פרי צדיק, מצורע ד׳Peri Tzadik, Metzora 4
א׳מחנה ישראל צריך שיהיה באמצע מחנה שכינה ומחנה לויה, וכ' במזמור של שבת שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו. בבית ה' מחנה שכינה. בחצרות אלקינו מחנה לויה עדמש"נ בחצר אוהל מועד יאכלוה, וג' מחנות ישראל הם כנגד נפש רוח נשמה, והוא כנגד מש"נ בפיך ובלבבך לעשותו, המעשה על ידי הגוף שבא על ידי כח הדם וכ' כי הדם היא בנפש יכפר, ולקדושת הנפש זוכה כל א' מישראל שדרשו (ביצה טז.) וינפש וי אבדה נפש, ובפיך ד"ת והוא כנגד מחנה לויה דכ' ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט וגו', ובלבבך מחנה שכינה אני ה' שוכן בתוך בני ישראל, וכמ"ש (שיר השירים ה' ב') היכן מצינו שהקב"ה לבן של ישראל מן הדין קרא דכ' צור לבבי וחלקי אלקים וגו' (וכ"כ זח"ב קכ"ח רע"ב) וצדיקים בפני שכינה כנר בפני אבוקה (כמ"ש פסחים ח.) השי"ת אבוקה וצדיקים הנר דכ' כי חלק ה' עמו וזה בלבבך, וזש"נ צדיק כתמר יפרח שבשבת כל ישראל צדיקים כמש"נ ועמך כלם צדיקים וכל מאן דאתגזר איקרי צדיק (כמ"ש זח"ב כ"ג ע"א) וכן שבת ברזא דברית (כמ"ש זח"א נ"ו א' וזח"ב צב ע"א) וכל ישראל נקראו בשבת צדיק דמאן דנטיר שבת כאלו נטיר אורייתא כלא (כמ"ש זח"ב פט ע"א). ובמ"ר (בשלח סו"פ כ"ה) אם עושין תשובה אפילו יום א' אני מביא אותה שלא בעונתה היום אם בקולו תשמעו כו' על שמירת יום א' של שבת בן דוד בא שהשבת שקולה כנגד כל המצות, והיינו שדרש היום על שבת שנאמר בו שמור את יום השבת והיינו יום המיוחד (כמ"ש במ"ת ר"פ וירא), וכ' בשבת אכלוהו היום כי שבת הוא לד' היום לא תמצאוהו בשדה והני תלתא היום על יום השבת ונדרש מהם לג' סעודות שבת (בשבת קיז:) וצדיק נקרא במעשה, ולזה זוכה כל א' מישראל בשבת, דכיון שהוא משמר שבת מחללו והוא מורגל תמיד במלאכות והוי כמו בא לידו דבר עבירה וניצול הימנה והוי כעושה מצוה (כמ"ש קידושין לט:) זכה יתיר זוכה לרוח והיינו ד"ת בפיך וכמש"נ לנפש חי' ומתרגמינן לרוח ממללא והוא נגד מחנה לויה כאמור, זכה יתיר זוכה לנשמה נר ה' נשמת אדם שהשי"ת שוכן בלבו וזהו מחנה שכינה וכ"כ בזוהר הקדוש (ח"ב צ"ד ע"ב ובח"א רו ע"א בשינוי לשון). ואף שבזוהר הקדוש מיירי בכל יום, אך ת"ח איתא בתיקו' (ת' כ' ל"ב ע"ב) ואלין דמתוספן לעמא קדישא בע"ש ירתין לון ת"ח ביומי חול כו'. ואף שהם משתדלין באורייתא בחול מכל מקום אין זוכין אז רק לנפש יתירה שזוכה כל אחד מישראל בשבת כאמור, וז"ש צדיק דזהו נקרא כל אחד מישראל במעשה וזוכה לנפש יתירה שהוא כנגד לעשותו, כתמר יפרח והיינו כשזוכה יתיר זוכה לרוח ממללא בד"ת וזהו כתמר שד"ת נמשלו לדבש שנ' ומתוקים מדבש, וכ' דבש וחלב תחת לשונך, ותמר היינו דבש האמור בתורה כמ"ש (ברכות מא.) זה שני לארץ שנ' ארץ זית שמן ודבש, כתמר יפרח עדמש"נ בחצרות בית אלקינו יפריחו שהוא מחנה לוי' שלהם נמסר הד"ת כמש"נ יורו משפטיך ליעקב וכו' ובאת אל הכהנים הלוים ושם יש לשכת הגזית שממנה יוצאה תורה לכל ישראל (כמ"ש סנהדרין פו.) דהישובה לסנהדרין היה במחנה לויה בחצי' בחול שי"ל קדושת הר הבית (כמ"ש יומא כה.), וכשזוכה יתיר זוכה למחנה שכינה שתולים בבית ה', וזש"נ כארז בלבנון ישגה, ובזוהר הקדוש (פ' זו נ"ג סע"א) דהא האי עץ ארז לא אשתרשו נטיעוי אלא בלבנון, ובגליון פ' הרמ"ז ז"ל ל"ב נו"ן חכמה ל"ב נתיבות חכמה ובינה נ' שע"ב. ובגמרא (יומא לט:) למה נקרא שמו לבנון שמלבין עוונותיהם של ישראל והיינו בית המקדש שנקרא לבנון ששם מזבח החיצון שכל קרבנות קרבין בו שבאין לכפרה, ובהיכל מזבח הזהב מקטר קטורת לתקן החלבנה שמרמז לפושעי ישראל שיתנו ריח, ובק"ק נכנס כה"ג ביום הכפורים לכפר הכל וזה לבנון מחנה שכינה, וארז היינו ו' כמ"ש זה"ק (לק' ע"ב) והיינו יעקב הבריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה. ואשתרשן נטיעוי בלבנון שמחיבור חכמה ובינה נולד הדעת שהוא הבריח התיכון כו' וזהו כארז בלבנון ישגה עד למעלה עד עתי"ק שכן מורה ישגה בלא שיעור שכן מורה תמיד גדול אצל השי"ת בלא שיעור (וכמשנ"ת כ"פ) והיינו עד למעלה מתפיסת בנ"א עד עתי"ק, והיינו משום דנטוע בלבנו שהוא אבא ואימא חו"ב כמו שאמרנו שהוא כנגד בלבבך בינה לבא וחו"ב הם תרין רעין דלא מתפרשן (כמ"ש זח"ג ד' ע"א) ולכן כשזוכה לבינה זוכה גם לחכמה והוא מ"ש הרמ"ז דלבנון ל"ב נון חו"ב או"א והכל אחד כאמור:
1