פרי צדיק, משפטים ב׳Peri Tzadik, Mishpatim 2
א׳ואלה המשפטים וגו' במ"ר אף כאן ואלה מוסיף על הראשונים מ"ש למעלה שם שם לו חק ומשפט. ד"א ואלה וגו' משל למטרונה כו' הזין מכאן והזין מכאן וכו' כך התורה וכו' מלפניה שנאמר שם שם לו חק ומשפט ודינין מאחריה ואלה המשפטים. והנה מהמשל לזין מכאן ומכאן שפירושו אנשי חיל וכלי זיין כמ"ש המת"כ נראה שהמדרש מפרש המשפטים היינו העונשין ועד"ש בזוהר הקדוש ר"פ זו דינין דנשמתין דאתדנו כל חד וחד לקבל עונשין והיינו ענין כל העונשין בעולם הזה ועולם הבא כדי שלאידח ממנו נדח ואף אם הרבה לפשוע ח"ו יש עצות אצל השי"ת לטהרו על ידי גיהנם או גלגולים וכן תכלית כל הגליות כדי שלא יפול צרור ארצה (וכמשנ"ת למעלה) אך מ"ש הזין לפניה חק ומשפט לכאורה לא נראה שנאמר להם במרה עונשין. אך הענין דאיתא בזוהר הקדוש פ' זו (קכג ב) ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו מאי תשמרו תשמורו מיבע"ל אלא כו' כאשר אמרתי לכם כלומר דאגזימית לכון על מימר פולחני תשמרו דלא ימטי עליכון שום ביש וכו' ולכאורה אינו מובן דיתכן בפ' תבא שבאו התוכחות ואיתא בזוה"ח שם דאלין קללות ברחימו הוו וכו' כאבא דרחים על בריה ורצועה דמלקיותא נקיט בידיה עביד נהימו סגי וקלין רברבין ומלקיותא קלילין ברחמי וכו' ושייך לשון דאגזימית לכון אבל כאן לא נאמר עדיין פרשת התוכחות. ויתכן דקאי על מה שנאמר ותגיד לבני ישראל ופירש"י עונשים ודקדוקים פירש לזכרים דברים הקשים כגידין. וכה"ג דרשו בגמרא (שבת פז.) על פי ויגד משה דברים שקשין לאדם כגידין ועל זה אמר ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו דלא ימטי עליכון שום ביש. והנה בכ"מ לשון כל הוא עכ"פ על ב' דברים ודעת כמה מהקדמונים דכל הוא לפחות על ג' אך מצינו לשון כל על ב' דברים גם כן כמו שנדרש בכל לבבך בגמ' (ר"פ הרואה) וזה"ק (ח"ב סב סע"ב) על יצר טוב ויצר הרע (ונת' ויחי מא' ג) אבל עכ"פ לא פחות מב' דברים. אכן בתורה לא כ' שכר ועונש עולם הבא גיהנם וגן עדן רק שכר ועונש דעולם הזה וכבר אמרנו שהשכר ועונש לא נכתב כלל דלמא אתו למיעבד מיראה ע"ד שא' (מגילה כה :) רק נכתבו הסייעתות שבאם תשמעו ישלח השי"ת כל הסייעתות שלא יהיה לכם שום טרדא ויהיה מלאכתם נעשיית על ידי אחרים ויהיה פנוי רק לשמש את קונו לתורה ועבודה. ובהיפך ח"ו גם כן ישלח השי"ת הסיעיתות היסורין כדי לעורר את האדם לתשובה. אבל משה רבינו שהגיד להם דברים הקשים כגידין פירש להם עונשי עה"ב שהם העיקר וגם עונשי עולם הזה ועז"נ ובכל אשר אמרתי אליכם דאגזימית לכון עונשי עולם הבא ועונשי עולם הזה תשמרו על ידי מצות שבת דלא ימטי לכון שום ביש וכמ"ש (שבת קיח.) שהמקיים ג' סעודות בשבת שהם ברזא דענג ניצול מג' פורענות חבלי משיח וגיהנם ומלחמת גוג ומגוג והמענג את השבת ניצול משיעבוד. אך לפי זה הוה ליה לומר ומכל אשר אמרתי אליכם תשמרו דלא ימטי עליכון מאי ובכל. ועל זה מדייק הזוהר הקדוש שעל ידי דאגזימית לכון על ידי זה תשמרו דלא ימטי עליכון שום ביש על ידי שהפחד יעורר אתכם לשוב בתשובה שלימה. והנה עונשי עולם הזה בודאי באים דרך רפואה כאשר ייסר איש את בנו וכמ"ש במד' (רבה ותנ' ר"פ שמות) על גלות מצרים חושך שבטו וגו' ואוהבו שחרו מוסר. אך עונשי גיהנם שאז אינו זמן תשובה הם גם כן לטובה שעל ידי זה לא ימטי לכון. דרק בעכו"ם שפושעין והולכים שאפילו על פתחו של גיהנם אינם חוזרין כ' ואשם לא תכבה מה שאין כן פו"י שנכנסין לגיהנם ומורידין דמעות כמעיינות עד שמצננין גיהנם בדמעותיהן (כמ"ש שמות רבה פ' ז) ומיד מצדיקין הדין ומיד אתי אברהם אבינו ע"ה ומסיק להו מגיהנם (כמ"ש עירובין יט.) ואף זה דמשכא ערלתו וכו' כבר אמרנו דרק אברהם אבינו ע"ה אינו מכירו שנימול אבל אליהו מלאך הברית שהוא עד ראיה על כל מילות ישראל כמ"ש בזוהר הקדוש (ח"א צג א) הוא יסהיד דישראל מקיימין האי קיימא ע"ש ויעיד על זה גם כן ואף דממשכא ערלתו המשוך דינו כמהול והוא בכלל כל מאן דאתגזר דאיקרי צדיק ואליהו מעלה אותו. וזש"נ ובכל אשר אמרתי אליכם דאגזימית לכון עונשי עולם הזה ועונשי עולם הבא דברים הקשים כגידין הוא רק סיבה שעל ידי זה תשמרו דלא ימטי לכון שום ביש לא בעולם הזה שעל ידי הפחד תשובו בתשובה ולא בעולם הבא מי שלא יועילו לו בעולם הזה דמחייבי רק שעתא חדא ותיכף יכירו האמת ויצדיקו הדין ואברהם אבינו ע"ה מעלה אותם וזה יועיל קדושת השבת שבשנת השמיטה דעלה קאי. ובשנת השמיטה כל ישראל פנוים כל השנה לתורה והשבתות שבהם הם להתענג כדמוקי לה בפסיקתא רבתי (סו"פ כג) ובתנחומא (הובא בב"י סי' רפח) מ"ד דלתענוג ניתן השבת היינו לת"ח והיינו שזוכין להתענג על ה' (כמו שנת' קדושת שבת סו' מאמר ז) ועל ידי ענג שבת יהיה ניצול מגיהנם ושעבוד וזש"נ ובכל דייקא כאמור. וכן הענין במרה שאחר ההתגלות שהיה להם בקריעת ים סוף דאיתא (במכילתא בשלח וזוהר הקדוש שם) ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל ואחר כך כ' ויצאו אל מדבר שור ואיתא בזוהר הקדוש (שם ס א) נפקו למדברא לאסתכלא קודשא בריך הוא וכו' ולא אשכחוהו. וזש"נ ולא מצאו מים ואין מים אלא תורה ומק' הזוהר הקדוש דעדיין לא היה מתן תורה ועל זה אמר דאוליפנא דקב"ה תורה איקרי והיינו שהמר להם מאד מה שנסתלק מהם ההשגה שהיה להם ולא יכלו לשתות מים ממרה שלא יכלו להשיג כלל. ויורהו ה' עץ ואין עץ אלא