פרי צדיק, מטות ו׳Peri Tzadik, Matot 6
א׳במ"ר ותנחומא פרשה זו אמר להם הקב"ה לישראל וכו' אפילו באמת אין אתם רשאים להשבע בשמי אלא אם כן יהיה בך כל המדות האלו את ה' אלהיך תירא וכו' ואותו תעבוד וכו' ובו תדבק וכו' עי"ש. הנה השלשה מדות הללו הם בקדושת שבת. את ה' אלהיך תירא כי כל יום השבת האדם מלא יראה ופחד שלא יכשל חלילה באיסור חלול שבת כי בדבר קל יוכל ח"ו לבוא לידי חלול שבת וגם אמרו חז"ל (תענית ח':) יראי שמי זה שומרי שבת. ואותו תעבוד הוא גם כן בשבת כי ביום השבת אין לו עבודה אחרת רק עבודת השי"ת כי איתא בספרי שגם הרהור אסור בשבת והטעם כי שבת איתא בזוהר הקדוש (ח"ב ר"ה סע"א) שהוא יומא דנשמתין ולאו יומא דגופא וממילא תיכף בהכנסת שבת כל מלאכתו עבודה גופניות עשויות ונגמרה ואין לו עבודה בשבת רק עבודת יומא דנשמתין היינו רק עבודת ה' עבודת הקדש. ובו תדבק היינו על ידי תורה כי כל המכוון מדברי תורה הוא רק לדעת כי אנכי ה' אלהיך כמו שאיתא בזוהר הקדוש (ח"ב ס' א') ע"פ וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים ואין מים אלא תורה והא עד כען לא אתיהיבית לון אורייתא אלא אין תורה אלא קוב"ה. היינו כי המכוון מכל התורה הוא להתדבק בהקב"ה ואמרו חז"ל לא נתנו שבתות לישראל אלא לעסוק בתורה וגם בגמרא (שבת פ"ו:) דכו"ע בשבת נתנה תורה לישראל. ולמי שאין יכול לעסוק בתורה נתנו חז"ל (כתובות קי"א:) עצה שידבק בתלמידי חכמים ויהנה אותם מנכסיו ועל ידי זה יזכה להתדבק בו יתברך. והשלשה מדות הללו מרמזים להשלשת סעודות של שבת שהם כנגד השלשה אבות הקדושים בליל ש"ק סעודתא דחקל תפוחין קדישין שהוא כנגד יצחק אבינו ע"ה הוא כנגד ואותו תעבוד כי בשעת העקידה פרחה נשמתו ממנו ואפס מאתו כל כוחות הגופניות וכשהחזיר לו הקב"ה נשמתו הי' כל ימיו רק כיומא דנשמתין ולא היה לו עבודה אחרת רק עבודת ה' כל ימיו ואותו תירא יש לרמז על סעודת שחרית סעודתא דעתי"ק שכנגד אברהם אבינו ע"ה דאיתא במדרש פ' זו אותו תירא שתהיו כאותן שנקראו יראי אלהים אברהם וכו' כי יש מדריגות ביראת ה' שמצינו בנחמי' שהתפלל על אנשי כנסת הגדולה שהיו אתו תהי נא אזניך קשבת לקול תפלת עבדיך החפצים ליראה את שמיך קראם רק חפצים ליראה. ושלמה המלך ע"ה אמר אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה' שאחר החיפוש רק יבין מה הוא יראת ה' אמנם הלשון נקראים יראי אלהים משמע שכבר נקבע אצלו בקביעות בשורש וראוי הוא לקרותו בשם ירא אלהים כי הוא שלם ביראתו מכל וכל. ואברהם אבינו ע"ה נתברר בשעת העקידה שהיה ברור ביראת ה' כל ימיו כמו שנאמר עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה כי בלכתו להעקידה שפגע בו השטן ורצה לפתותו ולבטלו מלקיים המצוה בטענה כמו"ש במדרש (ב"ר פ' נ"ו למחר אומר לך שופך דם את וכו' ושאין זה ציווי מה' ואולי הנסיון הוא שלא יעלהו לעולה ועוד טענות רבות שיהיה נראה מהם לאברהם שהולך לעשות נגד רצונו יתברך שמו ח"ו ולולא הפחד מה' כמעט היה יוכל להתפתות רק יראתו עומדת לו והוא בחינת יראה שלמעלה מהשגה בחינת עתיקא כמו שנאמר כי ה' יהיה בכסלך אפילו בדברים שאתה כסיל בהם ושמר רגלך מלכד וזה המכוון בהמד' הנ"ל ירא אלהים כאברהם. ובו תדבק הוא כנגד סעודה שלישית שכנגד יעקב אבינו ע"ה שמדתו הדביקות:
1