פרי צדיק, נשא י״אPeri Tzadik, Nasso 11
א׳בשבת נאמר ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו שהשי"ת נתן הברכה למדה ז' וגם הקדושה. ובמדרש (פ' זו פ' י"א). דרש סמיכת הפרשיות מארת ה' בבית רשע זה הנואף וכו' ונוה צדיקים זה נזיר וכו' לכך סמך אחר פ' נזיר ברכת כהנים כו' שזוכה לקבל הברכות שסמיכת פ' נזיר וסוטה איתא גם בגמרא (ברכות ס"ג.) שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין וכו' וכמו"ש (סוטה ז.) הרבה יין עושה ואיתא (יומא ע"ה.) הנותן עיניו בכוסו עריות כולן דומות עליו כמישור. והנזיר לש"ש נקרא קדוש ועל ידי הקדושה זוכה לברכת כהנים ושורש הברכות הם בני חיי ומזוני שבשלשתן מצינו ברכה דברכה ראשונה הנז' בתורה הוא ברכה דדגים וברכה דאדם פרו ורבו והוא בני. ומזוני דכתיב ברכת ה' היא תעשיר. וחיי דכתיב וברך את לחמך ואת מימך והסירותי מחלה וגו'. ובשלשת הברכות האלו נתברכו האבות. לאברהם אבינו ע"ה נאמר ברכת הכוכבים כמו שנאמר כה יהיה זרעך והוא בני. וביצחק אבינו ע"ה כתיב וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו ה' ואיתא (בב"ר) שהיו אומרים זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך והוא מזוני. וחיי מצינו ביעקב אבינו ע"ה שנתברך בחיי עולם כמ"ש (תענית ה':) יעקב אבינו לא מת וכו' מה זרעו בחיים אף הוא בחיים ואין היקש למחצה שגם הוא מופיע בזרעו גם כן חיי עולם שכל מי שהוא מזרע יעקב לא מת והמיתה הוא רק כשינה כש"נ והקיצות הוא תשיחך לעת"ל (סוטה כ"א.) והוא רק כנעור משנתו. והג' ברכות אלו מרומזים גם כן בהג' ברכת כהנים. יברכך ה' סתם מוסב על ברכה המפורשת במקום אחר היינו הברכה הראשונה שבתורה שהוא פרו ורבו והוא בני כנ"ל. יאר ה' פניו אליך הוא חיי כמו שנאמר באור פני מלך חיים. ישא ה' פניו אליך הוא ברכת מזוני כמו שמצינו (ברכות כ':) ואיך לא אשא פנים לישראל וכו' והם מדקדקין על עצמם עד כזית וכו' ולמה תפסו רק דקדוק במזונות. אך הוא מדה במדה כיון שהם מסתפקין במזונות מועטים בעבור זה השי"ת משפיע להם מזונות וברכה עד בלי די. ומסיים וישם לך שלום שלום הוא מדתו של יוסף הצדיק כידוע. וכתיב ויוסף הוא המשביר וגו' שנתן לחם לפי הטף להכלל ישראל שאף בחיי יעקב אבינו ראה ס' רבוא מזרעו (כמ"ש ב"ר פ' ע"ט) ויוסף חי אחריו כמה שנים בודאי נתרבו ישראל אז בלא שיעור והוא פרנסם לחם לפי הטף:
1
ב׳ושבת איתא בזוה"ק (ח"ב ר"ד א') ש' ב"ת בת מתעטרא באבהן זוכין בשבת גם כן לכל הג' ברכות. בני דכתיב כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וגו' ושם טוב מבנים ובנות ולאשר שהם היו סריסים ולא שינה עליהם הטבע הובטחו לשם עולם ושם טוב מבנים ובנות ובפרט הראוי לבנים זוכה לברכת בנים ממש. גם כיון שנקרא שם טוב מבנים. הריבוי בד"ת שהוא תולדותיהן של צדיקים שכ' בה פרי צדיק עץ חיים וכו' פרי יפה מן הבנים. (כמ"ש תנחו' פ' נח) הוא גם כן בני. וחיים הוא כמו שאומרים בשבת טועמיה חיים זכו וגם הכונה על תורה שכ' בה ראה נתתי לפניך את החיים וגו' שעל ידי שבת זוכין גם כן לחיי עולם. וכן מזוני דאיתא (ב"ר ר"פ י"א) ברכת ה' היא תעשיר זה השבת וכו' ובגמרא (שבת קי"ט.) עשירין שבחו"ל בזכות שמכבדין את השבת והנה מצד האדם מה ה' שואל מעמך כ"א ליראה היינו הקדושה שהוא הפרישות כמ"ש (מ"ר ותנחו' ר"פ קדושים) קדושים תהיו פרושים תהיו ואחר כך וכין לברכת כהנים לכן נאמר פ' נזיר קודם ב"כ. אבל השי"ת נתן מקודם הברכות למדה ז' מדת מלכות שהוא השבת ועל ידי זה זוכין להקדושה כמו שהוא הסדר מצד השי"ת מקודם אנכי אחר כך לא יהיה לך לכן נאמר ויברך אלהים את יום השביעי אחר כך ויקדש אותו:
2