פרי צדיק, קרח ו׳Peri Tzadik, Korach 6
א׳להבין שייכות פתיחת הזוהר הקדוש לפרשה זו שפתח במעלות התורה בפ' הנחמדים מזהב וגו'. ואחר כך במעלות השבת שהוא שלום. וכן תורה הוא שלום וקרח פליג על שלום שבת ותורה. הענין הוא דהנה קנאת קרח היה על ענין כח הדלקת הנרות שניתן לאהרן הכהן כפי שדברנו מזה כבר (ונת' פ' בהעלותך) על מ"ש (מ"ר בהעלותך) כל הנשיאים הקריבו חוץ מנשיא לוי שהוא אהרן וכו' והיה אומר אוי לי שמא בשבילי וכו' לגדולה מזו אתה מתוקן וכו' אבל הנרות לעולם. ובודאי לא היה עסק המנורה רק עבודת ההדלקה בלבד דאם כן מה אולמי' מהקרבת כל הקרבנות שהיה על ידי אהרן ואף הקרבת קרבנות הנשיאים היה הוא המקריב. והשמן דמנורה היה בא משל צבור כמו כל הקרבנות. אך פנימיות ענין הדלקת המנורה הוא כמ"ש במ"ר שאמר הקב"ה באו והאירו לו שהוא בחינת אור תורה שבעל פה שניתן לישראל הכח שהם יאירו כביכול להשי"ת כענין נצחוני בני ולא בשמים הוא (ב"מ נ"ט:) והכח הזה ניתן לאהרן הכהן שהוא יכניס זאת בלב ישראל כמו שנאמר כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא וגו' שהוא בבחינת מלאך שאין לו יצר הרע כלל ועל ידי זה יש לו הכח להאיר בלב ישראל אור תורה שבעל פה נר ה' נשמת אדם החכמה והאור הגנוז בה. וזה שאמר במדרש אבל הנרות לעולם והק' הרמב"ן ז"ל דהא בחורבן בית המקדש כשיתבטלו הקרבנות גם הנרות יבטלו. אך המכוון הוא על כתר כהונה שזכה אהרן לזרעו שכל מיש הוא מזרעו ניתן לו הכח הזה שיהיה תורה יבקשו מפיהו שהוא יכניס הכח תורה שבעל פה בלב ישראל וזה הפירוש אבל הנרות לעולם. וכמו שזכה יעקב אבינו ע"ה לכל זרעו שנקרא ישראל אף על פי שחטא. וכן דוד המלך ע"ה שזכה לזרעו הכתר מלכות. ועל זה נתקנא קרח וטען כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה'. וכבר אמרנו שבודאי כיון שנכתב בתורה בודאי האמת הוא כן דאם לא כן לא הי' התורה כתבה דברי בדאים שלהם אך דבריו הם אמת שכל העדה כולם קדושים ובתוכם ה'. וכבר אמרנו שבודאי כיון שנכתב בתורה בודאי האמת הוא כן דאם לא כן לא היתה התורה כתב הדברי בדאים שלהם אך דבריו הם אמת שכל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ובמדרש (תנחומא ד') כולם שמעו בסיני אנכי וכו' והוא על פי מ"ש (שיר השירים פ' ישקני) שבדיבור אנכי נתקע ת"ת בלבם ובדבור לא יהיה נעקר יצר הרע מלבם. וזה שנאמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים כולם מיוחדים לתורה כמו הכהני ושפתי כהן ישמרו דעת וגו' וגוי קדוש היינו שנעקר יצר הרע מלבם וכולם כמלאכים כי מלאך ה' צבאות הוא. וטען קרח כי כל העדה כולם קדושים שנעקר יצר הרע מלבם ובתוכם הוי"ה היינו ד"ת שהוא שמא דקוב"ה עם תגו של יוד שהוא האור הגנוז. ואין צריך לאהרן שהוא יכניס דברי תורה בלבם. אבל באמת זאת היתה מעלת אהרן הכהן שאף שהיה כמלאך שאין בו יצר הרע הוא לא היה יודע כלל מזה ולא היה מחזיק טובה לעצמו רק היה מביט להשי"ת שבחר בו ולא מכחו כלל וכמו שנאמר ואהרן מה הוא. ועל זה השיבו משה בקר ויודע ה' וגו' ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו והוא כפל לשון ובר עמד על זה הרמב"ן ז"ל ופי' אשר יבחר בו לדורות ע"ש. והוא תשובה על ב' הענינים שנתקנא באהרן אחד מה שנבחר הוא להאיר לישראל בלבם אור תורה שבעל פה. והב' אשר זכה בכתר כהונה לו ולדורותיו שכל מי שהוא מזרעו הוא קדוש בקדושת כהונה אף אם אינו ראוי כנ"ל. ועל זה השיבו בקר ויודע ה' וגו' ואת הקדוש והקריב אליו להאיר על ידו ללב ישראל בחינת תורה שבעל פה. ואת אשר יבחר בו שיזכה לכתר כהונה לדורות יקריב אליו:
1
ב׳וזה הענין שפתח בזוהר הקדוש פתיחה זו בפ' הנחמדים מזהב וגו' על יקרות התורה כמה עלאין כמה יקירין והוא על פי מה שא' (פסחים קי"ט.) למכסה עתיק זה המכסה דברים שכיסה עתיק יומין ומאי ניהו סתרי תורה ואיכא דא' זה המגלה דברים שכיסה עתיק יומין ומ"נ טעמי תורה. והיינו להרגיש טעם בדברי תורה כמו שנאמר ומתוקים מדבש וגו' שיש דברי תורה שהם מתוקים מדבש ואיתא (חגיגה יג.) דבש וחלב תחת לשונך דברים המתוקים מדבש וחלב יהיה תחת לשונך והיינו סתרי תורה המכסה דברים שכיסה עתיק יומין. ולהרגיש טעמי תורה זה הכח ניתן לאהרן שיאיר בלב ישראל כמו שנאמר כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא שהיה כמו מלאך. דמשה ואהרן שניהם שקולים כמו שנאמר הוא אהרן ומשה הוא משה ואהרן. וכמו שמצינו (ב"ב ע"ה.) פני משה כפני חמה והיינו כמו יעקב אבינו שנקרא שמש וכמו שנאמר והנה השמש ובמדרש (ב"ר ר"פ ויצא) כי בא השמש אתא שמשא וכו' והיינו שהיה כאדם הראשון קודם הקלקול שלא ידע כלל מרע וכתיב בו ולא יתבוששו. ומש"ה אמר יעקב אבינו ע"ה מה שקל שבקלים אינו אומר כן כמ"ש (פירש"י מב"ר) וזהו מ"ש בגמרא (ב"מ פ"ד.) שופרי' דיעקב מעין שופרי' דאדם הראשון ובזוהר הקדוש (ח"א קס"ח א') שופרי' דאדם הראשון ממש והיינו פני השמש שהוא אדום כמ"ש (ב"ב פ"ד.) ש"מ האי שמשא סומקתי היא. והוא שופרי' דאדם הראשון קודם הקלקול שהיה מכהה גלגל חמה. וכן משה רבינו כשנולד נתמלא הבית אור. אך משה רבינו לא ידע כלל מזה ולא החזיק זאת למעלתו רק שהשי"ת בחר בו לא למעלתו רק כמו מעשר שביררו הסקרתא. וכן אהרן שהיה שקול כמשה גם כן לא ידע כלל ולא החזיק כלל בעצמו למעלה מה שאין בו יצר הרע רק שבחר בו השי"ת. וזה שא' (חולין פ"ט.) גדול שנאמר במשה ואהרן יותר מה שנאמר באברהם וכו' ועל ידי כן זכו משה ואהרן להיות משה שושבינא דמלכא להוריד הדברי תורה ואהרן שושבינא דמטרוניתא (כמ"ש זח"ג כ' א') להאיר הדברי תורה בלב ישראל להרגיש טעמי תורה. וזה שא' כל מאן דישתדל באורייתא חירו אית לי' מכלא חירו ממיתה וכו' והוא יצר הרע הוא מה"מ כמ"ש (ב"ב ט"ז.) וזהו מה שנאמר כי מלאך ה' צבאות הוא. ואחר כך אמר שע"ז היה טענת קרח מחלוקת פלוגתא דשלום וכו' ומאי הוא שבת כו' שאף אחר הקלקול אף על פי כן בשבת זוכין לדברי תוה כמו בעלמא דאתי וזוכין לעשות את השבת שבת עלאה לדרתם זכאה מאן דעביד לון בשבת דירה בתרי בתי לבא ואתפני מתמן יצר הרע וכו' (כמ"ש תי"ז מ"ח) וכמו במתן תורה שזכו כי כל העדה כולם קדושים דאתפני יצר הרע ובתוכם ה'. ומש"ה נכתב בתורה דברי קרח שהם אמת. אבל רק בשבת רק קרח חלק על זה וסבר שכל ישראל ראוים לזה אף בחול ונתקנא באהרן ואתא לאפגמא שלום וכו' וזה סדר הזוהר הקדוש:
2