תורה כמ"ש בזוהר הקדוש וימתקו המים. ומכל מקום המר להם שראו שאחר התגלות כזה שהיה להם בקריעת ים סוף היה מציאות שנסתר האור מה יועיל שנמתקו המים פן יסתר מהם האור עוד ועל זה נאמר שם שם לו חק ומשפט שעל ידי המשפטים שהם עונשי עולם הזה ועולם הבא על ידי זה יוחקקו בלבם הדברי תורה לעולמי עד. ובמכילתא נדרש חק זה שבת והיינו שעל ידי מצות וענג שבת על ידי זה תשמרו דלא ימטי לכון שום ביש ויוחקקו הדברי תורה לעולמי עד ויועיל מה דאגזימית לכון העונשים הקשים כגידין שמרומז בתיבת ומשפט. ואחר כך כתוב אם שמוע תשמע וגו' כל המחלה וגו' ואינו מובן מאחר שישמע לקול ה' ויאזין למצותיו וישמור החוקים למה יוסר במחלת מצרים. אך שם מדבר במי שיקלקל ויעשה תשובה עזיבת החטא להבא ועל זה נאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו וגו' הכל להבא. אך על העבר הא יש חלוקי כפרה ובפרט חלול השם שכולן תולין ומיתה ממרקת (כמ"ש יומא פו.) ועל זה בא סדר התשובה והצומות מהאר"י הק' וסה"ק לתקן העבר. ועל זה נאמר ושמרת כל חוקיו חק זה שבת כמו שנד' במכילתא ועל ידי שמירת שבת שומר שבת מחול לו אפילו עובד עבודה זרה כאנוש כמ"ש (שבת קיח :) ואנוש היה הראשון שחידש עבודה זרה ואין חילול השם גדול מזה ומכל מקום מועיל שבת לתקן העבר. ועל זה נאמר כל המחלה אשר שמתי במצרים דשם על ידי המכות היה נגוף למצרים ורפוא לישראל על דרך שנדרש בזוהר הקדוש (בא לו א) שעל ידי הפחד שהיו לישראל מהמכות כש"נ אשר יגורת מפניהם על ידי זה זכו ישראל ויצאו מעמקי הקליפות עשר דרגין דמסאבותא. ועל ידי מצות שבת לא אשים עליך כי אני ה' רופאיך אני מדת מלכות הוי"ה יחוד קובה"ו (כמ"ש זח"ג רכג רע"א) רופאך שהשי"ת יעורר בעצמו על ידי קדושת שבת שבו יחוד קבה"ו לתקן כל העבר ועל ידי זה רופאך:
1
ב׳וז"ש בזה"ק פ' זו (קו ב) שהביא פסוק דרכיו ראיתי וארפאהו שנאמר בפרשה הצדיק אבד שמיוסד על פגם הברית (כמו שנת' וישב מא' ד) והוא שורש פגם הנחש שהטיל זוהמא בחוה. וכ' וילך שובב וגו' דיצר הרע דביה תקיף ואתתקף ביה ולא בעי לאתבא בתיובתא. קב"ה חמי אורחיה דקא אזלין בביש בלא תועלתא אמר קב"ה אנא צריכנא לאתקפא בידיה דרכיו ראיתי וארפאהו קב"ה אעיל בליביה ארחיה דתיובתא ואסוותא לנשמתיה וכו' מפרש הזוהר הקדוש וארפאהו על רפואת הנפש ועל דרך שאמרנו במה שנאמר כי אני ה' רופאיך שהשי"ת יהיה המעורר לתשובה על ידי יחוד קבה"ו שהוא קדושת השבת. ואנחהו מפרש הזוהר הקדוש כד"א לך נחה את העם שהשי"ת מנהיגו להבא בדרך הישר. וזה שורש כל הגליות ואריכת הגלות שלא ידח ממנו נדח וכל שבא מזרע יעקב יש להשי"ת עצות ודרכים ומשפטים ולא יפול צרור ארצה. ועל