פרי צדיק, נשא ז׳Peri Tzadik, Nasso 7
א׳איתא בספר הזכות לחידושי הרי"מ זצ"ל הטעם שיש מדרש רבה בגודל הכמות וגם הזוה"ק בגודל האיכות היינו האדרא רבה דייקא בפ' זו יותר משאר הפרשיות. משום שעל פי רוב קוראים תמיד פ' נשא אחר שבועות זמן מתן תורתינו לזה בא השפעה גדולה בד"ת בשבת זה. וי"ל הטעם ע"ז עפ"י פשוט מפני שבפ' זו נאמר המצוה של ברכת כהנים ועיקר השפעת הברכה של המברך הוא ממה שיש בו בשרש נפשו וידוע ששרש נפשות הכהנים הוא להשפיע ד"ת לנפשות ישראל כש"נ יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ונאמר תורת אמת היתה בפיהו. לכן נמצא דייקא השפעת תורה שבעל פה בכמות ובאיכות בפרשה זו. והנה גם עצם משמעות התיבות של ברכת כהנים סובבים על עסק התורה. כי ג' הברכות של ב"כ י"ל שהם נגד ג' מתנות טובות שנבראו בעולם חכמה גבורה ועושר וכדאיתא במדרש (במדרש רבה פ' כ"ב) שאם זכה באחת מהם נטל חמדת כל העולם אימתי בזמן שהן מתנות שמים ובאות בכח התורה וכו' וכן ירמי' אומר אל יתהלל חכם בחכמתו וגבור בגבורתו ועשיר בעשרו וגו' השכל וידוע אותי. היינו כאשר ג' המתנות האלו בא על ידיהם להשכיל וידוע אותי וזה פי' כשבאים בכח התורה. ועל זה יש לרמז ג' הברכות של ב"כ על ג' המתנות אלו שיהיה באים בכח התורה לבוא מהם להשכל וידוע אותי. והיינו יברכך וגו' נגד מתנות העושר וכמו דאיתא במדרש (במדרש רבה פ' י"א) יברכך בממון ודייקא שיהיה בכח התורה ועל זה גמר אומר וישמרך כי נצרך שמירה להעושר שלא יבטלנו מד"ת כש"נ ורם לבבך ושכחת וגו' וכן ביקש שלמה המלך ע"ה ועושר אל תתן לי פן אשבע וכחשתי וגו' רק שהעשירות יהיה סבה להשכל וידוע אותי כענין עשירות של האבות הקדושים כש"נ ואברם כבד מאוד במקנה בכסף וזהב. וביצחק כי גדל מאוד שהיו אומרים זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך. וכענין שמצינו בר' נחמן חתנא דבי נשיאה שהיה נוסע בגוהרקא דדהבא. ואמר ע"ע כמה דלא שתינא רביעית יין לא צלאי דעתאי (עירובין ס"ד.) ודלא אכילנא בשרא דתורא. מפני שהיה רואה בעצמו שנצרך לו העשירות להרחבת דעתו לבוא מזה לבחינת השכל וידוע אותי כנ"ל. יאר ה' פניו אליך הוא נגד מתנת החכמה כדאיתא במדרש שיאיר עיניך ולבך בתורה. אמנם שלפעמים גם מחכמת התורה לא יבא ממנה להשכל וידוע אותי כמו שמצינו באחיתופל שנאמר ועצת אחיתופל כאשר ישאל איש בדבר אלהים כן לדוד וכן לאבשלום וכמו דאיתא בירושלמי שא"ל לך שאל באורים ותומים ותמצא מכוונים כדברי. כי עצתו על פי התורה היה מכוונים לרוה"ק גם לאבשלום. גם בעצה בא אל פלגשי אביך היה טובה לפי דרך אבשלום. אבל לאשר שעצם חכמתו לא היתה לבוא מזה להשכל וידוע לכן נאבד על ידי זה מן העולם כמו שנאמר ויצו על ביתו ויחנקץ ועל זה אומר ויחנך שהחכמה והד"ת יהיו לך למציאת חן וגו' וכמו שנאמר כי לוית חן הם לראשך. ישא ה' פניו אליך הוא נגד מתנת הגבורה והיינו כאמרם ז"ל איזהו גבור הכובש את יצרו וזהו עיקר כח הגבורה של מלחמתה של תורה שבעל פה כאמרם ז"ל ע"פ גבורים עושי מלחמה וכי מה גבורה יש בבני אדם הנתונים בשלשלאות אלא שהיו גבורים במלחמתה של תורה. וכאמרם ע"פ כי ברוב חכמה רב כעס שברוב חכמת תורה שבעל פה מתגברים על רוב כעס של היצר הרע וגם אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש. ועל ידי שהאדם כובש את יצרו על ידי זה בא הברכה ישא ה' פניו היינו שכביכול הש"י כובש את כעסו ופניו של זעם מהאדם וגם שעל ידי זה תהיה אצלו ית' נשוא פנים כאמרם ז"ל נשוא פנים כגון מאן וכו'. (חגיגה י"ד) וע"ז גמר אומר וישם לך שלום שתזכה על ידי זה שיהיה לך שלום בעצמך מהסתת היצר הרע כי זהו עיקר שלומו של האדם ממלחמת עצמו עם היצר הרע כמו שנאמר אין שלום בעצמי וגו' וכאמרם ז"ל ע"פ אם רעב שונאך האכילהו לחם לחמה של תורה וה' ישלם לך ישלמנו עמך היינו שיהיה לו שלום עמך וע"ז מרמז וישם לך שלום:
1