פרי צדיק, לך לך י׳Peri Tzadik, Lech Lecha 10
א׳נפשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו. הוא עדמש"נ ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים. כי כשישראל אינם כראוי נותחלל שמו ית' בין האומות כדכ' באמור להם עם ה' אלא ומארצו יצאו ועז"נ לכן אמור לבית ישראל לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם לשם קדשי וגו' וכן התפלל דהמע"ה לא לנו כי לשמך תן כבוד וגו' היינו שלא יתחלל שמו ית' כדכ' למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם. וזה הוא התפלה ג"כ ינחני במעגלי צדק למען שמו שלא יתחלל ח"ו. יוליכנו בדרך הראוי כי כל יכול ה' כל אשר חפץ עשה. ואף עכשיו אין עוד מלבדו. ואין כח בשום נברא לעשות דבר בלא רצונו ית' כמו שאמר יעאע"ה האלהים הרועה אותי מעודי. ודוד המע"ה אמר ה' רועי וגו'. רק שעכשיו אינו בהתגלות ולעתיד יהיה בהתגלות שכל העבר נעשה רק מרצונו ית'. ועז"א אם יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מו' ימי בראשית כשלג ילבינו (שבת פט:) כי הכל היה מרצונו ית'. וז"ש גם כי אילך גו' לא אירא רע כי אתה עמדי. כי מצד עצמינו אין כח לעשות מאומה. ואה"כ כי לשמך תן כבוד על חסדך על אמתך היינו מדת אברהם ויעקב. חסדך מרמז למדת א"א שהיה מדת חסד התפשטות הקדושה. ומדת יעקב אמת ליעקב חיות שאין לה הפסק וכמו שאמרנו. וסיים הכ' ישראל בטח בה' עזרם ומגינם הוא וגו' כי כפי מעלת ישראל הם בוטחים שאפי' עבר מה שעבר וגם כי אלך וגו' הש"י עוזר להוציאם ולהצילם. ומגן שלא יוכל שום דבר רע ליגע בם. והם ב' ענינים שבהם אדם ניצול מיצר הרע. עזר עדמ"ש (סוכה נב:) יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום כו' ואלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו. ומגן הוא מ"ש אם פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ"ד וד"ת נקראו מגן. וכמו ש' במד"ת פ' זו אנכי מגן לך זש"ה יצפון לישרים תושי' מגן להולכי תם תתקע"ד דור קפל הקב"ה בשביל ליתן תורה לדור המדבר כו' א"ל הקב"ה אתה עסקת בתורתי חייך שאני מגן לך כו' ולא לך בלבד אלא אף לבניך אם יהיו עוסקין בתורתי כו' אני נעשה להם כמגן כו' וכאמרם ז"ל (קידושין ל:) בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין. אל אף כשהאדם בבהמ"ד יוכל היצר הרע להתגבר ומקשה לבו לכל יכנסו הד"ת ומחשיך לפניו אור חיות וקדושת התורה ומבלבל את דעתו. כמו שמצינו ביעבץ אף שהיה מנוגב מכל חמדות עוה"ז והיה עוסק תמיד בתורה. התפלל לבלתי עצבי שלא ישגבני יצר הרע מלשונות כמו ש' (תמורה טז.) שאף שהיה יושב בבהמ"ד היה ג"כ מתיירא מהיצר הרע שלא יבלבל דעתו. ולזה צריך עזרה מהש"י. ועזר הש"י הוא מה שמעוררם לשוב על ידי יסורין וכמו ש' בזוהר (ח"ג קסח א) אעא דלא סליק בי' נהורא עד דיבטשין בי' וכדין נהיר. כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירמה. וכ' כאשר ייסר איש את בנו ה' וגו' וכמו ש' כבר בענין שכר ועונש שהקשו שבתורה לא נזכר מעוה"ב רק שכר ועונש דעוה"ז. שבאמת תורה לא הזכיר ה כלל שכר ועונש. ומה שנזכר שכו"ע דעוה"ז אין זה שכר ועונש רק סייעתות מה שעוזר לעבודתו ית' ואם בחוקותי תלכו ונננתי גשמיכם וגו' ושאר ברכות וטובות והם יסייעוהו לעבודת הש"י על ידי הרחבת ללבו בטובות. ובאם לאו ח"ו יהיו הסייעתא לקיום מצותיו על ידי ההיפך ח"ו. וההיפך הוא ג"כ לעזר שנוכל להתגבר ולכבוש את היצר הרע וזהו ישראל בטח בה' עזרם ומגינם הוא. וזש"נ שבטך ומשענתך המה ינחמוני כי משענתך מרמז על ד"ת כמו ש' (חגיגה יד.) ע"פ משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים הכל על ד"ת ע"ש. ושבטך היינו העזר על ידי יסורין והתפלל דהמע"ה שיהיה על ידי יסורין קלים כש"נ יסריני ה' אך במשפט. היינו ברחמים כאב המייסר את בנו שמרים השבט עליו ואינו כהו כרחם אב. אך שלא יעלה על הדעת ח"ו מאחר שהכל הוא מהשי"ת יוכל לילך בדרך לבו בלא שום השתדלות ויסמוך על עזר הש"י כש"נ כי אתה עמדי. ע"ז מסיים במד"ת שנאמר אמרת ה' צרופה מגן הוא לכל החוסים בו. והיינו למי שמשתדל ומתאמץ מצד עצמו לכבוש את יצרו בכל כחו וחפץ לחסות תחת כנפיו ית' ומצפה להשי"ת. ומתפלל ומתחנן לפני הקב"ה. אז מובטח שה' לא יעזבנו בידו מגן הוא לכל החוסים בו שלא ישלוט בו היצר הרע כלל כ ענין מגן שמורה שמסתיר אותו משונאו שלא יוכל לקרב אליו כלל:
1