פרי צדיק, קרח י״אPeri Tzadik, Korach 11
א׳בכל הג' סעודות שבת נזכר בהזמירות דהאריז"ל לשון אור בליל שבת אומרים נהורא לה ימטי ובסעודה שני' אומרים נהורא ישרי בה ובסעודה ג' למחזי זיו דז"א. הענין הוא ע"פ מה שנאמר וקראת לשבת ענג ואיתא בזוהר הקדוש (ח"א כ"ו א') דנגד ר"ת מן "עדן "נהר "גן והם קדושת הג' סעודות שבת כמו שנאמר ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וכתיב מה יקר חסדך אלהים וגו' ירוין מדשן ביתך ונחל עדנך תשקם היינו כשירוין מדשן בית ה' אז נחל עדנך תשקם שיהיה הנהר היוצא מעדן משקה את הגן בחינת כנסת ישראל. ולכאורה אם הפ' מדשן ביתך קאי על בית המקדש כפשוטו הא לא הותר לכנוס רק לכהנים. רק מצינו שאמר דוד המלך ע"ה אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי והרי בזמן דוד המלך ע"ה לא נבנה הבית עוד והיה רק במה גם דוד המלך ע"ה לא היה כהן. רק הוא ע"פ מש בגמרא (מגילה כ"ט.) ואהי להם למקדש מעט אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל וכו' דרש רבא מה דכתיב ה' מעון אתה היית לנו אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות וכו' ה' אהבתי מעון ביתך הואי גריסנא בבי כנישתא ובברכות (ח'.) אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מב"כ וב"מ וכו' אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה. והיינו כמחלוקת (מגילה כ"ו:) אם קדושת בית הכנסת חמורה אם קדושת בית המדרש חמורה ועל כל פנים שניהם נקראים בית ה' מעון ביתך. ודוד המלך ע"ה שאמר ואני תפלה שהוא שורש התפלה ובחינת תפלה הוא כעומד לפני המלך והוא היה מרכבה למדת מלכות ומלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה. והאריז"ל כתב שדוד המלך ע"ה היה ראש לבעלי רוח הקודש ורוח הקודש הוא בחינת תורה שבעל פה כמו"ש הרמב"ן (ב"ב י"ב) שמה שא' חכם עדיף מנביא היינו ברוח הקודש והי' הוא שורש תורה ותפלה לכן ביקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי. וזה שנאמר מה יקר חסדך אלהים וגו' ירוין מדשן ביתך שעל זה צריך חסד ה' שיזכה להיות מופה רק לתורה ועבודה וכמו"ש בגמרא (סנהדרין צ"ט:) טובי' לדזכי דהוי דרופתקי דאורייתא וצריך זכות לזכות לזה שאחר הקלקול של אדם הראשון אז הרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי (כמו"ש סוף קידושין) שנתקלל בזעת אפך תאכל לחם וצריך זכות לזכות לזה שיהיה מאינון דמשתדלין באורייתא דאינון כשבתות וימים טובים כמו"ש בזוהר הקדוש. אבל בשבת כל אחד מישראל פנוי רק לתורה וכמו"ש (ריש תדבא"ר) שבת יעשה כולו תורה ואף האכילה ושתיה הוא תורה וכמו שכתב שם אחר כך ילך לביתו ויאכל וישתה וכו' ומכל מקום נחשב שעושה כולו תורה. ואז כל ישראל קרוים יושבים בבית ה' וכמו"ש (שיר השירים ח' ט') שדרשו היושבת בגנים על ישראל בשבת שאף שעוסקין במלאכתן בימי המעשה בשבת יכנסו לבתי כנסיות וכו' ובשעת הסעודות נקראו ישראל שמקיימים ג' סעודות בני היכלא דמלכא כמו"ש בזוהר הקדוש (ח"ב פ"ח ב' וש"מ) ונתקיים בהם ירוין מדשן ביתך ונחל עדנך תשקם שהם הג' סעודות עדן נהר גן. ובליל שבת ישראל הם כיושבים