פרי צדיק, לך לך ח׳Peri Tzadik, Lech Lecha 8
א׳בתנחומא שם אתה מוצא כל המדקדק על המצות שכרו מרובה שכן מצינו באברהם שדקדק על המצות לפיכך נקרא אוהבו של הקב"ה וכו' אפי' עירובי תבשילין שמר כו' ותורתי וכי תורות הרבה וכו' אלו דקדוקי מצות כו' היינו תורה שבעל פה נקראו דקדוקי מצות. שבתורה שבכתב נזכרה רק כלל המצוה ובתורה שבעל פה נסדר ע"ז מס' שלימה והלכות מרובות וזה שלמד מתורותי לשון רבים על תורה שבעל פה וכ"כ במד"ת לעיל פ' נח ונתן לנו תורה שבכתב ברמז ופרשום בתורה שבעל פה כו' תורה שבכתב כללות ותורה שבעל פה פרטות כו' ואמר אחר כך על תורה שבעל פה שיש בה דקדוקי מצות קלות וחמורות כו' שאין לומד אותה אלא מי שאוהב הקב"ה בכל לבו ובכל נפשו ובכל מאודו וכו' ע"ש. ואברהם אבינו ע"ה שהיה מדתו האהבה כש"נ זרע אברהם אוהבי שמר כל דקדוקי מצות שהוא כל דקדוקי מצות שוהא כל דקדוקי סופרים כמו ע"ת שהוא כדי שיברור מנה יפה לשבת (ביצה טז:) ובא"א היה כל התורה בגדר תורה שבעל פה כיון שלא נצטוה עלי' רק שזימן לו השי"ת ב' כליותיו כמין ב' רבנים ומלמדות אותו תורה וחכמה כמו ש' (ב"ר פ' סא) וכל עסק א"א וכל מעשיו היו רק ד"ת וכמו שלמד בזוה"ק (ס"ת פח א) אחר הדברים האלה אילין פתגמי אורייתא דכ' את הדברים האלה דיבר ה' וגו' מה להלן פתגמי אורייתא אוף הכא פתגמי אורייתא. והיינו שלמד שכל ענין אברהם אבינו ע"ה ומלחמתו עם המלכים היה ד"ת. וזה ענין מ"ש בגמרא (נדרים לב.) וירק את חיניכיו שהוריקן בתורה ופירש"י שלימדם תורה כו ולכאורה במלחמה הא לא למדם תורה ואדרבה בטלן מת"ת וכמו ש' בגמרא מקודם שנענש מפני שעשה אנגריא בת"ח. והר"ן ז"ל בפי' ל"א שהוריקן מהתורה שעשה בהם אנגריא. אך פירש"י שלמדם תורה יש להבין. אך המכוון שזרזן במה שלמדם שכל עסק מלחמתו ד"ת וכאמור שכל מעשי האבות היה רק ד"ת וכמו שלמד בזוה"ק מגז"ש מפ' את הדברים האלה וגו' דכתיב במ"ת אחר דברות שניות. ולא למד מדכ' בדברות ראשונות וידבר א' את כל הדברים האלה. אך הענין כמו שאמרנו שכל התורה היה אצל א"א ע"ה בגדר תורה שבעל פה כיון שלא נצטוה ואי' במ"ר (תשא פ' מו ופ' מז) אל תצטער שבלוחות הראשונות שלא היו עשרת הדברות בלבד ובלוחות שניות אני נותן לך שיהא בהן הלכות מדרש ואגדות ע"ש וזה שלמד בזוה"ק הגז"ש מהדברים האלה דכ' אחר דברות שניות שנכלל בהן תורה שבעל פה וכן כל עניני א"א ע"ה ומלחמתו היה ד"ת והיינו תורה שבעל פה. אך בזוה"ק (ח"ג רסד א) אי' תורה שבכתב דא הוא דכ' הוי"ה תורה שבעל פה דכ' האלהים כו' דא כלל ודא פרט ע"ש וכ"כ ברע"מ (זח"ב כה א) כי היה הוא האלהים דא באורח פרט כו' וכמו ש' בתנחומא תורה שבכתב כללות ותורה שבעל פה פרטות. וא"כ צריך להבין למה בדברות ראשונות כ' וידבר אלהים את כל הדברים וגו' ואחר דברות שניות כ' את הדברים האלה דיבר הוי"ה וגו' ואפכא הו"ל למכתב לפי האמור דדברות שניות נכלל עמהם כל תורה שבעל פה. אבל יובן עפמ"ש במדרש (שהש"ר פ' ישקני) בשעה ששמעו ישראל אנכי ה"א נתקע ת"ת בלבם כו' והיינו שאז נתקע ת"ת בלבם שידעו ממאמר אנכי אף התורה שבעל פה וכמו שיהיה לעתיד דכ' ולא ילמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כולם ידעו אותי וגו' ובדיבור אנכי כל התורה. דכל תרי"ג מצות נקרא בזוה"ק (ח"ב פב ב) תרי"ג זיני עיטא. והיינו עצות שיכנס מאמר אנכי ויאיר בלב. ובגמרא (נדרים כב:) אלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא ה' חומשי תורה כו' שהיו ישראל משיגין כל סתרי תורה שבעל פה ג"כ מתורה שבכתב. ואז במ"ת בדיבור אנכי שנתקע ת"ת בלב. נבלע בלבם כל הד"ת והיו יודעין מצעמם כל התורה שבעל פה. וזש"נ וידבר אלהים את כל הדברים וגו' שנכלל בדברות ראשונות כל סתרי תורה שבעל פה שנקרא אלהים. ובדברות שניות שהיה אחר הקלקול והוצרכו לתורה שבעל פה הרב חכמה לתקן הרב כעס. כ' את הדברים האלה דיבר הוי"ה וגו' להורות שאף שניתן להם התורה שבעל פה מדרש הלכות ואגדות הרב חכמה. מ"מ הכל הוא משם הוי"ה שהכל הוא כלול בתורה שבכתב והם דברי אשר שמתי בפיך. ומתחלה ה"פ אורה שבמאמר יהי אור כנגד ה' חומשי תורה (כמ"ש ב"ר) ואחר כך נגנז האור הראשון לעמלי תורה שבעל פה כמו ש' (מד"ת נח שם) והתורה שבעל פה עז"נ תזל כטל אמרתי. וכמו שאמרנו דנדמה תורה שבעל פה כטל שאינו ניכר כשיורד שהוא מן השמים. רק מבינים כשרואים הארץ לחה שירד הטל. וכן תורה שבעל פה נדמה לחכמים שמחדשים בלבם. ובאמת הם דבר ה' דברי אשר שמתי בפיך. והוא מטלא דעתיקא. ולזה זכה א"א שהיו ב' כליותיו נובעות חכמה שזימן ה' לו (כמו ש' בב"ר) וזש"ל לך טל ילדותך. ושבת הוא ג"כ מדה ז' מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה. והזמן לזכות בו לתורה ובפרט בסעודתא דעתיקא:
1