פרי צדיק, מוצאי יום הכפורים ד׳Peri Tzadik, Motzei Yom Kippur 4
א׳יומא (פ"ה:) אר"ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם וכו' שנאמר וזרקתי עליכם וגו' ואומר מקוה ישראל וגו'. כי עיקר ענין יוה"כ הוא טהרת הנפש מזוהמת השאור שבעיסה מה שנדבק בה. והנה יש ג' מיני טומאות בעולם כמפורשים בתוה"ק בפ' וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש. וע"י שנשרש בנו קדושת ג' האבות הק' יכולים ליטהר מג' טומאות הללו. כי מצורע הוא רע לבריות מעבירות שבין אדם לחבירו וכאמרם ז"ל (ערכין ט"ז:) בדד ישב מפני שהבדיל בין אדם לחבירו. וע"י שאנחנו בתולדה זרע אברהם אע"ה שהי' גומל חסדים ומכניס אורחים יכולים לטהר מטומאת הצרעת. גם אם נדבק באיזה פרט מחמת מעשיו מפני שבשורש נשרש בנו תכונות ג' האבות יעקב יצחק אברהם. וכן טומאת זיבה הוא מצד בעל תאוה והוא משולח ממחנה לוי'. יש ג"כ כח ליטהר ובחי' קדושת יצחק אע"ה שהי' נקי וזך מכל מיני תאוה בעוה"ז כש"נ בו והוא יושב בארץ הנגב (כתי"ק) ל' ארץ הנגב דרשו (בתמורה טז.) גבי יעבץ שמנוגב כו' (ע"כ). שהי' לבו מנוגב מכל תאוה כי מדתו הוא יראה והוא שורף את כל מיני תאוה שבעולם. כי מי שיודע ברור שהוא עומד תמיד לפני ממ"ה תפול עליו אימה ופחד עד שאין באופן לכנוס שום תאוה בלב וזהו מבחי' יראה האמיתית שהוא בחי' מדת יצחק וכאמרם ז"ל (שבת פ"ט:) ומחוי להו יצחק לקוב"ה בעיניהו וכמו שמצינו בחנני' מישאל ועזרי' שיכולים לעמוד בהיכל המלך היינו שאונסים א"ע מן השחוק וכו' ומכ"ש כשעומדים לפני ממ"ה הקב"ה. וטומאת מת היינו הטמא לנפש שהחיות נעדר מאתו מבחי' הקדושה וע"כ הוא משולח ממחנה שכינה ובכלל טומאת מת הוא ג"כ טומאת שרץ שמשולח אך ממחנה שכינה וטומאת שרץ נתכנה על כלל טומאה שבתורה כדאיתא (תענית ט"ז.) כטובל ושרץ בידו. וע"י בחינת מדת קדושת יעקב אע"ה שהי' מדתו אמת כש"נ שפת אמת תכון לעד והי' נשרש בו כל קדושת כלל התורה כאמרם ז"ל (פירש"י וישלח) עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי כי הגם שאברהם אע"ה קיים ג"כ את כל התורה. אמנם עיקר קיום תורת אמת לעד בלב נתקיים ביעקב מפני שהי' שורש החיות של הקדושה כאמרם ז"ל (תענית ה':) יעקב אבינו לא מת ועי"ז יכולים ליטהר גם מטומאת הנפש להיות דבוק בשרש החיות של הקדושה ולכנוס למחנה שכינה. הגם שאין לו הבחנה בעוה"ז כי הלא גם בחי' יעקב בעצמו אין לו הבחנה בעוה"ז כדאיתא בגמ' (שם) וכי בכדי חנטו חנטייא עד שהשיב לו מקרא אני דורש ושב יעקב מה זרעו בחיים אף הוא בחיים. וע"ז מרמז טהרת יוה"כ בעיקר שורש החיות של הקדושה שלא יהי' נפרד מהשי"ת שיוכל לכנוס למחנה שכינה וכש"נ לפני ה' תטהרו. וע"ז מרמז לפני מי אתם מטהרים. וכש"נ וזרקתי עליכם מים טהורים והוא כנגד טהרת טמא לנפש. ואמר מקוה ישראל ה' הוא כנגד טהרת טומאת זיבה שעיקר טהרתה היא ע"י מקוה מים דייקא. והטהרה השלישית מטומאת צרעת לא נרמז ביוה"כ מפני שהוא על רע לבריות והוא מעבירה שבין אדם לחבירו ועל עבירה זו אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חבירו. כדאי' בגמ' (יומא פ"ה:):
1