פרי צדיק, מקץ י׳Peri Tzadik, Miketz 10
א׳מי שעשה נסים לאבותינו וגאל אותם מעבדות לחירות הוא יגאל אותנו בקרוב. הנה איתא בכ' האריז"ל דהיונים רצו לבטל מישראל חודש שבת ומילה ומרומז בר"ת חש"מ מחשמונאי והכונה בביטול חודש היינו קידוש החודש דמצינו (ר"ה כה.) זיל לעין טב וקדשיה וכו' דהיו יראים לקדש במקומו ואמר ושלח לי סימנא דוד מלך ישראל חי וקים שיראו לומר בפירוש קידוש החודש וא"ל שישלח לו ברמיזא וכמו כן (סנהדרין יב.) בקשו לקבוע נציב אחד ולא הניחן וכו' ור' עקיבא ירד לבבל לקדש את החודש (כמ"ש ברכות סג.) ג"כ מצד שהיה ירא בא"י מהגזירה. אבל על חודש עצמו לא שייך גזירה שאין שום היכר מיוחד למשונה לישראל ביום ר"ח משאר אומות דמותרים בכל מלאכות וליכא בו שום מעשה יד שיעשו בו ישראל שיגזרו ע"ז לבטל דעל תוס' תפלת מוסף מאי נ"מ להו בין זה לתפלת שחרית. והנה הגזירות על שבת ומילה היה מצד שבשני קדושות הללו ישראל מובדלים לגמרי מהם כי אין להם שום שייכות בקדושת שבת ומילה כידוע אבל מאי איכפת להו שישראל מקדשין החודש ומה ראו על ככה לגזור על זה. אכן הנה הגזרות שגזרו על ישראל היה מצד קנאתם בקדושת ישראל שידעו שישראל במצות אלו מחשיבים עצמם לקדושים מכל. ושרק הם עיקר המכוון בבריאת העולם דכתיב קודש ישראל לה' וגו' וע"ז מורה שבת ומילה. וכמו כן ראו בענין קידוש החודש גדלות ישראל בעולם. דזה היה מסור לב"ד שהש"י מסר להם התחדשות הזמנים בעולם וכדמצינו (ירושלמי פ"א דכתובות סוף ה"ב) בת שלש שנים ויום א' ונמלכין ב"ד לעברו הבתולין חוזרין כו' שמצד עבור החודש נעשה זה היום בתוך הג' שנים והוא השתנות הזמנים מצד סדר דרך הטבע שבעולם. וע"כ התחלת גאולת ישראל היה במצוה זו הראשונה שמסר להם דהחודש הזה לכם והוא התחדשות הזמנים למועדים. כי הזמן מסור ג"כ לישראל ובזה תלוי גאולת ישראל בחשבון הזמנים כי לכל יש קץ וזמן שקבע הש"י. אבל הזמן מסור לישראל ועי"ז יוכל בשביל ישראל לעשות חשבון וסדר זמנים בענין אחר וכדאיתא (שהש"ר פר' ב) שאמרו למשה רבינו האיך אנו נגאלין כו' ועדיין אין בידינו אלא ר"י שנה. א"ל הואיל וחפץ בגאולתכם אינו מביט בחשבונותיכם אלא מדלג על ההרים כו' מדלג על החשבונות כו' ונשתנו למענם החשבונות ונחשב מיום שנולד יצחק ושלמו ת' שנה או שקושי השעבוד השלים. כי בשביל ישראל משנה הקב"ה חשבון הזמנים ג"כ ומחדש בשבילם זמן חדש. ולכן אנחנו מתפללין כשמברכין החודש מי שעשה נסים לאבותינו במצרים וגאל אותם מצד שקירב את חשבון הקץ מהד' מאות שנה מצד שמסר התחדשות הזמנים ביד ישראל כמו כן הוא יגאל אותנו גם עכשיו בקרוב כי אף שיש קץ הגלוי לפניו ית'. גם בעתה יש אחישנה שיכול למהר ולקרב את הקץ בעתו ולמצוא חשבון חדש שיהיה בקרוב הזמן בעתו וכמו שהיה התחדשות בזמן בעתו במצרים. ודבר זה הוא שמסר הקב"ה קידוש החודש לישראל לומר שהזמן מסור בידם ותלוי בהם ועי"ז כל קצים וזמנים תלוי בהם. והנה בס' קדושת לוי דקדק למה בחנוכה ובפורים מברכין שעשה נסים ואין מברכין ברכה זו בפסח שנעשה בו ג"כ נס. אכן יש הפרש בין נסי מצרים לנסי חנוכה ופורים דכל נסי מצרים היה חוץ לדרך הטבע והיה שינוי סדרי בראשית ממש בכל העשר מכות וגם מה שבאו רק על המצריים ולא על ישראל שמצד הטבע כשבאה מכה בעולם נוגע לכל. ובכאן הופרשו ישראל לגמרי ובפרט במכות בכורות שברגע א' מתו בדקדוק רק מי שהיה בכור מצרי. וכמו"כ בקריעת י"ס שהיה מפורש השתנות סדרי בראשית לעשות מן ים יבשה. וזה רק לישראל ותיכף כשבאו המצרים בתוכו שבו המים ונטבעו בתוכו שאז הודו כל האומות על הנס כש"נ שמעו עמים ירגזון. ורחב אמרה כי שמענו את אשר הוביש וגו' ומצד ישראל לא היה שום מעשה בענין זה. ונסים הללו היה רק מצד התגלות עתיקא כי באמת לא היה ישראל אז כראוי כי במצרים היו משוקעים בקליפת