פרי צדיק, נשא ד׳Peri Tzadik, Nasso 4
א׳בזוה"ק ריש פ' זו אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון ואין ברוחו רמיה האי קרא לאו רישי' סופי' ולאו סופי' רישי' דלא יחשוב וגו' משמע שיש עון ולא יחשוב לו ה' ואין ברוחו רמיה משמע שאין בו רע כלל. ודרש בענין תפלת מנחה ושחרית מדת לילה ומדת יום ואחר כך מסיק ובג"כ אשרי אדם וגו' אימתי כשאין ברוחו רמיה. הענין הוא דה' מדרגות שבאדם נפש רוח נשמה חיה ויחידה (כמ"ש מ"ר סו"פ ואתחנן) הם כנגד ד' אותיות הויה נפש כנגד ה' תתאה רוח כנגד ו' נשמה כנגד ה' עלאה ונשמה לנשמה שיש בהם ב' מדרגות חיה יחידה כנגד יו"ד וקוצו של יו"ד (כשנ"ת כ"פ) והם כנגד ד' עולמות אבי"ע. וכבר אמרנו דכהנים ולוים מופיעים בכלל ישראל היראה והד"ת לתקן בשורש שיתיישר הלב ולישרי לב שמחה וכשזוכין לתשובה עלאה זוכין לשער הנ' וזדונות נעשים לו כזכיות. והיינו שזוכה להופעת מאמר בראשית ואם יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מששת ימי בראשית כשלג ילבינו שנעשים כזכיות כמ"ש (שבת פ"ט:) ונת' כ"פ. והוא כמו שמופיע הכה"ג מקדושת הקה"ק מכ"ע שכנגד זה מאמר בראשית. ובנפש רובו רע כנגד עשיה ורוח מבריאה חציו טוב וחציו רע (כמ"ש האריז"ל). וזה שמדבר בזוה"ק מתפלת המנחה היינו שזוכה לפחד יצחק היראה לתקן הנפש. ואחר כך זוכה כד אתי צפרא וימינא אתער וכו' והיינו יעקב אבינו שכולל גם מדת אברהם אבינו יומם יצוה ה' חסדו לתקן הרוח שהוא כנגד ו'. וזה שאמר אימתי לא יחשוב ה' לו עון עון מזיד הוא שזדונות נעשו לו כזכיות אימתי כשאין ברוחו היינו ברוח ו' רמיה שמופיע מהו' שהוא בריח התיכון וגו' מהשורש האות יוד שהוא מילוי הו' לה' תתאה והוא מהשרש יו"ד עלאה. ואז זוכה לתקן הכל שזוכה לשער הנ' וזדונות נעשות כזכיות. אבל כשיש ברוחו רמיה אף שיש בו י' ה' אך אין מופיע מהשורש על ידי הו' שכנגד זה הרוח שאינו זוכה לתקן החציו רע שברוח. אז לא יוכל לזכות שיהיה זדונות נעשות כזכיות. שאף שלפי שעה מתגבר על היצר רע אבל יצרו של אדם מתגבר ומתחדש עליו בכל יום (כמ"ש סוכה נ"ד.) ורק כשזוכה מהשורש לתקן כל הרע אז זוכה לשער הנ' וזדונות נעשים לו כזכיות:
1