פרי צדיק, מוצאי יום הכפורים ו׳Peri Tzadik, Motzei Yom Kippur 6
א׳כבר דברנו מזה שענין סעודת מלוה מלכה הוא להמשיך את קדושת שבת גם על ימי החול וכח זה נמצא אך בקדושת שבת משא"כ בשאר מועדים כענין פסח וסוכות שאין להם שייכות לבחי' המשכת קדושה לאחר כן כי אם ירצה ביום שלאחריו לקדשו באכילת מצה וישיבת סוכה לא יפעול בזה כלום וכמו כן בשבועות זמן מ"ת הוא רק ביום הזה יש השראת נתינת התורה שבכתב והגם שאמרו ז"ל (ספרי עקב) בכל יום יהי' בעיניך כחדשים הוא ענין אחר שזהו כח ההתחדשות התורה שבע"פ שנתחדש בכ"י בנפשות ישראל בכל אחד לפי בחי' נפשו. אבל ענין השראת נתינת תושב"כ הוא רק באותו היום של מתן תורה ואין לו כח המשכת קדושה על הימים הבאים זולת בהשפעת בחי' קדושת שבת שהוא מעין העוה"ב יש בו כח המשכה גם לימי החול כענין שמצינו בנפשות גדולים כענין האבות הק' שהטעימן השי"ת כל ימיהם מעין העוה"ב כמאמר חכז"ל (ב"ב י"ז.) ע"פ בכל מכל כל. וכעין מ"ש (ברכות י"ז.) עולמך תראה בחייך שלאדם טוב מטעימין אותו מפרי מעשיו שבעוה"ב בעוה"ז. וזה מכח קדושת שבת שנא' בו וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד והיינו שכל ענינים שבעולם נתקנים לבחי' הטוב ומה גם כעת שנזדמן במוצאי שבת גם מוצאי יוה"כ שהוא גם בחי' קדושת שבת מצד המקראי קודש מאתדל"ת כמו שדברנו מזה במוצש"ק העבר בוודאי יש השראת קדושה ע"י סעודה עוד ביתר שאת משבת דעלמא כי בשאר יום השבת יש רק המשכת קדושה מבחי' יום השבת עצמו אשר בעצם היום רק נתוודע על כל הענינים שהמה טוב מאוד אבל לאחר שבת חוזר הדבר לקדמותו משא"כ אחר יוה"כ יש דייקא השראת הקדושה בימים הבאים שכל מה שהי' עבר עד כה הי' נתקן הכל ומכאן והלאה חושבנא ממילא יש השראת השמחה בסעודה זו של מצוה בעצם ולא מצד המשכה בלבד וכאמרם ז"ל (מד"ר קהלת ט' ג') שבכל מוצאי יוה"כ יוצא ב"ק לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה אלהים את מעשיך היינו שמזה נולד עתה השמחה ולב טוב מפני שכבר נתרצו כל המעשים כולם ונהפכו כולם לטוב והנה איתא בגמ' (ערכין י"א.) ע"פ תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל איזהו עבודה שהוא בשמחה ובטוב לבב הוי אומר זה שירה ומקשו שם אימא בד"ת שנאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב ותירץ שמשמחי לב אקרי טוב לא אקרי והוא שנדחקו שם בתוס' הגם שנא' בבועז וייטב לבו ופרש"י שיש במדרש שעסק בתורה טוב לב אקרי אבל לא טוב לבב. והיינו כי טוב לבב היינו שנתהפכו והסכימו גם השני לבבות לבחי' הטוב כענין אמרם ז"ל (ברכות נ"ד.) ע"פ ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך בשני יצריך שהמה שני לבבות לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו ג"כ נתהפך לטוב אבל בד"ת נאמר רק טוב לב היינו שע"י ד"ת פועל רק שנתחזק הלב חכם לימינו להכריעו לטוב שלא יתפתה אחר לב כסיל כענין אמרם ז"ל (סוכה נ"ב:) אם פגע בך מנוול זה משכהו לביהמ"ד אם אבן הוא נימוח ועכ"ז אמרו ז"ל (שם) יצרו ש"א מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו מפני שיש מציאת היצה"ר גם בד"ת רק שנכנע לפי שעה. ובסעודת מצוה נאמר אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך שמרמז ג"כ על ד"ת כש"נ לכו לחמי בלחמי (כתי"ק. וכ"ה בזוה"ק פ' עקב רע"א ב' ד"ה אדהכי ע"פ זה לכו כו' נהמא דאורייתא דבכתב ויינא דאורייתא דבע"פ) והיינו בחי' תושב"כ שנקרא לחם ושתו ביין מסכתי מרמז על תושבע"פ דייקא נמשלה ליין ומים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך וע"ז דייקא נאמר ושתה בלב טוב כי זהו פעולת עסק תושבע"פ לעשות הלב טוב לחזק הלב חכם לימינו לבל להתפתות אחר לב כסיל כנ"ל וע"ז אמרו ז"ל (סוכה נ"ב:) בלשון אם פגע מנוול זה משכהו לביהמ"ד דייקא שהוא בית מדרש חכמים תושבע"פ וגם אמרו שם אם אבן הוא נימוח כש"נ אבנים שחקו מים ומרמז על תושבע"פ כדברינו הנ"ל:
1