פרי צדיק, מצורע ה׳Peri Tzadik, Metzora 5
א׳זאת תהיה תורה המצורע. בזוהר הקדוש (נ"ג ע"א) ר' יצחק פתח וכו' ת"ח כל חובי עלמא מכפר עלייהו בתשובה בר מההוא לשנא בישא כו' דכ' זאת תהיה תורת המצורע כ'ו תורתו של מוציא ש"ר, לבד מה שקשה ממה דכיילו ואמרו שאין לך דבר שעומד מפני התשובה לא יובן הראיה שמביא ממש"נ זאת תהיה תורת המצורע, גם רח"ו זצוקל"ה כ' דפליג על ר' יהודא דקאמר לקמן בסמוך כיון דאהדר בתשובה וכו' דשם דקדק ביום טהרתו והובא אל הכהן מאי קמ"ל, והיינו דקשיא לי' לשון והובא אל הכהן הא הכהן יוצא אליו חוץ למחנה וע"ז מתרץ דמאן דאית לי' לישנא בישא צלותי' לא עאלת קמי קוב"ה, והיינו דהמצורע כיון שמשולח חוץ לג' מחנות ונדחה אף ממחנה ישראל יש לו צעקה בלבו למה נדחה מכלל ישראל, אך צלותי' לא עאלת כו' דתפלה ממדת מלכות כמש"נ א"ד שפתי תפתח ששם א"ד הפותח הפה להתפלל וכמו שפי' רבינו הק' ר' אלימלך זצוקלה"ה מ"ש (ברכות ז.) מנין שהקב"ה מתפלל היינו בפיפיות ישראל וז"ש (שם לד:) אם שגורה תפלתו בפי לשון שליחות עכ"ד הק', ודוד המלך ע"ה שהיה מרכבה למדת מלכות אמר ואני תפלה, ומש"ה המצורע כיון שנדחה מכלל ישראל לא עאלת צלותי' קמי קוב"ה, ואמר כיון דאהדר בתשובה וקביל עלי' תשובה מה כתיב ביום טהרתו והובא אל הכהן, היינו ביום טהרתו דייקא שמטהר א"ע בתשובה. אף שעדיין לא נטהר על ידי הכהן בצפרים מ"מ והוא תפלתו אל הכהן ומפרש הכהן דא קוב"ה עדמ"ש בזוהר הקדוש (תזריע מ"ט ע"ב) באתר חד אהרן הכהן ובאתר אחרא הכהן סתם ודא קוב"ה, אך עכ"פ מבואר מדברי ר' יהודא דתשובה מועיל למוציא ש"ר ולשון הרע. ובאמת כעין זה יש מחלוקת בגמרא (עירובין טו:) א"ר חמא בר"ח מה תקנתו של מספרי לשון הרע אם ת"ח יעסוק בתורה כו' ר"א בר"ח אמר סיפר אין לו תקנה שכבר כרתו דוד ברוה"ק שנ' יכרת ה' וגו' אלא מה תקנתו שלא יבא לידי לשון הרע וכו'. והיינו דמה שאמר דוד יכרת וגו' קאי על דואג ואחיתפול שהיו גדולים בתורה דואג נקרא אביר הרועים ואחיתופל שקראו דוד אלופי ומיודעי כמ"ש (סנהדרין קו.) ומ"מ נמנו בין אלו שאין להם חלק לעולם הבא שמשולחים מכלל ועמך כולם צדיקים שכל ישראל יש להם חלק. ומש"ה ס"ל לר"א דע"י ד"ת אין תקנה שהרי דואג אסרו לבא בקהל (כמ"ש יבמות טו:) ודואג ואחיתופל התירו ג"ע ושפ"ד (כמ"ש בב"ר פ' לב) ולא הועיל להם הד"ת יען שהיצר הרע סימא עיניהם לומר לרע טוב ולהשים חושך לאור שהתיר קינעתו ומש"ה סובר דסיפר אין לו תקנה בתורה. רק מה תקנתו שלא יבא לידי לה"ר. ומה שלא הועיל להם התורה להצילם מלה"ר מפני שתורתם היה מן השפה לחוץ (כמ"ש שם ועי' סוטה כא.) אבל בודאי אם היו עושין תשובה והיו מפייסין לדוד בודאי היה מועיל. ומחלוקתם הוא דלר"ח בר"ח התורה מועלת דכ' מרפא לשון עץ חיים דלית לך מלה לתברא יצר הרע אלא אורייתא (כמ"ש זח"א רב רע"א) והמאור