פרי צדיק, משפטים א׳Peri Tzadik, Mishpatim 1
א׳ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. במ"ר משל למטרונה שהיתה מהלכת הזין מכאן והזין מכאן והיא באמצע כך התורה דינין מלפניה ודינין מאחריה והוא באמצע וכו' מלפניה שנאמר שם שם לו חק ומשפט מלאחריה שנאמר ואלה המשפטים יש להבין מ"ש מלפניה מקרא דשם שם וגו' דכ' במרה והלא סמוך לדברות כ' פרשה הדיינים וכמו שפתח במ"ר מה כתוב למעלה ושפטו את העם וגו'. אך הענין דנראה דדברי המד' מכוונים למ"ש בזוהר הקדוש בפ' זו פתח ר"ש ואלה המשפטים וגו' תרגום ואילין דינאי וכו' אלין אינון סדורין דגלגולא דינין דנשמתין וכו' וגם בסבא ענין גלגולי דנשמתין. לזה לא הביא המד' המשפטים דפ' יתרו שמדבר במשפטים שבין אדם לחברו בעניני גשמיות וכונת המד' על משפטי נשמות ישראל כד' הזוהר הקדוש. וז"ש במד' וכה"ח באורח צדקה אהלך התורה אומרת באיזה נתיב אני מהלכת כו' בתוך נתיבות משפט וכו' שלא יפחדו ישראל שבאם יכשל ח"ו בדבר נגד דברי תורה אבדה תקותו כי מי יוכל לתקן אשר עיות לזאת הבטיחה התורה אני מהלכת בתוך נתיבות משפט כי ידוע במא' פתח אליהו דמשפט איהו רחמי וכ"א בגמרא (ע"ז ד :) דין דלא כתיב ביה אמת הקב"ה עושה לפנים משורת הדין. והשי"ת מרחם על נפשות ישראל שלא ידח ממנו נדח וכדאיתא בסבא שהשי"ת מסבב לנשמתין שיתוקן הכל. ומנשמות ער ואונן ומחלון וכליון הוא בנין משיח ואיתא (ב"ב יד :) רות פורענות דאית ליה אחרית ופרש"י סוף הפורענות נהפך לאחרית ותקוה שיצא דוד משם. וז"ש הכ' כי אנכי ידעתי את המחשבות אשר אנכי חושב עליכם וגו' מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה ואמרו (תענית כט :) אלו דקלים וכלי פשתן ר"ל דבגלות בבל שם היה עיקר התייסדות תורה שבעל פה על ידי אנשי כנסת הגדולה וכן בדורות שאחר כך איתא (סוכה מד.) דלכון אמרי דלהון הוא (ושם כ.) שבתחלה כנשתכחה תורה מישראל עלה עזרה מבבל ויסדה וכו' הלל הבבלי ויסדה וכו' עלו ר"ח ובניו ויסדוה ואחר כך בימי האמוראים התלמוד בבלי שהוא עיקר תורה שבעל פה שלנו וכן א' (שהש"ר ד ג) צדיקים העמידה לי בחורבנה יותר מצדיקים שהעמידה לי בבניינה וזהו האחרית טוב. ומה שאמרו דקלים וכלי פשתן יש לומר דר"ל כמ"ש (פסחים פז סע"ב) דגלו לבבל כדי שיאכלו תמרים ויעסקו בתורה והיינו כמ"ש (בירושלמי פ"ד דתענית סו' ה' ה) דמיני מתיקה מרגלת הלשון לתורה. וכלי פשתן הוא כמ"ש (קידושין עב.) הראני ת"ח שבבבל דומים למלאכי השרת ופרש"י לבושים לבנים וכו' וכן א' (נדרים כ :) מאן מלאכי השרת רבנן וכו' דמצייני כמאה"ש והכונה על רבנן דבבל דקראום כן ואיתא (שבת קמה :) ת"ח שבבבל מצויינין לפי שאינם בני מקומן וכו' ומשמע דר"ל אאותם שבבבל ומ"ש שאינם בני מקומן היינו דמקום בני ישראל הוא ארץ ישראל והארץ קדושה ומוספת קדושה ואין צריך להצטיין על ידי בגדי קודש ובבל אינו מקומן ומשום דליכא קדושת מקום צריך קדושת בגדים. ובגד המיוחד לת"ח הוא כמו בגדי כהונה בגדי קודש לכבוד ולתפארת שעל ידי לבישת הבגדים נעשה ראוי לכבוד ולתפארת. וכן בגדי שבת וכמ"ש במד"ר (במדבר פ' ד) על בגדי אדם הראשון לבש בגדי כהונה גדולה וכו' בגדי שבת היו וכו' ועל כן הם דפשתן. וכן מיכאל המלאך הוא כ"ג שלמעלה כמ"ש (סוף מנחות) שהוא מקריב בבית המקדש של מעלה. ובספר חסד לאברהם (עין יעקב נהר נב) ביאר סוד לבישת בגדי פשתן. ולא יתייאש שום אדם מישראל כי הקב"ה חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח והיינו משפטים לאחריה. שלא יאבד שום נפש מישראל ויתוקן על ידי גלות או גלגול וכדומה וזה תכלית כל הגליות וזהו פרשה משפטים. ומשפטים לפניה גם כן מרומז במרה כי ישראל במצרים היו משוקעים בקלי' מצרים והשי"ת שלח עשר מכות והוציאם משם. וגם על הים היה הקטרוג מה נשתנו אלו מאלו וכמ"ש בזוהר הקדוש (תרומה קע ב) כי גם בים לא היו שלמים וכמ"ש (מכילתא בשלח) ע"פ והמים להם חמה אל תיקרי חומה אלא חימה. רק מצד התגלות עתיקא שלא על פי שכל אנושיי ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל כמ"ש (שם ובזוהר הקדוש שם) כי ראו כל ישראל קדושתו יתברך מאור עתי"ק שהאיר להם. ואחר כך כשהסיעם משה מן הים ונעלם מהם האור הגדול אז הימר להם בזכרם מעשיהם הראשונים בהיותם משוקעים במצרים והיו ראוים לכל מכות כהמצריים ואיך יוכלו לתקן המעוות. והיצר להם שחשבו כי אפס תקוה וילקו עוד במחלת מצרים. וזש"נ ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם ואין מים אלא תורה (כמ"ש ב"ק פב.) והיינו שמהדברי תורה עצמם היה מר להם ועד"ש (שבת פז.) ויגד משה דברים שקשין לאדם כגידין וכמ"ש בערוך דתרגום לענה מרר כגידין. כי הבינו מהדברי תורה אשר קלקלו במצרים ולכן כ' שם שם לו חק ומשפט היינו משפט הקב"ה בעניני נשמות ישראל שחושב עליהם מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח. וכתוב אחר כך כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאיך והיינו שאף אם אשימם עליך לא אשים כדרך אשר שמתי במצרים. דשם באו המכות להאבידם מה שאין כן עליכם לא אשימם רק דרך רפואה כמו שמחתכים מכה דאף שיכאב לשעתו אבל הוא לטובה להחזירו לבריאותו. וכן יהיו היסורין בכדי לרפאות אתכם. ויהיה פורענות דאית ליה אחרית ותקוה כי בתוך נתיבות משפט התורה מהלך כי הש"י מלא רחמים על ישראל ועל נפשותם:
1