פרי צדיק, משפטים י״אPeri Tzadik, Mishpatim 11
א׳הרמב"ן ריש פ' זו כ' וכן יפרש באלה המשפטים המשפט בע"ז ובכבוד האב והרציחה והניאוף הנזכרים בעשרת הדברות ע"כ. מפרש המשפטים לשון עונשים ודינים שאחר יתרו ומתן תורה באו המשפטים לעובר על דברי תורה פן יתגבר היצר הרע שמתגבר ומתחדש בכל יום (כמ"ש סוכה נב.) ועל זה באו העונשים שלא ידח ממנו נדח וכמ"ש (סנהדרין מג :) שכל המומתין מתודין וכל המתודה יש לו חלק לעולם הבא וכשחשב בשלהי יומא החלוקי כפרה אמר בחמורות מיתה ממרקת וכן א' (שבועות יג.) עונה בה שאם עשה תשובה ומת מיתה ממרקת ולא ידח שום נפש מישראל שידותה וימות ויתכפר. ומ"ש שחשב המשפט בע"ז בפרשה זו הוא דכ' זובח לאלהים יחרם. והמשפט בכבוד האב מה שנאמר במכה ומקלל. והרציחה מה שנאמר מכה איש ומת. והניאוף לא נזכר בפרשה וכונתו על מה שנאמר כל שכב עם בהמה וגו'. והיינו שהשי"ת חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח. ופתח בפרשה עבד עברי על פי מ"ש האריז"ל דפרשיות שובבי"ם מסוגלים לתיקון פגם הברית וכל חודש שבט בהם ועל זה נוצר באות צדיק לתקן קדושת מדת צדיק יסוד עולם. ואמר למי שעבר כל החודש ולא תיקן כלל והעונש על פגם זה להמכר לעבד. אף לו יש תקנה ע"י בחינת שביעית דכמו דשבת בימים מדת מלכות כן יש בשנים מדת מלכות כמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ג קח א) ה' תתאה שבע שנים בלחידייהו ה' עלאה שבע שנים שבע פעמים יובל ע"ש. והיינו שביעית איהי יראה ושריא בה יראה (זח"א ה ב) וזהו שופר עדש"נ אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו וזה יועיל. ואף למי שנשתקע בחטא ח"ו ואמר אהבתי וגו' לא אצא חפשי. אף הוא לא ידח ויש לו תקנה על ידי יובל עלאה שהוא השופר גדול שיעורר אף לב הנדחים בקלי' ארץ מצרים (וכמו שנת' מא' ב) יובל עלמא דאתי שיבורר ועמך כולם צדיקים וכל מאן דאתגזר אקרי צדיק. וזה שנסמך אחר מתן תורה שלא יתייאש העובר על דברי תורה שיש לו תיקון על ידי המשפטים ומי שפגם בפגם זה הגורם עבדות יש לו תקנה על ידי בחינת שמיטה ויובל ה' תתאה ה' עלאה. יראה תתאה יראה עלאה. תשובה תתאה תשובה עלאה שהכל א'. ושבת ברזא דברית שבשבת הזמן לתקן זה הפגם כמו שנת' כ"פ ובפרט בשבת זו שקדושתו המיוחדת הפרשה שקורין בה בו הזמן לתקן ולהתברר במדת צדיק:
1