פרי צדיק, קרח ג׳Peri Tzadik, Korach 3
א׳ויקח קרח וגו' במ"ר ד"א ויחלק ויקבץ וידבר ויצו קרח אינו אומר אלא ויקח מה לקח לא כלום לקח וגו' בא ליישב לשון ויקח קרח. ובזוה"ק גם כן דקדק מאי ויקח נסיב עיטא בישא לגרמי' וכו'. אבל כל הכתוב מיותר דהו"ל להתחיל ויקימו לפני משה קרח דתן ואבירם ואנשים מבני ישראל וגו'. אך הכתוב הקדים סיבת מחלוקת קרח וזה שנאמר ויקח קרח שהסיבה היה מפני שקרח אדם גדול היה וכמו"ש במ"ר חכם גדול היה ומטועני הארון וכו' ואף במחלקותו איתא במ"ר אשר יחדיו נמתיק סוד אהרן וקרח שניהם שוין וכו' וכן כתיב ויקרא אותך ואת כל אחיך בני לוי וגו' ואיתא במ"ר לפי שהיה גדול שבשבטו נעשו אחיו טפלים לו וכו' וכבר כתב הרמב"ן ז"ל וחלילה שהיה בשבט משרתי אלהינו ר"ן קרואים ונשיאים בני מרי מבעטים ברבים ובגדול שבהם ומלינים על ה' וכו' ומ"מ כתיב ויקרב אותך ואת כל אחיך בני לוי וגו' שהיה בני שבטו טפלים לו וקראום אחיך שהיו אחים לו. אך טעותו הי' מפני שידע בנפשו שצדיק גמור הוא וכבר לבו חלל בקרבו ואתפני יצר הרע מלבי'. ואיתא במדרש (שוח"ט תהילים כ׳:ו׳) ימלא ה' כל משאלותיך אין מתפללין על כל אדם אלא ע"מ שלבו שלם לפני בוראו נתפלל עליו כך ימלא ה' כל משאלותיך וכתיב וכל עצתך ימלא. וכיון שראה קרח שלבו מייעצתו לחלוק על משה והוא ידע בנפשו שלבו שלם לפני בוראו היה סבור שבודאי הוא עצת ה' וכך צריך להיות. וזה שנאמר ויקח קרח נסב עיטא בישא לגרמי' ומייתי קרא מה יקחך לבך שלבו נטלו ועצת לבו הטעתו לחלוק. אבל האמת הוא שכל זמן שיש מציאות לרע באו"ה אין רשאי להאמין בעצמו שעדיין יוכל להיות שהוא עצת היצר הרע שהרי אדם הראשון היה בג"ע ושם היה יכול היצר הרע לכנוס ולפתותו. וכן במתן תורה דכתיב אני אמרתי אלהים אתם דלא הוו מייתי (כמ"ש ע"ז ה'.) והוא שטן הוא מה"מ הוא יצר הרע (כמ"ש ב"ב ט"ז.) מכל מקום אחר כך שלט בהם היצר הרע:
1
ב׳ויקימו לפני משה וגו' גם זה מיותר דהיה לו לומר ויקהלו קרח דתן ואבירם ור"ן איש על משה ואהרן וגו' ובזוהר הקדוש ויקומו לפני משה האי קרא אוקמוה חברייא. ולשון זה מורגל בזוהר הקדוש על מדרשי חז"ל הנגלים בש"ס ומדרשים אבל לא נמצא דרש על זה. ויתכן דקאי על מה שדרשו (מד"ת ג') ודתן ואבירם יצאו נצבים וכי יושבין או כורעין או נופלים יוצאין בני אדם מלמד שיצאו כשהן מתרפין ומגדפין שנאמר כאן יציאה והצבה ונאמר בגלית הפלשתי יציאה והצבה וכו' וזה שנאמר ויקומו לפני משה שקמו בקומה זקופה כנגד משה לחלוק עליו. וכל זה על ידי שלקחו לבו שבודאי לא כפרו בתורת משה רק חשדוהו שאומר על ידי נגיעה. וכיון שעלה כך בלבו היה סבור שהוא עצת ה'. ובאמת בשבת כתיב והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך ובגמרא (שבת קי"ח:) הוי אומר זה עונג שבת שבשבת איתא (תי"ז תי' מ"ח) לדרתם זכאה מאן דעביד לון דירה בשבת בתרי בתי ליבא ואתפני מתמן יצר הרע. ואז לא ירצה הלב שום דבר אחר רק מה שהוא רצון השי"ת ואז נותנין לו משאלות לבו וזה שנאמר ויתן לך משאלות לבך:
2