בגן עדן שהסעודה זו נקרא חקל תפוחין קדישין שהוא הג"ע שכן נדרש בגמרא (תענית כ"ט:) ריח שדה אשר ברכו ה' ריח שדה של תפוחים ובמ"ר (תולדות פ' ס"ה) נכנסו עמו גן עדן וכו'. ובבוק גם כן נדרש הפסוק היושבת בגנים על ישראל בשבת ואז ונחל עדנך תשקם. ואמר מקודם ובני אדם בצל כנפך יחסיון על פי מה שנאמר (ישעיה נ"ז י"ג) והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי והר קדשי עפ"י פשוט מוסב על בית המקדש ומהו הפי' שיירש בית המקדש. אך הענין ששם מתחיל הקפיטל עם הפ' הצדיק אבד וגו' דמיירי מענין פגם הברית (כמו שנת' כ"פ) וכתיב פני ה' בעושי רע והיינו פגם זה שנקרא רע כמבואר בזוהר הקדוש (ח"א רי"ט ב') ובגמרא (נדה י"ג:) ואמר אחר כך צעקו וה' שמע דצעקה מועיל לזה. תמותת רשע רע ושונאי צדיק יאשמו היינו רק השונאים למדת צדיק יסוד עולם שאין רצונם להשתדל בתיקונו. אבל פודה ה' נפש עבדיו היינו בתפלה שאז נקרא כעבד לפני המלך (כמו"ש ברכות ל"ד:) ולא יאשמו כל החוסים בו מדכתיב ולא יאשמו מכלל שהיו ראוים להיות יאשמו שהם מקולקלים בזה רק כיון שהם חוסים בו לא יאשמו וזה הוא הפי' בפ' הנ"ל והחוסה בי ינחל ארץ והיינו כמו שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ דכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שיתברר לעתיד ועמך כולם צדיקים. ויירש הר קדשי הכונה שיזכה להיות יושב בבית ה' שהוא ביתי בית תפלה וכמו שאמרנו דמעון נקרא בית הכנסת. ודוד המלך ע"ה בעבור שנכתב עליו מענין פגם זה מאמר והרע בעיניך עשיתי לכן התפלל שבתי בבית ה' כל ימי חיי שהוא היה שורש התפלה ואמר בך ה' חסיתי וכן לא אבוש כי חסיתי בך. וזה שנאמר ובני אדם בצל כנפיך יחסיון ומי שהוא חוסה בה' יירש הר קדשי וזהו ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם כאמור:
1
ב׳ושבת יש בו קדושת כל קו האמצעי כתי"מ סעודתא דעתיקא בחינת כתר סעודתא דז"א בחינת ת"ת. יסוד על פי מ"ש בזוהר הקדוש (רע"מ פנחס רמ"ב ב') דגוף וברית חשבינן חד. מלכות דשבת הוא מדה ז' כנגד מ' מלכות והוא כנגד ד' מדרגות באדם נפש רוח נשמה ונשמה לנשמה. נפש הוא ממדת מלכות וכמו"ש בס' הבהיר וינפש שממנה פורחין כל הנפשות. ובזוהר הקדוש (ח"ג ל"ט ב') תוצא הארץ נפש חיה דא נפש דאדם קדמאה והארץ היינו מדת מלכות כמו שכתוב שם דהאי ארץ עלאה אפיקת וכו'. ורוח הוא גם כן ממדה זו כמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ב קנ"ז א') ובהאי עייל חד רוח דמקורא דחיים דאיקרי כל וכו' ויתרון ארץ בכל הוא כל איהו רוח להאי גוף והיינו הנפש שכל מעשה הגוף הוא על ידי הנפש ונפש חי' מתרגמינן לרוח ממללא. ונשמה שנקרא נר ה' נשמת אדם הוא מהוי"ה בחינת ת"ת ז"א. ונשמה לנשמה הוא מעתיקא. וזהו הפי' ירוין מדשן ביתך ונחל עדנך תשקם שהם הג' סעודות עדן נהר גן ר"ת ענג נהר היוצא מעדן להשקות את הגן. וכתיב אחר כך כי עמד מקור חיים על פי מ"ש בזוהר הקדוש (ח"ב קל"ה ב') אפיקו דברכאן ממקורא דחיי דנפיק מיני' כל שקיא לאשקאה לכלא. ובפתח אליהו וההוא נביעו וכו' דאיהו חיים לגופא. וזה שאמר (מנחות כ"ט:) כלומר חי הוא ברומו של עולם דאות ח' מורה