פרי צדיק, משפטים י׳Peri Tzadik, Mishpatim 10
א׳ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך וגו' וגו' לכאורה תיבות אלי והיה שם מיותר. הענין דאיתא בזוהר הקדוש פ' זו (קיג ב) תנינן עשרה דברים אתבריאו בע"ש וכו' והלוחות דכ' והלחת מעשה אלהים המה וגו' מאי אריא מדהכא ע"ש הוה ודילמא אלף שנין לבתר או בשעתא דקיימו ישראל על טורא דסיני. והנה מ"ש אלף שנין אינו מובן בשלמא על שעת מתן תורה יובל שישאל דלמא אז נבראו אבל על אלף שנים איזהו זמן הוא שיהיה ראוי יותר לבריאת הלוחות. ויש לומר דעיקר בריאת העולם היה בדברי תורה כמ"ש (ריש ב"ר) שהתורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה ואיתא מהאריז"ל אד"ם ר"ת אדם דוד משיח ואם לא היה הקלקול היה אדם משיח שהיה חי לעולם כמו בעלמא דאתי ואז היו נותנין לו הדברי תורה. ואחר הקלקול הניח מאלף שנים שלו ע' שנים לדוד המלך ע"ה (כמ"ש זח"א נה סע"א) ואם היה אז אחר פטירת אדם הראשון נפש שיתקן כל פגם הנחש בשלימות היה הוא כנפש דוד והיה אז הזמן הראוי למתן תורה ומאחר שעברו האלף שנים היה בכל יום זמנו להיות מתן תורה. וזה שתפס הזוהר הקדוש ודלמא אלף שנין אחר בריאת העולם או בשעת מעמד הר סיני. ומתרץ בזוהר הקדוש דמוכח מדכ' והלוחות מעשה אלהים המה והיינו כד אשתכלל עלמא בשם אלהים במעשה ולא לבתר דכ' ה' אלהים שזה היה אחר השבת עש"ב. אבל עדיין יש להבין מנא לן שנבראו בע"ש דילמא ביום ראשון או בא' מימי המעשה. אך הא לא קשיא דעיקר הלוחות היו ליתן אותם לאדם ובודאי לא נבראו קודם יום ו'. וביום ו' כשנברא האדם אם לא היה הקלקול היה זוכה שיתנו לו הלוחות אך כיון שקלקל נתעכב מתן תורה עד שבאו האבות ושבטי יה וששים ריבוא נפשות ישראל. והנה בע"ש סמוך לשבת בשיעור תוספת שבת כ' וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ונדרש (ב"ר פ' ט) על כל היפך הטוב מה"מ ויצר הרע שהוא טוב מאד והיינו שיתוקן הפגם ויהיה נהורא דנפיק מגו חשוכא. ואז נבראו הלוחות שהיה זמן שאם יתקן אדם הראשון הפגם אז יזכה למתן תורה. ומאחר שלא תיקן הפגם בשלימות היה הזמן אחר אלף שנים שלו אם יהיה נפש כדוד שהיה מקים עולה של תשובה והיה המתקן הפגם. וכן בכל יומא זמניה אם יזכו לתקן הפגם עד שזכו ישראל. וז"ש במתני' שהלוחת נבראו ע"ש בין השמשות. ואיתא בגמ' (ברכות ה.) על פי זה ואתנה לך את לוחות האבן וגו' לוחות אלו עשרת הדברות והתורה זה מקרא והמצוה זו משנה. שהם פסקי הלכות מתורה שבעל פה לידע המצוה והמעשה אשר יעשו. אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים שהם גם כן משורש תורה שבעל פה וראש הנביאים ספר יהושע שא' (נדרים כב :) שערכה של ארץ ישראל היא וכבר אמרנו שהמכוון דשם נגנז שרשי תורה שבעל פה של כל א' מישראל דהוא בחינת ארץ כנסת ישראל. וזהו הט' קבין חכמה שנטלה א"י דשם עיקר המקום לתורה שבעל פה (ונת' חנוכה מא' כה ד"ה ובגמ') וכן ראש כתובים ספר תהלים ודוד המלך ע"ה רבן של כל בעלי רוח הקודש כמ"ש האריז"ל ורוח הקודש מבחינת מלכות כמ"ש (מגילה יד :) ותלבש אסתר מלכות שלבשתה רוח הקודש. ותורה שבעל פה על ידי רוח הקודש מלכות פה תורה שבעל פה. להורותם זה גמרא מלמד שכולם ניתנו למשה מסיני והיינו שהלוחות היו כלולים מכל הדברי תורה עם שרשי תורה שבעל פה. גם הרב חכמה לתקן הרב כעס שנבראו בע"ש בין השמשות אחר הקלקול לתקן כל פגם הנחש ואם היו זוכין להם היה די בהלוחות והיה כלול מהכל. וזה שנאמר והלוחת מעשה אלהים המה מרמז בתיבת המ"ה שמורה שאות מ' שהיא מדת מלכות כידוע בזוהר הקדוש היא בין ב' ההי"ן ה' עלאה וה' תתאה להמשיך מה' עלאה לה' תתאה ולזכות שבת עלאה שהיא בינה תשובה עלאה ואתפני יצר הרע מן תמן (כמ"ש תקו"ז תי' מח) והיינו לתקן כל פגם הנחש מכל וכל. וזה שנאמר ויאמר ה' אל משה עלי אלי ההרה והיינו שעל ההר ירדו שמים העליונים ואמר לו השי"ת שיעלה ההר"ה דאותיות ה"ר בין ב' ההין. להמשיך מן ה' עלאה בינה שכולל כל ג' ראשונות כמו שאמרנו כ"פ ע"ד שנאמר כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם שבחיבור חכמה עם בינה שבלב זוכין לבחינת הדעת שהוא פנימיות הכתר. והיינו להמשיך מהשורש מג' ראשונות עד ה' תתאה וזש"נ אל"י דייקא אל יו"ד. והיה שם מרמז שימשיך ו' עמודא דאמצעיתא מדרגת יעקב אבינו ע"ה ומשה רבינו כמ"ש בתקו"ז (תי' יג) ואחר כך יו"ד זעירא של יוסף שהוא ו' המילוי ועל ידו ההמשכה מה' עלאה עד ה' תתאה בחינת כנסת ישראל ועל ידי כן יוכל להופיע בישראל שיקבלו הלוחות כפי מה שהם כלולים כל הדברי תורה עם תורה שבעל פה הרב חכמה לתקן הרב כעס של פגם הנחש. וזה שנאמר ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה וגו' שכולל כל הדברי תורה שכולם ניתנו למשה מסיני וכמ"ש בגמ':
1