ש) ובשבת איתא בפע"ח (שער שבת פ"ח) שמשה רבינו ע"ה מחזיר בליל שבת הכתרים לישראל ועז"א ישמח משה במתנת חלקו שזוכה בשבת למדרגת אורו שזכה במתן תורה ומחזיר הכתרים לישראל וזה שנאמר ואתה דבר וגו' אך את שבתותי לדעת כי אני ה' מקדשכם שזה כח משה רבינו ע"ה שמחזיר הכתרים לישראל בשבת ועל כן נאמר בו ואתה. אבל מכל מקום לא נאמר תדבר רק דבר שבאמת אמר השי"ת למשה שידבר לישראל פ' זו דעי"כ יזכו לקבל הקדושה מהשי"ת לדעת כי אני ה' מקדשכם שעושה אותם בחינת מקדש כנ"ל. וע"י אמירת משה רבינו ע"ה הפרשה לישראל נתן כח בהם לקבל קדושת השבת תמיד. שזה כח משה שמחזיר הכתרים לישראל בשבת וזוכין למדרגתם בשעת מתן תורה ועל כן נאמר בזה ואתה שזה כח מיוחד למשה רבינו ע"ה. דבר אל בנ"י שמורה בשליחות השי"ת כי עיקר הקדושה מהשי"ת כש"נ כי אני ה' מקדשכם:
1