על חיים ועיקר החיים הוא השי"ת כי עמך מקור חיים. אך ישת חושך סתרו שהוא נעלם מכל רעיון (כמו שנת' ר"ח תמוז מא' א') וזה כי עמך מקור חיים באורך נראה אור והוא מאור השכינה. דמליא רישי' דז"א מטלא דנחית מעתי"ק ואטיל לחקלא דתפוחין קדישין. וזה שנאמר כי שמחתני ה' בפעלך שנדרש (תנחומא סו"פ פקודי) זה אוהל מועד ולמה נכתב פסוק זה בשיר של שבת הוא דכתיב מה רב טובך אשר צפנת ליראיך היינו האור הראשון הצפון וגנוז לצדיקים פעלת לחוסים בך כמו שנאמר והחוסים בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי כנ"ל וזהו הפי' בפעלך זה אוהל מועד. וזה זוכין בשבת שהוא ברזא דברית כמ"ש (זח"א נ"ו א') ומוסף שבת נחשב בזוה"ח תולדות נגד קדושת יוסף הצדיק שהתוספות קדושה משבת הוא קדושת יוסף הצדיק שיברר כל ישראל שהם בבחינת ועמך כולם צדיקים וצדיקים לאורה כמו שנאמר אור זרוע לצדיק וזוכין לאור הראשון וזה בפעלך זה אוהל מועד והוא על שבת שבעולם הזה. וזה ענין הקטרת דאיתא בזוה"ק (פ' זו קע"ז ב') וקטרת לא סלקי אלא בידוי דאיהוי אסגי שלמא בעלמא וכו' והוא גם כן לתקן שיהיו בבחינת ועמך כולם צדיקים שבקטרת היה מעורב גם החלבנה שמורה על פושעי ישראל וכמו שלמדו מזה (כריתות ו' ב') כל תענית שאין בה מפושעי ישראל וכו' והיינו דחלבנה הוא אותיות לבנה עם ח' ולבנה מרמז על שעתיד ללבן עונותיהם של ישראל וכמו שנדרש (יומא ל"ט:) למה נקרא לבנון שמלבין עונותיהם של ישראל וכן (ב"ר פ' ע') הידעתם אם לבן בן נחור הידעתם את מי שעתיד ללבן עונותיכם כשלג. והח' שנוסף שמורה על חושך היינו בחינת ישת חושך סתרו שהוא נעלם מכל רעיון וחי הוא ברומו של עולם ועל ידי זה נסתעף מעשיהן של רשעים שהוא החלבנה כיון שהאור נסתר. וכן נדרש חשך על מעשיהן של רשעים (תנחומא שמות י"ז) ועל ידי כן יש בו בהחלבנה ריח רע. אבל באמת הח' מורה על חי הוא ברומו של עולם. והיינו שבמאמר בראשית כבר הוזכר מעשיהן של רשעים (כמ"ש בב"ר פ"ב) שיברר השי"ת אם יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מששת ימי בראשית כשלג ילבינו (כמ"ש שבת פ"ט:) והיינו שכן היה בראשית המחשבה שיהיה ברישא חשוכא והדר נהורא דלית נהורא אלא ההוא דנפיק מגו חשוכא כמו"ש (זח"ב קפ"ד א) ואז גם החלבנה יתן ריח טוב. וזה רק על ידי אהרן הכהן דכתיב כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו שהוא שורש תורה שבעל פה הרב חכמה לתקן הרב כעס שיהיה ועמך כולם צדיקים ועל ידי זה מתגלה האור הראשון צדיקים לאורה וכתיב ואור צדיקים ישמח וזהו שמן וקטרת ישמח לב. וכן נדרש בזוהר הקדוש על אהרן ואיש חכם יכפרנה שעל ידי אהרן שהוא איש חכם שורש תורה שבעל פה יכפרנה. וכן הזיר של מזבח שזכה אהרן ונטלו (כמו"ש יומא ע"ב:) הוא במזבח הקטרת שזהו כתר כהונה שהוא רק לאהרן שהוא שושבינא דמטרוניתא וכמו"ש בזוהר הקדוש (ח"ג נ"ג ב') והיינו שהוא שורש תורה שבעל פה שיכול להכניס הדברי תורה בלב ישראל. ושבת הוא מדת מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה וביום השביעי דא תורה שבעל פה כמו"ש (זח"א מ"ז ב') ויכולים לתקן הרב כעס שיהיה בכלל ועמך כולם צדיקים:
2