פרי צדיק, מקץ ח׳Peri Tzadik, Miketz 8
א׳וישתו וישכרו עמו. הנה מה ששתו י"ל מפני שהיה אז סעודת שבת וכמ"ש בב"ר אין הכן אלא שבת ובשבתות אדם קובע סעודתו על היין (כמ"ש ברכות מב:) אבל להשתכר לא מצינו. ואיתא (סנהדרין ע:) ולרוזנים אי שכר מי שכל רזי עולם גלוים לו ישתה יין וישתכר ובשבת ישראל עוסקין ברזי עולם וכמו שאומרים יגלה לן טעמי וכו' חדו חצדי חקלא וכו' ובודאי אינו זמן שכרות. והנה השבטים י"ל ששתו מהכרח לקיים גזירת מושל מצרים ואם נשתכרו אח"כ מה הו"ל למיעבד. אבל יוסף יש להבין למה שתה לשכרה. אמנם בפורים מצינו (מגילה ז:) מיחייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע וכו' והיינו דעמלק שורש כל הקליפות כמש"נ ראשית גוים עמלק. וכשיהיה גמר מחיית עמלק באמת ביום ההוא יהיה ה' אחד וגו' שיתבטלו כל הקליפות. ובפורים הזמן המיוחד שהיה בו מחיית עמלק ראשית דקליפה וע"כ יש בו מצות שכרות שמורה שאף שלא מדעת הישראל קשור בשורש ראשית דקדושה כמ"ש בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית. וכן יוסף היה סבור שהוא משיח בן יוסף וכבר נתבררו כל ישראל ועל ידו יהיה מחיית עמלק שורש הקליפות. וכבר פעל יוסף במצרים ג"כ שפרעה הכיר בשם אלהים שאמר אחרי הודיע אלהים וגו' ושם זה קודש. שזה פעל יוסף שהכניס אף בפרעה שיאמין באלהים. וגם פרעה הסכים על המילה כמ"ש במדרש. והיה סבור שכבר בא הזמן שיהיה התיקון. ואז היה שבת שע"י שמירת שבת מיד נגאלין ורצה להכניס קדושת השבת באחיו ג"כ ויהיה מחיית עמלק ראשית דקליפה וזש"נ וישכרו עמו. ובזה יובן מה שיפלא לכאורה על יוסף שאחר שאכל ושתה עמהם למה זה ציער אותם אח"כ במעשה הגביע והיה לו להתגלות לפניהם ולשלוח ולהביא את יעקב. אך לפי האמור מתחלה היה סבור שכבר עשה מחיית עמלק וכמו שהוא נתברר בשלימות במדתו כן גם כל השבטים נתבררו ועשו תשובה כשאמרו אבל אשמים אנחנו וגו' והיה סבור שע"י שבת יהיו נגאלין מיד ויהיה הוא כמו משיח בן יוסף. אבל אח"כ ראה שהקליפה בתקיפותה והבין מזה שעדיין לא נתבררו כל השבטים ועשה תחבולה כדי שיצטערו וישובו בתשובה שלמה ואח"כ יתודע אל אחיו. רק אח"כ ולא יכול יוסף להתאפק וגו' והיינו שמצדו רצה להתאפק עוד עד שישובו באמת ויתקנו שורש הקלקול ויהיה גמר התיקון על ידו שיהיה משיח בן יוסף אך לא יכול להתאפק וגו'. וכמ"ש הרמב"ן כי אנשים רבים חילו פניו שימחול לבנימין כי נכמרו רחמיהם על תחנוני יהודה כו' וזה היה מן השמים כיון שלא היה עוד זמן משיח בן יוסף. ולכן נתן הש"י בלבם שיחלו פניו ולא יכול להתאפק ונתודע עליהם אף שעדיין לא תקנו הכל מצדם שיזכו להיות גמר התיקון עד עת בוא דברו ויבא משיח בן יוסף מזרעו:
1