שבה מחזירו למוטב (כמ"ש מ"ר איכה בפתי' ובירושלמי). ור"א בר"ח סובר שאין לו תקנה בתורה שכבר כרתו דוד ברוח הקודש לדואג ואחיתופל שהיו גדולים בתורה ורק נצרך תשובה להתורה ואז מועיל, ובזוהר הקדוש ס"ל לר' יהודא דתשובה מועיל, והיינו דעל ידי תשובה יזכה שיכנס תפלתו, ור' יצחק ס"ל דאינו מועיל תשובה רק עם תורה, והוא כעין מ"ש בזוהר הקדוש (ח"א רי"ט ע"ב) דאינו מועיל תשובה לפגם הברית, והקשו גם כן הא אין דבר שעומד בפני התשובה ואמרנו שהפי' דתשובה לבד אינו מועיל, דתשובה מבינה לבא ולבבו יבין, ופגם זה במוח, ונצרך לזה תורה דנפקת מחכמה (כמ"ש בזח"ב קכא ע"א) חכמה מוחא, וזה מש"נ לכל בשרו מרפא לפגם זה דנקרא בשר קודש ובהיפוך בשר חמורים (ונת' כ"פ) וכעין מ"ש (ר"ה יח.) בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה, וכן כאן בזוהר הקדוש אמר ר' יצחק דאינו מתכפר בתשובה רק כשיש עמו תורה והוא ממש כדעת ר"א בר"ח בגמרא דתורה אינו מועיל וצריך עם התורה תשובה, אך ההבדל ביניהם דלר' יצחק בזוהר הקדוש התורה עיקר ונצרך עמה לתשובה גם כן, וזה שהביא ר' יצחק הראיה דכ' זאת תהיה תורת המצורע דקשה לי' דהו"ל למכתב מצורע ביום טהרתו ויצא הכהן וגו' ומפרש זאת הוא תורתו של מוציא ש"ר ע"ד משנ"ד (סוף מנחות) זאת התורה לעולה וגו' כל העוסק בתורה כאלו הקריב וכו' א"צ לא עולה וכו' והיינו דתורה הוא עיקר להועיל ועמה תשובה, ואפשר לומר עוד דאף ר' יהודה מודה דצריך תורה רק דס"ל שעל ידי תשובה יזכה לתורה מצד השי"ת, וכן ר"ח בר"ח בגמ' מודה דצריך שניהם רק דס"ל דעיקר שניהם רק דס"ל דעיקר ובגללה יזכה גם כן לתשובה מצד השי"ת. ור"א בר"ח בגמרא ור' יצחק בזוהר הקדוש ס"ל דצריך שניהם תורה ותשובה מצד האדם ופליגו מהו העיקר לר"א בר"ח תשובה ועמה תורה ולר' יצחק בזוהר הקדוש תורה ועמה תשובה, וזה שאמר ר' יהודא כיון דאהדר בתשובה כו' והובא אל הכהן שיובא תפלתו ויזכה ג"כ לד"ת, וכן לר"ח בר"ח תקנתו יעסוק בתורה ועל ידי זה יזכה לתשובה ויובא גם כן תפלתו אל הכהן דא קוב"ה. וכמ"ש (מ"ר פי"ז) קרוב ה' לכל קוראיו יכול לכל ת"ל לכל אשר יקראוהו באמת. היינו ד"ת אמת זו תורה (כמ"ש ברכות י:). וכן על ידי תשובה גם כן זוכה שתתקבל תפלתו דתשובה בא ע"י יראה שהוא מדת מלכות, וגם תפלה בא ע"י יראה (כמשנ"ת בכ"מ מגמרא) ועל ידי תורה ותשובה זוכה לכנס למחנה ישראל שהוא ירושלים. וכן שבת דכו"ע בשבת נתנה תורה. ושבת מלכות פה תורה שבעל פה. וכן בשבת כ' טוב להודות לה' ואיתא בפרדר"א כד"א מודה ועוזב ירוחם ובמדרש (ב"ר סו"פ כ"ב) כך הוא כחה של תשובה כו' אמר מזמור שיר ליום השבת כו', וזוכין בשבת לפריסת סוכת שלום על כל עמו ישראל שכלם יש להם תקנה. ודורשי רשומות היה מצאו תקנה אף להנמנים (כמ"ש סנהדרין ק"ד:) שכל שהוא מזרע יעקב יתברר לעתיד שהם בכלל ועמך כלם צדיקים:
1