פרי צדיק, מסעי ה׳Peri Tzadik, Masei 5
א׳ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם וגו' והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם. הנה אמרו חז"ל (בבראשית רבה פ' לך) אין והיה אלא לשון שמחה לכאורה יש סתירה מב' פעמים והיה שנאמר כאן והיה אשר תותירו והיה כאשר דמיתי ולשמחה מה זו עושה. אבל יובן זה עם פתיחת הפסיקתא על הפטרת דברי ירמיה עם פסוק זה והיה אשר תותירו מהם וגו' ואמר שמפני שישראל הותירו משבעה אומות את רחב הזונה על ידי זה נולד ממנה ירמיה שדברי נביאתו היה לשכים בעיניהם ולצנינים בצדיהם וכו'. כי אלו הז' אומות אשר נצטוו עליהם לא תחיה כל נשמה הוא מפני שהם השרש של שבעה מדות של ההיפך. ועל ידי שהותירו ישראל את רחב הזונה כדי להכניס גם מבחינת שבעה אומות ההיפך להקדושה על ידי זה ילדה רחב שבעה נביאים ומהם היה ירמיה שדברי נבואתו היה תמיד על חורבן הבית שינתן ביד מלך בבל. ודבר זה היה לישראל לשכים בעיניהם כי השליכו את ירמיה לבור מפני שנבואתו היה קשה להם. והנה אמרו ז"ל (פסיקתא דברי) על פי נביא מקרבך מאחיך כמוני וגו' אליו תשמעון מרמז על ירמיה שניבא לישראל ארבעים שנה כנבואת משה רבינו ע"ה וגם אמר דברי תוכחות לדברי משה רבינו ע"ה לא היו נשתברו הלוחות והיה אז מיד גמר התיקון בשלימות. וכמו כן אם היו ישראל שומעים לדברי ירמיה כמאמר הפ' אליו תשמעון לא היה הגלות בישראל. אמנם זה היה דייקא סיבה מנורא עלילה שלא ישמעו ישראל אליו ועל ידי זה יצטרפו ויתלבנו ישראל בגלות ועל ידי שיקראו בזמנים הללו בין המצרים שני הפטורת הללו ראשית דברי ירמיה בספרו דברי ושמעו יפעלו בלבנו מעט מעט עד שנזכה על ידי זה להגאולה שלימה במהרה בימינו. ועל זה יונח בכאן לשון והיה אשר תותירו שהוא באמת שמחה לפני השי"ת שעל ידי נבואת ירמיה נזכה לחזור למוטב ולבוא על ידי זה להגאולה השלימה ב"ב:
1
ב׳וענין והיה כאשר דמיתי יובן עם מאמר הגמרא (ברכות ל"ד:) חד מ"ד שכל הנביאים לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה אבל לצדיקים גמורים עין לא ראתה אלהים זולתיך וחד מ"ד במקום שבע"ת עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד ובודאי שאלו ואלו דברי אלהים חיים. וי"ל בזה כי בודאי מיד בראשית הבריאה היה הכונה גם על הרשעים כאמרם ז"ל (ב"ב ט"ז.) בראת צדיקים בראת רשעים בראת גן עדן בראת גיהנם כי כשם שקילוסו של הקב"ה עולה מן הצדיקים כך קילוסו עולה מן הרשעים בגיהנם והם מצננין אשו של גיהנם בדמעותיהם כאשר שמענו מאחד שאמר הלואי שיהיה הוא בא לידי זה שיתקדש שם שמים על ידו בגיהנם כאשר יבא על האמת לומר יפה דנת וכו' וכדאיתא במדרש (ב"ר פ' ב') והארץ היתה תהו ובהו אלו מעשיהן של רשעים ויאמר אלהים יהי אור אלו מעשיהן של צדיקים אבל איני יודע באיזה מהן חפץ וכו'. כי באמת היה מחשבה עמוקה בעת הבריאה גם על הרשעים אמנם בסדר הבריאה היה שיהיה הכלל ישראל כולם צדיקים כמו שנאמר ועמך כולם צדיקים והרשעים יהיו באו"ה. וגם מהם יהיה הקילוס כאשר יבואו על האמת ויותקנו לבסוף הגם שאין כחם יפה בתשובתם להיות עונותם נעשים כזכיות כמו אצל ישראל. אולם אחר שנתהוה כמה פגמים וקלקולים בישראל על ידי בחירתם ונמצאו בישראל עצמם אשר יכונו בשם רשעים גם מהם יעלה הקילוס ועוד ביתר שאת כאשר ישובו בתשובה אצלם יוכלו להתהפך הזדונות לזכיות. ובזה יובנו דברי המ"ד בגמרא שכל הנביאים אל נתנבאו אלא לבעלי תשובה אבל לצדיקים גמורים עין לא ראתה זה מוסב על כמו שהיה בסדר הבריאה ועל זה היה השגת הנביאים רק על בע"ת מרשעי או"ה אבל לצדיקים גמורים היינו באם היו כל ישראל צדיקים גמורים כסדר הבריאה על זה נאמר עין לא ראתה שעל זה אין השגת שום נברא משיג שלימות כזה. ואידך מ"ד שבמקום שבע"ת עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד זה מוסב על כמו שהוא עתה שבישראל עצמם אין כולם צדיקים רק שבעלי תשובה מישראל המה במדרגה יותר מצדיקים של עתה כי עונות שלהם נעשים כזכיות. ועל דרך זה נוכל לרמז בפ' וה' כאשר דמיתי לעשות להם היינו כמו שהיה ראשית המחשבה בסדר הבריאה לעשות לרשעים שבאומות שיהיה קילוסו של הקב"ה עולה מהם לאחר שיתוקנו. עתה אעשה לכם היינו שעתה יהיה נצרך התיקון לרשעים שבישראל רק רק אצלם יהיה ביתר שאת לאחר שישובו בתשובה שלימה יהיו כלך הזדונות שלהם נחשבים כזכיות. וממילא יונח שגם כאן תיבת והיה הוא לשון שמחה שיהיה שמחה שלימה לפני השי"ת בעת שנזכה לתיקון שמחה שלמה לפני השי"ת בעת שנזכה לתיקון הכללי שנזכה לשוב בתשובה שלימה ויתוקנו כל הפגמים שיהיו נחשבים כזכיות ויהיה הגאולה שלימה במהרה בימינו אמן:
2