מצרים כעובר בבטן אמו וכמ"ש ע"פ גוי מקרב גוי ובאם היו מתעכבים עוד ח"ו לא היה אפשר להוציאם משם. וכמו כן בים היה ג"כ הקטרוג מה נשתנו אלו מאלו (כמ"ש זח"ב קע ב) ורק מצד התגלות עתי"ק שנתגלה שעכ"פ ישראל מבוררים ומדובקים בהשורש וע"י זה לבד היה הישועה. ונסים כאלה בשידוד הטבע הם רק כשאינם ראוים מצד מדת המשפט לישועה. ושם אלהים הוא שם מדה"ד הוא בגימ' הטב"ע כידוע והישועה שמצד מדה"ד הוא ישועה מלובשת בדרך הטבע. וע"כ אמרו (שבת נג:) באותו שנפתחו לו דדין כאשה והניק את בנו כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית דאם לא היה גרוע היה השי"ת מושיעו בדרך הטבע שיזמין לו שיוכל לשכור מניקת ומה שהוצרך לנס בשינוי טבע הוא רק מצד שהוא גרוע ולא היה מדה"ד מסכים. והברכה שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה מורה שאנחנו מבקשים שיעשה לנו גם עכשיו נסים כאלה כמו שעשה לאבותינו בימים ההם. ועל נסים בשינוי סדרי בראשית אין אדם רשאי להתפלל כדאיתא (שם לב.) שמנכין לו מזכיותיו ואסור ליהנות ממעשה נסים כמ"ש (תענית כד:) לא תיזבנון דמעשה נסים הוא. וחזקיהו שהתפלל על נסים שאמר אני ישן על מטתי ואתה עושה נסים (כמ"ש איכה רבתי פר' ד) ולא רצה ללחום ולהיות מלובש בדרך הטבע הוא ג"כ לפי שראה שאין דורו ראוי לכך שהעולם נידון אחר רובו ורובו דרובא בישראל לא היו אז כראוי כי עשרת השבטים גלו אז בעונם וגם בירושלים עצמה היו הרוב אחר שבנא וסיעתו. וחזקיהו בעצמו היה מסופק בהישועה מצד הרוב שהיו כנגדו עד שנאמר לו שקשר רשעים הוא וקשר רשעים אינו מהמנין (כמ"ש סנהדרין כו.) ולזאת כיון שהרוב לא היו כראוי התפלל להקב"ה שיעשה הוא כרצונו ית' ואני ישן על מטתי ואתה עושה. ולכך אין אנו מברכים בפסח שעשה נסים שיהיה נראה שאנו חפצים שיעשה לנו גם עכשיו נסים כאלה וע"ז אין לבקש כנ"ל רק אנו מבקשים שישיבנו אליו ונשובה ויגאלנו במשפט. אמנם בחנוכה ופורים היו הנסים מלובשים בטבע ובלא שינוי סדרי בראשית. ובפורים היה דרך הטבע גמור שבשביל שהמלכה היתה מישראל ועמדה לבקש על עמה עשה המלך רצונה וצוה להרוג את שונאי ישראל. ואף שבאמת היה נסים ונפלאות של הש"י מתחלה ועד סוף. כי תיכף מעשה ושתי שיכנוס באחשורש רוח שטות כזה שיחפוץ לעשות נבלה כזאת בפני שרים שישבו אצלו ומצד שלא רצתה למלאות השטות שלו יהרוג את אשתו המלכה. גם אח"כ במעשה אסתר שיתרצה מלך גדול ליקח אשה שלא ידע מולדתה ועמה. וגם אח"כ במעשה בגתן ותרש ששלח הקב"ה הרפואה קודם למכה. גם בלילה ההוא נדדה שנת המלך וכל שאר המעשים שהיו שם. אבל מ"מ לא היה נראה בחוש להשתנות סדרי בראשית. וכמו כן בחנוכה לא היה נראה כ"כ השתנות סדרי בראשית כי היה התחלת הנס ע"י מלחמה והיו יכולים ג"כ לקרב הדבר אל השכל אף שנפלו גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים יוכל להיות מצד שישראל הלכו במסירת נפשם ונתרצו ליהרג על קידוש השם והיונים לא מסרו נפשם ולכן גברו החשמונאים. וכדומה ענינים שיוכל להיות במלחמה לפעמים שיתגבר החלש על הגבור. ואף דבאמת היו התשועות והנסים והנפלאות מן השמים מ"מ מאחר שלא היה התגלות שינוי סדרי בראשית. על נסים כאלה שלא מצד השתנות סדרי בראשית רשאים להתפלל תמיד. ולכן אנחנו מברכים שעשה נסים בחנוכה ובפורים שיתעורר נסים כאלה גם עכשיו כמו שמזכירין שעשה נסים לאבותינו בזמן הזה. ולכך בנוסח מי שעשה נסים בשבת שמברכין אין אנו אומרין בלשון מי שעשה נסים לאבותינו וגאל אותם הוא יעשה לנו נסים ויגאלנו כי אין רשאים להתפלל על נסים כאלה שנעשה במצרים ואנחנו מבקשים רק מי שעשה אז הנסים יגאל אותנו גם עכשיו מצד התקרבות הקץ של בעתה וכמו שאמרנו שבשביל ישראל מצד שמסר לנו התחדשות הזמנים יש יכולת לחדש הזמן ושיהיה בעתה ובקרוב ויגאל אותנו:
1