פרי צדיק, כי תשא ט׳Peri Tzadik, Ki Tisa 9
א׳אתה אחד ושמך אחד וכו' אומרים בתפלת מנחת שבת שכנגד יעקב אבינו ע"ה (כמ"ש תקו"ז תי' יח) והוא עפמ"ש בזוה"ק (פ' זו קפח א) שפת אמת תכון לעד אלין ישראל דאינון שפת אמת ה' אלהינו ה' אחד וכלא הוא אמת ורזא דאמת ומסיימי ה' אלהיכם אמת. והיינו דלא כ' אמת תכון לעד רק שפת אמת שהם ישראל דמיחדין ה' אחד שהוא רזא דאמת עפמ"ש (ב"ר פ' פא) מהו אמת א' בראשון ואני אחרון והיינו שם הוי"ה שמורה היה הווה ויהיה שהכל א' כמו קודם שנברא העולם שזהו היחוד ומסיימי ה' אלהיכם אמת. וזהו שפת אמת. ושורש אמת הוא יעקב כש"נ תתן אמת ליעקב ושורש השקר היא עשו כמ"ש (שם פ' סג) עשו הוא שוא שבראתי בעולמי שהוא שורש השקר והשוא. וא' בזוה"ק ועד ארגיעה וגו' ועד רגע מיבעי ליה מאי ארגיעה עד כמה יהא קיומא דלהון בעלמא עד זמנא דייתי ויהא לי נייחא מפולחנא קשיא דעלי ובזמנא דארגיעא ישתצי לשון שקר כו' מפרש ארגיעה על השי"ת ע"ד מה שנאמר עמו אנכי בצרה והיינו עד שיהיה לישראל נייחא מן העבודה הקשה וכ' ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה מפורש שהתפשטות מלכותו ית' יהיה אחר שישפוט את הר עשו וכ' והיה ה' למלך וגו' ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ואף שהפסוק הא' בעובדיה והב' בזכריה מכל מקום עכ"פ מפורש שהיחוד יהיה כשיהיה ה' למלך וגו' והמלוכה לה' מפורש שם יהיה כשישפוט את הר עשו. ואחר השירה אומרים ב' הפסוקים יחד. וכן צירפן יחד בזוה"ק (ח"ג עז ב) והיתה לה' המלוכה מן מלוכה דא מטרוניתא ולבתר דיזדווגן כחדא מה כ' והיה ה' למלך וגו' ע"ש והיינו מטעם הנ"ל. וכ"ה בזוה"ק (תולדות קמג ב) והוא עפמ"ש (פסחים נ.) אטו האידנא לאו אחד כו' לעולם הבא כולו הטוב והמטיב. וזהו עד ארגיעה ויהא לי נייחא מפולחנא ואז ישתני לשון שקר שהוא עשו והיה ה' למלך על כל הארץ כש"נ והיתה לה' המלוכה. וביום ההוא יהיה ה' אחד וגו' וכתיב ביום הניח ה' לך וגו' ומן העבודה הקשה ונדרש בזוהר הקדוש (ח"א מח רע"ב וש"מ) על יום השבת מדלא כ' בהניח ע"כ דקאי על השבת שהוא יום הניח שישראל משיג הנייחא בלב אף כשהוא בתוך העבודה הקשה. ממה שהוא מכיר שהכל מהשי"ת ובודאי צופה לטובה ועיקר הנייחא משיג הישראל בס"ג כשעבר כל יום השבת בשמירה. וכמו שאומרים בתפלה זו יעקב ובניו ינוחו בה וחשב כמה לשונות של מנוחה מנוחת אהבה כו' מנוחה שלמה שאתה רוצה בה ועל כן מתחילין התפלה אתה אחד ושמך אחד עדש"נ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. וכן אומרים בס"ג לבר נטלין כו' הני כלבין דחציפין והיינו קליפת עמלק (כשנ"ת כ"פ) ובמחיית עמלק כ' והיה בהניח ה' אלהיך לך מכל אויביך מסביב דעמלק ראשית דקליפה ולמחיית קליפה זו צריך נייחא מכל הע' קליפות המסתעפים ממנו שמהם בא השאור שבעיסה ללב ישראל ובסעודה ג' שמשיג ישראל הנייחא מקטרוג יצר הרע אחר שעבר כל יום השבת בשמירה וכ' שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע ואיתא במכילתא (בשלח) שמשומר מן העבירה ומזה מ"ש בפע"ח ריש שער השבת שניצול מקטרוג היצר הרע כל השבוע וזה ביום הניח ה' לך מעצבך ומרגזך עצב הנחש ורוגז מלחמת היצר הרע ואז הזמן למחיית עמלק ראשית דקליפה ולשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה. ואז ביום ההוא יהיה ה' אחד וגו' ולכן בכל מוצאי שבת אומרים קודם ההבדלה ליהודים היתה אורה כו' שזה נאמר במגילה שזכו לכ"ז אחר מחיית עמלק שהיה אז ג"כ רק לפי שעה ובשבת אלמלי שמרו ישראל כהילכתן היו נגאלין מכל וכל לעולם אבל עכ"פ נעשה מחיית עמלק לפי שעה ועכ"א ליהודים היתה אורה וגו' כן תהיה לנו (ונת' זכור מא' יא ומא' יד):
1