פרי צדיק, כי תשא ח׳Peri Tzadik, Ki Tisa 8
א׳צרורא דלעילא דביה חיי כלא ויתרבי חילא ותסק עד רישא. צרורא דלעילא מדת מלכות עדש"נ והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך את ה' היינו מדת מלכות כידוע מהזוה"ק דבכ"מ מרבי את הטפל והטפל לשם הוי"ה שם אדני. דביה חיי כלא עפמ"ש בס' הבהיר (סי' כט) וינפש שמשם פורחין כל הנשמות. ויתרבי חילא ותסק עד רישא עפמ"ש בזוה"ח (פ' זו ד"ו מה ד) ד"א ראשית חכמה יראת ה' דא יראה עילאה ובגין דהא רישא לתתאי נקטא שמא דעילאה וע"ד איקרי עטרת בשמא דכתרא עילאה טמירא דכלא ליחדא רישא בסופא ובחד שמא אתכלילת. והיינו דיראה היא מדה אחרונה שכנגדה שם אדני המורה על יראה כש"נ ואם אדונים אני איה מוראי וז"ש (זח"א ה' ב) שבת דמעלי שבתא דאיהי יראה ושריא בה יראה ואה"כ כי היא ראשית חכמה והיינו כמ"ש בפתי' אליהו כ"ע איהו כתר מלכות. וז"ש וע"ד איקרי עטרת כו' שכן מכונה מדה זו בזוהר הקדוש ע"ש מה שנאמר אשת חיל עטרת בעלה וכ"כ למעלה בזוה"ח (מד רע"א) עטרת דא תרומת ה' דאיהי עטרת תפארת בגין תורה שבעל פה מעטרא לתורה שבכתב כו' והיינו כנ"ל. ועטרת גם כן כתר ועטרה וז"ש דאיקרי עטרת בשמת דכתרא עילאה ליחדא רישא בסופא וכמ"ש ועליה אתמר מגיד מראשית אחרית וזהו ותיסק עד רישא. ואומרים זה בסעודתא דעתיקא המיוחד לאברהם אבינו ע"ה עפמ"ש בזוה"ק (פ' זו קפט ב) והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים מאן ראש ההרים דא אברהם סבא כהנא רבא ראש דכלא כו' ולהבין למה קראו לאברהם סבא בשלמא ישראל סבא שהוזכר במדרש (ב"ר פ' סח) ובזוהר הקדוש (ח"ג רסב רע"ב) הוא מפני שכל בני ישראל נקראו בשם ישראל מכנים ליעקב ישראל סבא אבל אברהם סתמו על אברהם אבינו ע"ה. אך רמז בכאן עמה שנאמר ואברהם זקן שהוא היה הראשון שזכה להשיג שיש מדת עתיקא הנעלם מכל רעיון וכבר אמרנו שזה סוד מ"ש (בבא מציעא פז.) עד אברהם לא היה זקנה כו' אתא אברהם בעא רחמי והוה זקנה שמפני שזכה להשיג אור עתיקא וכ' בצלמנו כדמותנו זכה להוריד הזקנה. וז"ש אברהם סבא. כהנא רבא עדש"נ אתה כהן לעולם שנדרש (נדרים לב :) על אברהם אבינו ע"ה ואמר כהנא רבא שזכה למדת גדול וגדולה ולשון גדולה היינו למעלה מהתפיסה ואברהם אבינו ע"ה שהיה מרכבה למדת גדולה זכה עד השורש לבחינת עתיקא וזהו ראש דכלא. ואמר בראש ההרים דא אברהם סבא קדמאה לשאר ההרים והוא על פי מ"ש בזוה"ח (תולדות) דחשב ז' הרועים שהם מרכבה לז' מדות תחתונות אמר ואינון אקרון הרים הררי קדם דאינון תליין מאינון שבעה יומין עילאין כו' ע"ש ואברהם אבינו ע"ה קדמאה לשאר ההרים. בפשוטו שהוא קודם בזמן לכולם והוא ראש ההרים שזכה לבחינת עתיקא כנ"ל ואה"כ והיה באחרית הימים שהוא מדת מלכות כמ"ש בזוהר הקדוש נכון יהיה בראש ההרים ע"י אברהם שהוא ראש ההרים כנ"ל יתרבי חילא ותיסק עד רישא שהוא כהנא רבא שכהן בחינת חסד והוא מרכבה למדת גדולה ונקרא כהן גדול. וראוי לכנס לבחינת קדש הקדשים דאיתא (זח"ב קכא א) ע"פ והחכמה מאין תמצא והחכמה נפקת מאתר דאיקרי קדש הקדשים. והיינו דקדש קדשים הוא עתיקא סתימאה דכל סתימין דאיקרי אין (כמש"ש סד ב). וזש"נ ראשית חכמה יראת ה' ועפמ"ש בזוהר הקדוש (תרומה קמה ב) קדש הקדשים איהו לעילא רזא דחכמתא עלאה ויובלא כו' והיינו י"ה שהם חו"ב כידוע. ואמר כגוונא דא ירתין חתן וכלה ירותא דאבא ואימא כו ירותא דאבא ברתא כו' ואתקרי אוף הכי קודש ירותא דאמא ירית ברא ואקרי קדשים כו' ע"ש. והוא עד"ש בגמ' (נדה לא סע"א) תלה הזכרים בנקבות ונקבות בזכרים וא' דירותא דאבא ירית ברתא דכמו יו"ד חכמה קודש עילאה כן מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה נקרא חכמה תתאה קדש תתאה (כמ"ש זוה"ק קרח קעו ב) והוא רוח הקודש כלומר רוח מההוא קדש דלעילא (זח"ג סא א). ירותא דאימא ירית ברא ואקרי קדשים והיינו כמו בינה דאקרי קדשים כמ"ש בזוה"ק (שם רצז א) וחיבור קדש הקדשים שהוא חכמה ובינה הוא בסוד הדעת פנימיות הכתר כידוע. וז"ש והחכמה מאין תמצא מאתר דאקרי קדש הקדשים הדעת שהוא פנימיות הכתר דאקרי אין כנ"ל. וזש"נ ראשית חכמה יראת ה' שהיא כתר מלכות דאתקרי עטרת בשמא דכתרא עלאה ליחדה רישא בסופא ובחד שמא אתכלילת ונקרא ראשית חכמה רישא דכלא. וזהו ע"י אברהם אבינו ע"ה שזכה ראשון לבחינת עתיקא אחר דכ' בא ביומין עלאין כמו"ש בזוה"ק. שכל המדות נקראו ימים ז' תחתונות ז' ימי בראשית וחכמה ובינה נקראו גם כן ימים וכמו"ש (ויקרא רבה ר"פ יט) דב' אלפים קדמה תורה לבריאת עולם מדכ' ואהיה אצלו אמון וגו' יום יום ויומו של הקב"ה אלף שנה כו'. והיינו דיום יום היינו חכמה ובינה שקדמו לז' תחתונות ז' ימי בראשית שהוא בריאת העולם ואז כ' ואברהם זקן שזכה למדת עתיקא שהוא בחינת הדעת חיבור חכמה ובינה כאמור וזה שאומרים בסעודת שבת שנגד קדושתו ויתרבי חילא ותסק עד רישא:
1