זה בא לאחר הדברות פ' ואלה המשפטים מוסף על ענין ראשון דינים דנשמתין דאתדנו כל חד וכו' שהם משפטי ועצות השי"ת לתקן נפשות ישראל אם על ידי גיהנם או גלגולים שסידר הסבא. ואיתא מהאר"י הק' דפרשה שובבי"ם זמן תיקון לפגם הברית והיינו עד פ' כי תקנה עבד עברי דכבר אמרנו דפגם זה גורם עבדות וכנען שבא על ידי פגם הברית דחס בתיבה נתקלל לעבד (ונת' שמות סו' מא' ד) ועז"נ כי תקנה עבד עברי שפגם בזה עד שנמכר לעבד. מכל מקום בשביעית יצא שיש לו תיקון על ידי קדושת שבת תתאה וכמו שאמרנו דשמירת שבת מועיל אף לחילול השם דע"ז דאנוש ובודאי מועיל לזה גם כן. ואף מי שנשתקע בחטא עד שאמר אהבתי את אשתי ואת בני אף שחשובה כבהמה וכמ"ש (קידושין סט.) ולד במעי שפחה כנענית כולד במעי בהמה דמי ואין הבנים בכלל זרעו והוא אומר אהבתי את אשתי ואת בני. מכל מקום יש לו תקנה ביובל והוא קדושת שבת עלאה שהוא שופר גדול כמ"ש בזוהר הקדוש (בשלח מו ב) דהשופר גדול יעורר שיבאו אף האובדים בארץ אשור שנשתקעו שם ולא ידעו שורשם כלל והנדחים בארץ מצרים דהיינו שיודעים שורשם כמו במצרים שהיו מצוינים שם ומכל מקום היו מוקפים בקליפה כעובר במעי אמו ועל ידי השופר גדול יובלא עלאה יעורר השי"ת בלבם הרהור תשובה באמת שבודאי אין הפירוש שעל ידי שמירת שבת אפילו עועל זה כאנוש מוחלין לו בכדי. רק הפי' דעל ידי שמירת שבת זוכה ליראה ופחד כמ"ש (ירושלמי פ"ד דדמאי) אימת שבת על ע"ה. ועל ידי היראה בא לתשובה כמו שנת' כ"פ מהגמ' (ע"ז יט. וברכות יז.) דיראה ותשובה הכל א' שזה תלוי בזה וזהו שבת תתאה איהי יראה ושריא בה יראה (כמ"ש זח"א ה ב) וזהו שופר שמורה על פחד ויראה כמה שנאמר אם יתקעו שופר בעיר ועם לא יחרדו. ושופר גדול היינו שבת עלאה שהוא בינה שהוא יראה עלאה על ידי השופר גדול יכניס השי"ת הרהור תשובה אף להאובדים והנדחים בקליפת מצרים שהוא פגם התאוה. וכש"נ דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו דקב"ה אנהיג ליה ואפראהו שיכניס בלבו הרהור תשובה ויושעו ויתוקן המעשה מכאן ולהבא שהשי"ת ינהיגם באורח מישור כמ"ש הזוהר הקדוש ועל העבר באו עונשי עולם הזה ועולם הבא שעל ידי הפחד מהם יועיל קדושת השבת כשזוכין. שלא יבאו בפועל ויהיה די בפחד הגיזוים והנהימו סגי וכמה שנאמר ובכל אשר אמרתי אליכם וכמ"ש בזוהר הקדוש כלומר דאגזימית לכון על מימר פולחני תשמרו דלא ימטי עליכון שום ביש וכמו שאמרנו שהשבת יועיל שיועיל הפחד ועל ידי הגיזום תהיו נשמרים שלא יבאו בפעל העונשים ושם אלהים אחרים לא תזכירו כלומר דלא תסבבון דתפלון ביני עממיא וכו' כמ"ש בזוהר הקדוש והיינו גם כן על ידי שמירת שבת כהלכתה שזוכין שמיד נגאלין:
2